24 אוקטובר 2017 ד' חשון תשע"ח
מעודכן לתאריך  18.03.2013  באדיבות ה 

תסמונת המעי הרגיז

(Irritable bowel syndrome (IBS

סימפטומים של תסמונת המעי הרגיז

הסימפטומים הנפוצים ביותר של תסמונת המעי הרגיז כוללים:
  • התכווצויות וכאב בטן, שהקלתם מושגת לעיתים על ידי התרוקנות המעיים (הפרשת צואה).
  • שינויים בדפוסי הפעולה של המעיים: שלשול, עצירות ולפעמים גם שניהם (לסירוגין).
  • נפיחות בבטן.
  • גזים.
  • דחיפות ביציאות.
  • תחושה של התרוקנות לא מלאה.
  • יציאת ריר מפי הטבעת.
 
ראוי לזכור שרבים חווים סימפטומים של תסמונת המעי הרגיז מדי פעם, אך אין זה אומר שלקו בתסמונת.
נעיר כי לתסמונת המעי הרגיז יש בעיקר 3 דפוסי הופעה אופייניים הכוללים:
  1. שלשול - החולה מפתח התקפים חוזרים של שלשול.
  2. עצירות - החולה מפתח התקפי עצירות חוזרים.
  3. תסמונת מעורבת - החולה סובל לסירוגין הן מהתקפי שלשול והן מהתקפי עצירות.
 
הסימפטומים מופיעים בהתקפים, במקרים רבים בתקופות לחץ ומתח או בעת הדימום הווסתי (אצל נשים). אצל מרבית הלוקים בתסמונת התפרצותם נמשכת בין יומיים ל- 4 ימים ולאחר מכן חלה הטבה או שהסימפטומים נעלמים לחלוטין. הסימפטומים מחמירים בדרך כלל לאחר אכילה. דפוסי המחלה יכולים להשתנות עם הזמן, וישנן תקופות הפוגה משתנות באורכן בהן אין כלל סימפטומים.
במקרים רבים בעיות במערכת העיכול המלוות בשלשול או בעצירות, אינן קשורות לתסמונת המעי הרגיז. אלו מתרחשות במיוחד בתקופות של לחץ ומתח או נובעות משפעת של הבטן, או מהרעלת מזון (במיוחד כאשר אנשים שאכלו אותו אוכל שאכלתם חשים סימפטומים דומים). במרבית המקרים הללו הסימפטומים של כאב בטן, בחילה, הקאה ושלשול יתפתחו מהר ויחלפו מעצמם בתוך תקופה קצרה.

שינויים בדפוסי היציאות

דפוסי היציאות אצל חולי תסמונת המעי הרגיז יכולים להשתנות עם הזמן ולכלול:
  • יציאות תכופות יותר מ-3 פעמים ביום (שלשול) או לחילופין פחות מ-3 יציאות בשבוע (עצירות).
  • יציאות בעלות גודל או במרקם משתנה - קשות וקטנות, דקות מאד, מוצקות, או לחילופין בעלות מרקם נוזלי ואפילו מימי.
  • ליציאות יכולה להתלוות תחושת דחיפות ותחושה שההתרוקנות לא הייתה מלאה. הן תדרושנה לעיתים מאמץ והלוקה עלול לחוש שהוא צריך שוב לשירותים, אפילו שרק יצא משם.
 

סימפטומים נוספים

רבים מהלוקים בתסמונת המעי הרגיז סובלים גם מסימפטומים שאינם קשורים למערכת העיכול, למשל:
  • דיכאון וחרדה בגלל המבוכה, המצוקה והכאב שהתסמונת גורמת.
  • עייפות.
  • כאב ראש.
  • טעם רע בפה.
  • כאב גב.
  • בעיות שינה (שאינן נגרמות ישירות מהסימפטומים של התסמונת).
  • בעיות בחיי המין – לרבות כאב בעת קיום יחסי מין (אצל נשים) או ירידה בחשק המיני.
  • דפיקות לב חזקות.
  • תכיפות במתן שתן, קושי להתחיל במתן שתן ובעיות בריקון שלפוחית השתן.
 

מתי כדאי לפנות לרופא?

הסימפטומים הבאים עלולים להוות סימני אזהרה להתפתחות של בעיות רציניות יותר ומצריכים טיפול דחוף:
  • עלייה בחום הגוף.
  • איבוד משקל ללא סיבה ברורה.
  • הופעת דם בצואה.
  • עייפות או תשישות. זו עלולה להעיד על חשד לאנמיה (ירידה ברמת ההמוגלובין, שהוא החומר שקושר את החמצן בכדוריות הדם האדומות).
 
בנוסף, יש לפנות לרופא במקרים הבאים:
  • כאשר הטיפול העצמי במשך שבוע-שבועיים אינו עוזר. אם הסימפטומים לא משתפרים או אם חלה החמרה יש לפנות לרופא.
  • כשהסימפטומים של תסמונת המעי הרגיז שאובחנה בעבר, הולכים ומחמירים, פוגעים בתפקוד היומיומי או לא מגיבים לטיפול הביתי הרגיל.
  • כשהמטופל חש עייף יותר מהרגיל.
  • כשהסימפטומים מעירים משינה.
  • כשחלה ירידה לא מוסברת במשקל.
  • כשחלה ירידה בתיאבון.
  • כשיש כאב בטן שאינו קשור לתפקוד המעי ואינו מוקל על ידי פעולת מעיים (הפרשת צואה).
  • כאב הבטן נוטה להתמקד באזור אחד.
  • מופיע דם בצואה.
  • כאשר ללוקה בסימפטומים יש היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס או של מחלות מעיים דלקתיות, שגורמות לדלקת כרונית (מתמשכת) של דפנות המעיים.
 
בכול מקרה של הופעת הסימפטומים כדאי לבחון סיבות להופעתם שיכולים להיות גם: 
  • אכילת מזונות חדשים.
  • אכילת מזונות עתירי סוכר, במיוחד מוצרי חלב.
  • אכילת מזונות המכילים סורביטול או ממתיקים מלאכותיים אחרים.
  • עצבנות, לחץ ומתח.
  • שפעת של הבטן (stomachflu). 
  • הרעלת מזון.