דיספרוניה, כאב במהלך יחסי מין עם חדירה - מידע רפואי

Dyspareunia

עדכון אחרון 08.03.22

הקדמה

המונח הרפואי 'דיספרוניה' מתייחס לכאב שחשה האישה בעת חדירה. הכאב יכול להופיע ממש לפני החדירה, במהלכה או לאחריה, וגורם בין היתר למועקה רגשית. מדובר בכאב שאין לו גורם ברור כגון זיהום, דלקת או ממאירות. כמו כן הכאב אינו נגרם עקב שימוש בחומר כלשהו.

דיספרוניה היא הפרעה הכלולה בקבוצה של הפרעות בתפקוד המיני אצל נשים, ובקבוצה זו נכללות גם ההפרעות וגיניזמוס, וסטיבוליטיס וולוודיניה. לפעמים קשה להבדיל ביניהן ויש מומחים המתייחסים לכל ההפרעות הללו כהפרעה אחת בעלת מאפיינים משותפים המשתנים בעוצמתם מאישה לאישה.

 

חמישה מאפיינים עוזרים להגדיר את הבעיה ואת עוצמתה:

    • שיעור ניסיונות החדירה המוצלחים.
    • אפיון הכאב – עוצמת הכאב, האם מופיע רק בעת חדירה ובאיזה שלב של החדירה מופיע.
    • האם קיים פחד או חשש מפני חדירה או מפני כאב המתלווה לחדירה.
    • האם קיימת פגיעה בתפקוד שרירי רצפת האגן.
    • האם קיימות מחלות רקע או מצבים רפואיים נוספים.

הכאב המתלווה למהלך קיום יחסי המין אינו נובע בהכרח מהתנהגות או מגישה לא נכונה של אחד מבני הזוג. נשים רבות חוות כאבים במהלך קיום יחסי מין בנקודה מסויימת בחייהן בגלל מגוון רחב של סיבות, חלקן גופניות וחלקן רגשיות. העובדה שאישה חשה כאב במהלך יחסי מין אינה אומרת שהכאב הזה ילווה את חיי המין שלה לתמיד.

שיחה על כאב המתלווה ליחסי מין עם חדירה עלולה להיות מביכה, אולם מומלץ לקיימה עם איש מקצוע מתאים (רופא נשים, סקסולוג, פסיכולוג), כיוון שטיפולים מסוימים עשויים לפתור את הבעיה או להפחית את עוצמתה.

סימפטומים

דיספרוניה הינה כאב המתלווה למהלך קיום יחסי מין עם חדירה. הכאב יכול להופיע כבר בפעם הראשונה של קיום יחסי מין עם חדירה, או להופיע מאוחר יותר, אצל אישה שבעבר חוותה יחסי מין מלאים ללא כאבי חדירה.

אצל חלק מהנשים הכאב מופיע בכל חדירה ואצל אחרות רק בחלק מהפעמים. לעיתים הכאב מתלווה להחדרה של כל חפץ לנרתיק (למשל טמפון, אצבע, ויברטור) ולעיתים רק במהלך קיום יחסי מין מלאים עם בן זוג.

 

לכאב יכולים להיות מאפיינים שונים:

    • עיתוי הופעת הכאב - הכאב יכול להופיע לפני החדירה, במהלכה, או לאחריה.
    • עוצמת הכאב - רמת הכאב משתנה מאישה לאישה. רופאים רבים נוהגים לבקש מהאישה לדרג את רמת הכאב בין 1 (העוצמה החלשה ביותר) ל-10 (העוצמה החזקה ביותר). לפעמים עוצמת הכאב יכולה לכוון לגורם לבעיה.
    • הגורם להופעת הכאב - הכאב יכול להיות להופיע כתוצאה מגירוי או חיכוך של השפתיים החיצוניות של הפות, אפילו על ידי מגע עדין של מטוש (מקלון דק עם צמר גפן בקצהו), והוא יכול להופיע רק בעת חדירה מלאה לנרתיק. אצל נשים רבות הכאב מופיע במיקום ביניים ומיקומו ישתנה מעת לעת.
    • אופי הכאב – הכאב יכול לשאת אופי שורף, צורב או מעקצץ והוא יכול להשתנות מעת לעת. ישנן נשים המתארות תחושה של חתכים מרובים בפות.

 

לכאב יכולים להתלוות סימפטומים שלעיתים יצביעו על גורם בר-טיפול:

    • התכווצויות בנרתיק לפני או בעת חדירה.
    • פחד מפני חדירה או מפני הכאב שחדירה עלולה לגרום.
    • חוסר חשק מיני.
    • יובש נרתיקי.
    • גרד בפות או בנרתיק.
    • הפרשות נרתיקיות חריגות, או ריח עז. אלו יכולים להעיד על מקור זיהומי לכאבים.
    • בריחת שתן או צניחת איברים באגן.
    • וסת לא סדירה – יכולה להעיד על ירידה ברמות האסטרוגן לרמה לא תקינה, או על תחילת תקופת האל-וסת (פרה-מנפאוזה).

