דלקת בבלוטת הערמונית (פרוסטטיטיס) - מידע רפואי

Prostatitis

עדכון אחרון 13.03.22

הקדמה

דלקת בבלוטת הערמונית (בלעז, פרוסטטיטיס) היא מושג כללי המתאר דלקת ונפיחות או זיהום בבלוטת הערמונית.

הערמונית

הערמונית היא בלוטה קטנה הנמצאת בגופם של גברים בלבד. עיקר תפקידה של בלוטה זו הוא ייצור נוזל הזרע. הערמונית מייצרת גם חלבון בשם אנטיגן הערמונית (PSA, Prostate Specific Antigen) המסייע לשפיכת נוזל הזרע בזמן האורגזמה הגברית.

הערמונית מקיפה את צינורית השופכה (המובילה את השתן משלפוחית השתן אל הפין) ומוקפת בשכבת שרירים ובמעטפת סיבים.

 

סימפטומים של דלקת בבלוטת הערמונית כוללים:

    • כאב בזמן הטלת שתן.
    • כאב במהלך פליטת זרע.
    • קשיים במתן שתן.
    • אי נוחות באזור שק האשכים ובקצה הפין.

הסימפטומים עלולים להופיע ולהיעלם לסירוגין במשך חודשים, אך במקרים מסוימים עלולים הסימפטומים להתחיל בפתאומיות ולרמז על מקרה חירום רפואי.

להבדיל ממחלות אחרות בבלוטת הערמונית כגון סרטן הערמונית או הגדלה שפירה של הבלוטה אשר שכיחות בקרב גברים בגיל העמידה ובקרב קשישים, דלקת בבלוטת הערמונית עלולה להתפרץ בכל גיל.

 

קראו עוד אודות מצבי מחלה אלו:

סרטן הערמונית

דלקת חריפה לעומת דלקת כרונית בבלוטת הערמונית

מבחינים בין שני סוגים עיקריים של דלקת בבלוטת הערמונית:

    • דלקת כרונית (מתמשכת). זוהי הדלקת השכיחה ביותר המאופיינת בסימפטומים הנמשכים לפחות שלושה חודשים אף שהם עלולים להופיע ולהיעלם לסירוגין, ועוצמתם עלולה להשתנות. הגורם לדלקת אינו תמיד ידוע.
    • דלקת חריפה (אקוטית). דלקת זו מאופיינת בסימפטומים חמורים המתפתחים במהירות. דלקת חריפה נגרמת על ידי זיהום חיידקי בערמונית.

דלקת חריפה בערמונית מהווה מקרה חירום רפואי. ללא טיפול מהיר בעזרת אנטיביוטיקה עלול להיגרם נזק לבלוטה עצמה ולרקמות הסובבות אותה. על פי הערכות, רק אחד מתוך 10,000 גברים יפתח דלקת חריפה בבלוטת הערמונית במהלך חייו.

סיכויי ההחלמה

קשה לטפל בדלקת כרונית בערמונית מאחר שהגורם לה אינו ידוע. במרבית המקרים אין מדובר בגורם חיידקי.

לעומת זאת, דלקת בבלוטת הערמונית שנגרמת על ידי זיהום חיידקי ניתנת לריפוי יעיל בעזרת אנטיביוטיקה. רוב הגברים יחלימו תוך שבועיים, אך אצל חלקם עלולה הבעיה להישנות ולחייב קבלת טיפול נוסף בעתיד.

סימפטומים

רוב הגברים שיפתחו דלקת בערמונית יסבלו מדלקת כרונית המאופיינת בסימפטומים המופיעים ונעלמים לסירוגין במשך שלושה חודשים לפחות.

 

הסימפטומים עלולים לכלול:

    • כאב באגן, באברי המין, בגב התחתון ובישבן.
    • כאב בזמן מתן שתן.
    • צורך תכוף להטיל שתן.
    • קשיים במתן שתן (לדוגמה, קושי להתחיל להשתין או הפסקה והתחלה מחדש של הטלת השתן).
    • כאב בזמן פליטת זרע.
    • חום גבוה, מעל 38 מעלות צלזיוס.

עוצמת הסימפטומים עלולה להשתנות מיום ליום. בחלק מהימים יתכנו סימפטומים חמורים במיוחד ואילו בימים אחרים יתכנו סימפטומים קלים או שלא יורגשו כלל.

חלק מהגברים עלולים לסבול מעייפות, מכאב במפרקים ומכאבי שרירים.

 

אם הסימפטומים חמורים ומתפתחים בפתאומיות יש לפנות בדחיפות לבדיקת רופא מאחר שיתכן כי מדובר בדלקת חריפה בערמונית המחייבת קבלת טיפול רפואי דחוף.

גורמים

פעמים רבות הגורם לדלקת בבלוטת הערמונית אינו ידוע. רק בחלק קטן מהמקרים זיהום חיידקי הוא הגורם לבעיה.

במקרי דלקת כרוניים רבים בבלוטת הערמונית לא ניתן לזהות את הגורם אך בכל זאת ניתן טיפול אנטיביוטי. דלקת כרונית בבלוטת הערמונית קשורה ככל הנראה למספר גורמים, לרבות חסימה חלקית של זרימת השתן ולבעיות רקע במערכת החיסון או במערכת העצבים.

