28 יולי 2017 ה' אב תשע"ז
מעודכן לתאריך  17.03.2013 

וולבר ווסטיבוליטיס, דלקת מבוא העריה

Vulvar Vestibulitis

גורמים לדלקת מבוא העריה

מגוון גורמים יכול לגרום לדלקת מבוא העריה ומצבים רפואיים רבים קשורים להופעה של הדלקת. בין המצבים הללו:
  • זיהום פטרייתי של הנרתיק (קנדידיאזיס, candidiasis) - היסטוריה רפואית של זיהומים פטרייתיים נשנים נפוצה מאוד בקרב נשים הסובלות מדלקת מבוא העריה. מחקרים הראו כי שיעור הזיהומים הפטרייתיים החוזרים בקרב נשים הסובלות מדלקת מבוא העריה מגיע ל- 80% , בעוד השיעור באוכלוסיה הכללית הינו כ- 21%. עם זאת, מחקרים שונים לא הצליחו להוכיח כי רגישות יתר לזיהומים פטרייתיים מהווה גורם מוכח לדלקת.
  • וירוס הפפילומה (human Papilloma Virus)- וירוס הפפילומה אשר גורם הן ליבלות באבר המין והן לסרטן צוואר הרחם, נחשב מזה זמן רב לבעל תפקיד מרכזי בהתפתחות של דלקת מבוא העריה. החוקרים עדיין לא מצאו את הסיבה לכך והמחקר בעניין זה נמשך.
  • תרופות – חוקרים רבים העלו את הקשר בין שימוש בקרמים נרתיקיים לטיפול בזיהומים פטרייתיים, לבין התפתחות של דלקת מבוא העריה. חושדים כי פלורואורציל (fluorouracil), המשמש לטיפול ביבלות באברי המין ובזיהומים הנגרמים על ידי וירוס הפפילומה מחמיר את הסימפטומים של דלקת מבוא העריה.
  • תגובה חיסונית – קיימת השערה מדעית שאנטיגן (חלבון) מסוים המצוי במזהם הפטרייתי קנדידה אלביקנס (Candida Albicans) דומה לאנטיגן המצוי בתאי הגוף של נשים בעלות נטייה לזיהומים פטרייתיים חוזרים ולדלקת מבוא העריה. המשמעות של הדבר היא שאצל נשים אלו, מזהה מערכת החיסון של הגוף את האנטיגן המצוי בתאי הגוף כגורם עוין, ותוקפת אותו. תקיפה זו מייצרת את הדלקת.
  • אלרגיות - שיעור הנשים המתלוננות על תופעות אלרגיות, גבוה במיוחד בקרב הסובלות מדלקת מבוא העריה, ביחס לאוכלוסיה הכללית. מתבצעים ניסיונות לבדוק אם דלקת זו נגרמת על ידי תגובה אלרגית כלשהי.
  • גורמים הורמונאליים והפרשות וגינאליות – ההשערה היא שאצל נשים צעירות, המשתמשות בגלולות למניעת הריון לפני גיל 17, או כאלו שהופעת הווסת אצלן החלה בגיל צעיר, הפרשות וגינאליות (מהפות), או הורמונים המופרשים, גורמים לדלקת. הסיבה לכך היא שאצלן הבלוטות בפתח הנרתיק טרם התפתחו דיין כדי להפריש חומרי הגנה, וההפרשות גורמות לפגיעה באפיתל (רקמת הציפוי) המצפה את הפות ולהופעת דלקת מבוא העריה.
    בנוסף, בקרב נשים רבות הסובלות מדלקת מבוא העריה, הכאבים התחילו או הוחמרו לאחר לידה ובתקופת משכב הלידה, תקופות המאופינות בשינויים גדולים ברמות ההורמונים.
  • זיהומים והפרעות בדרכי השתן – זיהומים חוזרים בדרכי השתן הוצעו כגורם אפשרי לכאב כרוני (מתמשך) בפות, זאת לאור שיעורים גבוהים של זיהומים חוזרים בדרכי השתן בקרב נשים הסובלות מדלקת מבוא העריה.
    בקרב נשים הסובלות מדלקת מבוא העריה נמצאו גם לחץ גבוה בשלפוחית השתן ובצינור השתן, ספאזם (התכווצויות חזקות) של שרירי הנרתיק וחוסר יציבות של שריר שלפוחית השתן. טיפול במצבים אלו על ידי ביופידבק הביא להקלה בכאב, דבר המחזק את ההשערה שתופעות אלו מהוות גורמים אפשריים לדלקת מבוא העריה.
  • התכווצויות עוויתיות של שרירי הנרתיק (Vaginismus) – אלו נמצאו בשיעורים גבוהים יותר בקרב נשים הסובלות מדלקת מבוא העריה. לא ברור אם התכווצויות עוויותיות של הנרתיק נובעות מהכאב בפתח הנרתיק או גורמות לו.
  • נטייה גנטית (תורשתית) – מכיוון שנשים רבות הסובלות מדלקת מבוא העריה דיווחו על קרובת משפחה מדרגה ראשונה הסובלת מכאב במהלך ניסיון חדירה לנרתיק, עולה החשד שקיימת נטייה גנטית לכאב כרוני בפות.
  • גורמים נפשיים (פסיכולוגיים) – באחד המחקרים נמצא כי בקרב נשים הסובלות מדלקת מבוא העריה יש גם דיווח גבוה על משבר בזוגיות, הפרעות סומטיזציה (כאב גופני המופיע כתוצאה מבעיות נפשיות) וסימפטומים דיכאוניים. ביסוס הקשר בין גורמים נפשיים ודלקת מבוא העריה דורש מחקר נוסף.