גורמים

ניתן לסווג את הגורמים לכאב בעת קיום יחסי מין, או בעת החדרת חפץ לנרתיק, על פי מיקום הכאב.

גורמים לכאב המופיע עם הכניסה לנרתיק

    • יובש נרתיקי - יובש בנרתיק יכול לנבוע מסיכוך טבעי לא מספק של הנרתיק, לרבות בשל ירידה ברמות האסטרוגן לאחר התחלת האל-וסת (מנפאוזה), לאחר לידה או בתקופת הנקה. את הסיכוך הטבעי ניתן לשפר על ידי משחק מקדים או על ידי שימוש במסכך.
      תרופות מסוימות הגורמות להפחתת התשוקה או העוררות המינית עלולות להפחית את הסיכוך הטבעי של הנרתיק ולגרום לכאבים במהלך יחסי מין. תרופות אלו כוללות נוגדי-דיכאון, תרופות לטיפול ביתר לחץ דם, תרופות הרגעה משרות שינה, אנטי-היסטמינים (לטיפול במצבי אלרגיה או דלקת) וסוגים מסויימים של גלולות למניעת הריון.
    • פציעה, טראומה או גירוי – אלו יכולים לנבוע מתאונה, ניתוח באגן, חיתוך חיץ הנקבים במהלך לידה (אפיזיוטומיה), ליקוי מולד או מילת נשים.
    • זיהום, דלקת או מחלת עור – זיהום בדרכי המין או השתן עלול לגרום לכאבים במהלך יחסי מין. דלקת עורית (אקזמה) שיכולה לנבוע למשל מאסתמה של העור (atopic dermatitis) או ממצבים בהם מערכת החיסון תוקפת בשוגג את העור (מחלה אוטואימונית), עלולה אף היא לגרום לכאבים במהלך יחסי מין.
    • תגובה אלרגית לאמצעי מניעה - ייתכן שחומרים הנכללים באמצעים למניעת הריון יגרמו לתגובה אלרגית. חומרים אלו עלולים להמצא בקצף או ג'ל של קוטלי זרע, או בדיאפרגמות וקונדומים העשויים לטקס. אף דיאפרגמות שאינן מותאמות כראוי עלולות לגרום לכאב.
    • וגיניזסמוס - מדובר בהתכווצויות לא רצוניות ובלתי נשלטות של שרירי קיר הנרתיק. אלו עלולות לגרום לכאבים בעת ניסיון חדירה לנרתיק.
    • וסטיבוליטיס – מצב זה, המאופיין בתחושת שריפה או עיקצוץ בלתי מוסברים בפתח הנרתיק, עלול לגרום לכאב בעת ניסיון חדירה לנרתיק.

גורמים לכאב המופיע בעומק הנרתיק

כאב זה מופיע בדרך כלל אגב חדירה מלאה לתוך הנרתיק, ויכול להחמיר בתנוחות מסוימות. גורמים אפשריים:

    • מצבים רפואיים מסוימים ומחלות - למשל אנדומטריוזיס, צניחת רחם, רחם אחורי, רחם שרירני, דלקת של שלפוחית השתן, מחלת מעי דלקתית, טחורים וציסטות שחלתיות.
    • זיהום באגן – זיהום בצוואר הרחם, ברחם, בחצוצרות או בשחלות עלול לגרום לכאב בעת חדירה מלאה.
    • ניתוחים באגן או טיפולים רפואיים – הצטלקויות כתוצאה מניתוחים באגן (למשל כריתת רחם) עלולים לגרום לכאב בעת יחסי מין מלאים. אף טיפולים נגד סרטן, לרבות הקרנות לאזור הבטן או האגן וכימותרפיה, יכולים לגרום לשינויים ברקמות שיובילו לכאבים במהלך יחסי מין הכוללים חדירה מלאה.

גורמים רגשיים

לבעיות רגשיות יש השפעה על חיי המין שלנו והן יכולות להוות גורם משמעותי לכאבים המופיעים בעת קיום יחסי מין. במקרים מסוימים יהיה קשה לקבוע אם גורמים רגשיים מעורבים בהופעה של הכאב בעת קיום יחסי מין.

