20 ספטמבר 2017 כ"ט אלול תשע"ז
מעודכן לתאריך  13.02.2013  באדיבות 

שאיבת דיסק בעמוד השדרה

(Minimally Invasive Discectomy (Nucleoplasty) (80.500

רופא מייעץ: פרופ' יזהר פלומן

מבוא

הליך זה יבוצע במקרה של פריצת דיסק חמורה הגורמת לכאב רב, כאשר טיפול שמרני כשל.
עמוד השדרה מורכב מ- 28 חוליות (7 חוליות צוואריות, 12 חוליות חזה וחוליות גביות, 5 חוליות מותניות ו- 4 חוליות זנב היוצרות את עצם הזנב, הנקראת גם עצם העצה). החוליות מחוברות ביניהן בעזרת מפרקים, שרירים ורצועות המקנים לעמוד השדרה גמישות ותנועה תוך שמירה על היציבות.
דרך מרכז החוליות עובר חוט השדרה המהווה המשך של המוח. מחוט השדרה יוצאים שורשי העצבים הנותנים עצבוב תחושתי ותנועתי לחלקי הגוף השונים.
אחד ממרכיבי רקמת החיבור הוא הדיסק הבין חולייתי. הדיסקים הבין חולייתים הם מבנים סחוסיים שתפקידם העיקרי הוא ייצוב עמוד השדרה ובלימת זעזועים תוך שמירת יכולת התנועה בעמוד השדרה. הדיסק מורכב ממעטפת ומגרעין. כאשר הגרעין פורץ החוצה מבעד למעטפת נגרמת פריצת דיסק. הדיסק שפרץ עלול ללחוץ על שורשי העצבים ועל חוט השדרה ולגרום לכאב מקומי או לכאב שמוקרן לאזורי גוף אחרים.
פריצת דיסק שכיחה בעיקר באזור עמוד השדרה המותני. הסימפטומים של פריצת דיסק מותני תלויים באזור פריצת הדיסק ובחומרת הלחץ המופעל על שורשי העצבים היוצאים מחוט השדרה או על חוט השדרה עצמו (נדיר יותר).
הסימפטום השכיח ביותר הוא כאב חד וחריף המקרין מן הגב התחתון אל הרגל. כאב זה נקרא כאב סכיאטי. כאב זה נובע מלחץ המופעל על שורשי העצב הסכיאטי. זהו העצב הארוך ביותר בגוף העובר מחלקו האחורי של האגן, דרך הישבן והרגליים, עד לכפות הרגליים.
הכאב עלול להיות מלווה בתחושת נימול, בצריבה, בחולשה ואף בניוון שרירים. כאב סכיאטי מחמיר עם מאמץ, הרמת חפצים כבדים, התכופפות, שיעול ועיטוש. במקרים קשים יותר בהם ישנו לחץ על חוט השדרה עצמו עלולות להתפתח בעיות עצביות חמורות כגון אובדן שליטה על הסוגרים ואף שיתוק. מצבים אלו הם מצבי חירום רפואיים הדורשים ניתוח דחוף.
גורמי הסיכון העיקריים לפריצת דיסק מותני כוללים הרמת משאות כבדים, חשיפה למכשירים היוצרים רעד, עיסוק בענפי ספורט מסוימים (טניס, הרמת משקולות), חוסר פעילות גופנית, עישון, מין זכר וגיל בין 30-50. אצל אנשים הסובלים מגורמי סיכון אלו מתפתחים קרעים זעירים המצטברים במעטפת הדיסק ועלולים עם הזמן לגרום לפריצת דיסק.
הטיפול בפריצת דיסק יקבע לפי תלונות המטופל, עיסוקו ונוכחות הפרעות עצביות נוספות (שאם קיימות, עלולות לחייב התערבות ניתוחית דחופה). לרוב יומלץ תחילה על טיפול שמרני הכולל נטילת תרופות נוגדות כאב ודלקת, טיפול כירופרקטי כדי להוריד את הלחץ על הדיסק הפרוץ, מנוחה וקירור האזור כשהכאב מתחיל. בהמשך ניתן לבצע הזרקות של סטרואידים לעמוד השדרה. אלו הם נוגדי דלקת חזקים אשר מסייעים להפחתת הלחץ העצבי.
אצל מרבית המטופלים יחול שיפור בחומרת הסימפטומים בעקבות הטיפול השמרני. במקרה שאין הטבה והכאב והפגיעה העצבית אינם נסבלים או מחמירים, יוצע למטופל הליך פולשני לטיפול בדיסק הפגוע.
בהליך זה מתבצעת שאיבה של החומר הג'לטיני בדיסק. שאיבת הדיסק מורידה את נפח הדיסק הבולט ואת הלחץ שהוא יוצר על שורשי העצבים.
הליך זה מביא להקלת הסימפטומים אצל כ- 70% מהמטופלים.