30 מאי 2017 ה' סיון תשע"ז
מעודכן לתאריך  18.03.2013  באדיבות ה 

תסמונת המעי הרגיז

(Irritable bowel syndrome (IBS

אבחון תסמונת המעי הרגיז

למרות שתסמונת המעי הרגיז יכולה להיות מטרידה וכואבת, היא אינה מחמירה עם הזמן ואינה מעוררת התפתחות של מחלות קשות אחרות כמו מחלות מעיים דלקתיות (קרוהן,
קוליטיס כיבית
) או
סרטן
.
לא קיימת בדיקה ייחודית לאבחון תסמונת המעי הרגיז, מאחר שהיא לא גורמת לשינויים בלתי תקינים ברקמת מערכת העיכול. אף על פי כן, במקרים רבים ממליצים הרופאים לבצע בדיקות דם, כדי לשלול מחלות אחרות שעלולות לגרום לסימפטומים דומים, כמו זיהומים במערכת העיכול או מחלת
צליאק
(celiac disease), שנגרמת על ידי חוסר סבילות לגלוטן.

הכנה לביקור אצל הרופא

כדי לסייע לאבחון מומלץ לרשום את הסימפטומים שאתם חווים ולהביא את הרשימה עמכם.  הרשימה תכלול פירוט מתי הופיעו, כמה זמן נמשכו ומה לדעתכם גרם להם. 
בעת הרישום כדאי להתייחס לנושאים הבאים:
  • סוגי המזון.
  • כמות המזון.
  • רמת הסטרס.
  • שימוש בתרופות.
  • המחזור הווסתי.
  • מצב הסביבה.
 
הרופא יבחן אם הסימפטומים שהמטופל מדווח עליהם תואמים את הסימפטומים האופייניים לתסמונת המעי הרגיז. הוא יתמקד בדיווח על:
  • הקלה בכאב הבטן או בנפיחות לאחר פעולת מעיים (הפרשת צואה).
  • כאב
    הבטן או הנפיחות מלווים בהתקפי
    שלשול
    או
    עצירות
    .
  • תדירות היציאות תכופה מהרגיל.
 
נוכחות של לפחות שניים מהסימפטומים הבאים יכולה לאשר את האבחנה של תסמונת המעי הרגיז:
  • שינויים בדפוסי פעולות המעיים, לרבות הצורך להתאמץ כדי להפריש צואה, הרגשת דחיפות במתן צואה, או תחושה שהיציאה לא הביאה להתרוקנות מלאה.
  • נפיחות, נוקשות או מתיחות בבטן.
  • החמרת הסימפטומים לאחר אכילה.
  • הפרשת ריר מפי הטבעת.
 

בדיקות נוספות

הצורך בבדיקות נוספות מתעורר בדרך כלל רק אם ישנם סימפטומים שעלולים להוות סימני אזהרה למחלות רציניות יותר מאשר תסמונת המעי הרגיז. סימפטומים אלו כוללים:
  • ירידה בלתי מוסברת במשקל.
  • נפיחות או
    גוש
    בבטן או באזור
    פי הטבעת
    .
  • דימום מפי הטבעת.
  • חשד לאנמיה עקב תלונה על
    עייפות
    ,
    תשישות
    או
    חולשה
 
הרופא ימליץ לבצע בדיקות מעמיקות יותר גם במקרים הבאים:
  • אם יש היסטוריה של סרטן המעי הגס או סרטן השחלות במשפחה.
  • אם המטופל מעל גיל 60.
  • אם השינויים בדפוסי פעולות המעיים נמשכים למעלה מ-6 שבועות.
 
הבדיקות הנוספות יכולות לכלול:
  • ספירת דם מלאה, המספקת מידע על מספר וסוגים של כדוריות דם אדומות ולבנות וטסיות הדם. בנוסף, בודקים גם שקיעת דם, שיכולה ללמד על קיום של
    דלקת
    בגוף.
  • בדיקות צואה , שיכולות לכלול בדיקת
    דם סמוי
    בצואה ותרבית לגילוי זיהומים או טפילים.
  • בדיקת דם של תפקודי
    בלוטת התריס
    .
  • בדיקת
    דימות
    כמו קולונוסקופיה (colonoscopy). בבדיקה זו מחדירים צינורית דקה וגמישה עם תאורה ומצלמה קטנה דרך פי הטבעת ובוחנים את פנים המעי הגס.
 

מחלות בעלות סימפטומים דומים

מספר מחלות ומצבים עלולים לגרום לסימפטומים דומים לאלו של תסמונת המעי הרגיז. ביניהם:
  • התמכרות למשלשלים או לנוגדי חומצה.
  • שימוש בסורביטול או בממתיקים מלאכותיים אחרים.
  • אי סבילות ללקטוז
    .
  • מחלות מעיים דלקתיות, כגון
    מחלת קרוהן
    .
  • תסמונת שפוגעת בספיגה, כמו מחלת צליאק.
  • גידולים במערכת העיכול.
  • בעיות בלבלב.
  • זיהום של טפילי מעיים, במיוחד אצל אנשים שטיילו באזורים עם רמת תברואה ירודה.
  • מחלות של בלוטת התריס (בלוטת התירואיד).
  • דיברטיקוליטיס (Diverticulitis) .
  • מחלות של מערכת הרבייה הנשית, כמו
    אנדומטריוזיס
     (endometriosis).
  • אבנים בכיס מרה.
  • מחלת ההחזר הוושטי (Gastroesophageal reflux disease GERD), שצרבת היא אחד הסימפטומים העיקריים שלה.