 

גורמים העלולים לגרום לכאבים בעת חדירה או ניסיון חדירה:

    • חרדה, דיכאון, דימוי גוף ירוד, פחד מאינטימיות או בעיות בזוגיות - אלו עלולים לפגוע בעוררות המינית ולהוביל לחוסר נוחות או כאב בעת קיום יחסי מין.
    • מתח רגשי – מתח יכול להשפיע מאוד על היכולת להרפות את שרירי רצפת האגן ולהוביל לכאבים בעת קיום יחסי מין.
    • עבר של התעללות מינית – עבר של התעללות מינית עלול להשפיע על הופעת כאבים בעת קיום יחסי מין.
    • חוויה מינית כואבת - חוויה מינית כואבת אחת עלולה להוביל לפחד מפני חוויה כואבת נוספת ולקושי להירגע ולהרפות. קושי זה גורם להחמרת הכאב, כי כחלק מהתגובה של הגוף עלולה להופיע התקשחות הגנתית.

אבחון

אם מופיע כאב חוזר בעת קיום יחסי מין, מומלץ לפנות לרופא נשים לשם אבחון וקבלת פתרון לבעיה. סביר שרופא הנשים ישאל שאלות אודות חיי המין, היסטוריה רפואית ואישית ויבצע בדיקות גופניות. ניתן לנצל הזדמנות זו כדי להעלות חששות ושאלות. ייתכן שרופא הנשים יוכל לאבחן ולטפל בבעיה בעצמו, אך לעיתים הוא ימליץ על פנייה לרופא מומחה בנושא, או למטפל פסיכולוגי.

הכנה לפגישה עם רופא הנשים

    • מומלץ לערוך רישום של הקשיים המתעוררים בעת קיום יחסי מין, מתי הם מתעוררים, באלו נסיבות ובאיזו תדירות.
    • מומלץ להכין נתונים אודות הרקע הרפואי. לעיתים התיעוד המצוי אצל רופא קופת החולים אינו מלא, בין היתר בשל ביצוע הליכים שלא תועדו, בבית חולים או אצל רופא או מטפל פרטי. הנתונים אמורים לכלול תרופות, ויטמינים, תוספי מזון וכן טיפולים רפואיים שקיבלתן בעבר או שהנכן מקבלות.
    • כדאי לכתוב מראש שאלות לרופא. למשל:
    • מה יכול להיות הגורם לבעיה?
    • אלו שינויים בהרגלי החיים מומלץ לבצע על מנת לשפר את המצב?
    • מהם הטיפולים האפשריים?

שאלות שהרופא יכול לשאול

    • האם קיימים חששות כלשהם בנוגע לחיי המין?
    • במידה שישנו בן זוג קבוע, האם הוא יודע על החששות והקשיים?
    • האם מופיע כאב בעת קיום יחסי מין?
    • מתי הכאב התחיל?
    • היכן ממוקם הכאב?
    • האם הכאב מופיע בכל חדירה או רק במצבים מסוימים?
    • האם כאב מופיע במצבים נוספים, שאינם מיניים?
    • מה רמת המתח הרגשי שהמצב מסב?
    • האם קיימים סימפטומים כגון גירוי, צריבה או גרד בנרתיק?
    • האם עברת ניתוחים כלשהם באגן והאם אובחנו מצבים גינקולוגיים כלשהם בעבר או בהווה?
    • האם יש שימוש קבוע בתרופות, בוויטמינים או בתוספי מזון כלשהם?

תהליך האבחון

תהליך האבחון של דיספרוניה כולל:

    • בחינת ההיסטוריה הרפואית ותשאול המטופלת – שאלות אישיות יכולות לעורר מבוכה, אולם ראוי לזכור שתשובות כנות וגלויות עשויות לסייע באיתור הגורם לבעיה ובהתאמת הפתרון המיטבי.
    • בדיקת אגן (בדיקה גינקולוגית) – במהלך הבדיקה יבדוק הרופא אם קיימים סימנים לגירוי עורי, זיהום או בעיות מבניות. הרופא ינסה לאתר את מיקום הכאב על ידי בדיקה ידנית עדינה ויבחן את הנרתיק בעזרת מפשק (ספקולום). חלק מהנשים שחוות כאב במהלך יחסי מין אינן חשות בנוח במהלך הבדיקה הגינקולוגית, גם אם היא מתבצעת בעדינות רבה. במידה שהבדיקה כואבת מידי ניתן לבקש להפסיקה בכל שלב.
    • הפנייה לבדיקות נוספות – במידה שהרופא יחשוד שקיימים גורמים לכאב שניתן לבררם באמצעות בדיקות נוספות, הוא ימליץ על ביצוען. לעיתים מדובר על אולטרסאונד אגני או על לפרוסקופיה אבחנתית (הליך כירורגי זעיר-פולשני, במהלכו מכשור עדין ביותר (לפרוסקופ) מוחדר לחלל הבטן על מנת לאתר את מקור הכאב).

טיפול

בעבר נחשבו תלונות על כאבים במהלך קיום יחסי מין לבעיה המצריכה טיפול פסיכולוגי בלבד. כיום מבינים טוב יותר את הגורמים הרבים שיכולים לגרום לדיספרוניה ומציעים גישה טיפולית משולבת ומגוונת. הטיפול אמור להיות מותאם לכל מטופלת בהתאם למאפייני הבעיה.

שינויים בחיי המין

ניתן להפחית את הכאב במהלך יחסי המין על ידי הכנסת מספר שינויים לשגרת חיי המין הזוגיים. בין אלו:

    • שינוי תנוחות – כאשר מופיע כאב חד במהלך משגל, ייתכן שהוא נובע מכך שקצה הפין נוגע בצוואר הרחם או מפעיל מתח על שרירי רצפת האגן. שינוי תנוחה עשוי להקל על הכאב. כדאי לנסות תנוחה בה האישה נמצאת מעל הגבר כי במצב זה יש לאישה יותר שליטה והיא יכולה לווסת את מידת החדירה.
    • תקשורת – מומלץ מאוד שבני הזוג ישוחחו ביניהם על מה נעים ומה מעורר כאב. חשוב שהאישה תביע את צרכיה ובמידת הצורך תבקש להאט את הקצב.
    • דחיית החדירה - משחק מקדים ארוך יותר יכול להגביר את הסיכוך הטבעי. השגת עוררות מרבית לפני החדירה עשויה להפחית תחושת כאב.
    • שימוש בחומרי סיכוך – ניתן להשתמש בחומרים מסככים, על בסיס מים או סיליקון, על מנת לגרום לחדירה יותר נוחה ונעימה. אצל חלק מהנשים חומרי סיכוך המבוססים על גליצרין עלולים לעודד התפתחות של פטרת הנרתיק ולכן כדאי להימנע מהשימוש בהם. ניתן לבקש מהרופא המלצה על חומר סיכוך מתאים.

לעיתים מומלץ להימנע מחדירה, עד שהכאבים בעת יחסי המין יחלפו או יפחתו. עדיין ניתן ומומלץ לקיים שיגרת חיי המין הכוללת עיסוי חושני, נשיקות או אוננות משותפת.

שינוי הרגלי היגיינה אישית

מומלץ לשנות הרגלים מסויימים בהיגיינה הנשית על מנת להפחית כאב או חוסר נוחות במהלך יחסי המין. כדאי להימנע משימוש בסבונים מבושמים העלולים לגרום לגירוי נרתיקי ולפגוע בסיכוך הטבעי של הגוף. מומלץ להשתמש בסבונים נוזליים היפו אלרגנים בעלי רמת חומציות גבוהה (זה אומר pH נמוך, למשל 3.5). כמו כן כדאי להימנע משטיפות פנימיות של הנרתיק עצמו.

תרופות

בחלק מהמקרים, כמפורט להלן, יידרש טיפול תרופתי על מנת לטפל בכאבים המופיעים בעת קיום יחסי מין:

    • טיפול במחלות רקע – כאשר זוהה זיהום או מצב רפואי אחר בעל טיפול מוגדר, הרי שטיפול זה עשוי לפתור גם את בעיית הכאבים.
    • החלפת תרופות - מספר תרופות מפחיתות את הסיכוך הטבעי של הגוף והחלפתן באחרות עשויה להפחית את הכאב.
    • טיפול באסטרוגן – רמות אסטרוגן נמוכות בתקופת האל-וסת (פוסט-מנפאוזה) גורמות לנשים רבות לכאבים במהלך קיום יחסי מין. ניתן לטפל במצב זה בעזרת קרם, טבליה נרתיקית או טבעת נרתיקית, הניתנים במרשם רופא.

פיזיותרפיה, טיפול פסיכולוגי או מיני

    • טיפול הרפייתי – בטכניקה טיפולית זו מלמדים תרגילי הרפיה לנרתיק שיכולים להוביל להפחתת הכאב. המטפל יכול להמליץ על תרגילים לחיזוק רצפת האגן שעשויים להפחית את הכאב בזמן קיום יחסי המין. ניתן למצוא באתר STRESS NO MORE מאמרים בנושא וכן ספרות וציוד שעשויים לסייע (האתר בשפה האנגלית).
    • ייעוץ פסיכולוגי או טיפול מיני - אם כאב במהלך יחסי מין קיים זמן ארוך, ייתכן שהתפתחה תגובה רגשית שלילית כלפי גירוי מיני, שעלולה להמשיך גם לאחר תום הטיפול בגורם לכאב והעלמות הכאבים. במקרה זה כדאי לפנות לייעוץ פסיכולוגי. גם במקרים בהם בני זוג נמנעים מאינטימיות מינית בגלל הכאבים, שיפור התקשורת הזוגית וחידוש האינטימיות המינית עשויים לסייע ובמקרה זה מומלץ לפנות לסיוע של פסיכולוג או מטפל מיני.

מקורות מידע נוספים

וגיניזמוס וסטיבוליטיס ולוודיניה