זיהום חיידקי

דלקת חריפה בבלוטת הערמונית המאופיינת בהתפתחות סימפטומים פתאומיים וחמורים נגרמת על ידי חדירת חיידקים מדרכי השתן לתוך הערמונית.

במקרה של דלקת חיידקית כרונית התמונה פחות ברורה. הרופאים אינם בטוחים כיצד מתאפשרת פלישה חוזרת ונשנית של חיידקים לתוך הערמונית הגורמים לסימפטומים מתמשכים שעלולים להופיע ולהיעלם במשך חודשים רבים.

סברה אחת גורסת שהחיידקים חודרים לערמונית מדרכי השתן או מהמעיים ויוצרים על גבי פני השטח הפנימיים של הערמונית מושבות קטנות אך עתירות חיידקים המוגנות במעטפת דביקה.

אבחון

הרופא יקבע את האבחנה על סמך הסימפטומים ותשאול המטופל וכן בעזרת מספר בדיקות.

אבחון דלקת חריפה בבלוטת הערמונית

דלקת חריפה בבלוטת הערמונית מאופיינת בהופעה פתאומית של סימפטומים חמורים.

במקרה של חשד לדלקת חיידקית חריפה יש לבצע תרבית שתן כדי לאתר את מקור הזיהום.

מאחר שהחלחולת (בלעז, רקטום) נמצאת סמוך לבלוטת הערמונית עשוי הרופא לבצע גם בדיקה רקטלית במהלכה יחדיר את אצבעו דרך פי הטבעת, כדי לקבוע אם הערמונית נפוחה או מודלקת.

אבחון דלקת כרונית בבלוטת הערמונית

לרוב תיקבע האבחנה על סמך תמונת הסימפטומים ושלילת מחלות אחרות שעלולות לגרום לאותם סימפטומים, כמו סרטן המעי הגס או סרטן הערמונית.

כדי לשלול את המחלות הללו עשוי הרופא לבצע בדיקה רקטלית ובדיקות דם. במקרים מסוימים יופנה המטופל לביצוע ציטוסקופיה או קולונוסקופיה, כדי לאפשר בדיקה יסודית של שלפוחית השתן ושל המעי הגס, בהתאמה.

ציטוסקופיה מבוצעת בעזרת ציטוסקופ המוחדר דרך השופכה ומאפשר לבדוק את פנים שלפוחית השתן. קולונוסקופיה מבוצעת באמצעות קולונוסקופ המוחדר דרך פי הטבעת על מנת לבחון את פני השטח הפנימיים של המעי הגס.

הרופא אף יכול להפנות לביצוע סריקת אולטרה סאונד של הבטן והערמונית. אולטרה סאונד (בעברית, על-קול) היא שיטת דימות העושה שימוש בגלי קול בתדר גבוה, שאינם נקלטים על ידי האוזן האנושית. במהלך הבדיקה עוברים עם מתמר (סורק ידני) על האבר הנסרק. המתמר שולח גלי קול אל אבר המטרה וקולט את הגלים המוחזרים ממנו, אלו מתורגמים בעזרת מחשב לתמונה של האבר הנסרק.

אבחנה וודאית של דלקת כרונית בבלוטת הערמונית תיקבע במקרים הבאים:

    • המטופל סובל מכאב באגן, באברי המין או בישבן.
    • המטופל סובל מכאב בזמן מתן שתן או בזמן פליטת זרע.
    • המטופל מתלונן על קושי בהטלת שתן.
    • הסימפטומים מהם סובל המטופל נמשכים לפחות שלושה חודשים.
    • נשללו גורמים אפשריים אחרים לבעיה.

ניתן לבצע תרבית שתן כדי לקבוע האם הגורם הוא חיידקי.

טיפול

אם הדלקת בערמונית נגרמה עקב זיהום חיידקי יינתן למטופל טיפול אנטיביוטי.

עם זאת, במקרים רבים של דלקת בבלוטת הערמונית לא נמצא גורם מזהם ולכן הטיפול עלול להיות מאתגר.

טיפול בדלקת חריפה בבלוטת הערמונית

דלקת חריפה בבלוטת הערמונית תטופל באמצעות אנטיביוטיקה במתן דרך הפה. לרוב ימשך הטיפול ארבעה שבועות. אף שהסימפטומים חולפים בדרך כלל כעבור שבועיים יש לסיים את נטילת כל המנה, כדי למנוע את חזרת הזיהום.

ניתן ליטול משככי כאב כגון פאראצטמול (שמות מסחריים: אקמול®, דקסמול®) או איבופרופן (שמות מסחריים: נורופן®, אדוויל®, אדקס®) כדי להקל על הכאב הנלווה למצב. אם הכאב חמור במיוחד יוכל הרופא לרשום תרופה נוגדת כאב חזקה יותר כגון קודאין.

טיפול בדלקת כרונית בבלוטת הערמונית

אם דלקת כרונית בבלוטת הערמונית נגרמת על ידי זיהום חיידקי יינתן למטופל טיפול אנטיביוטי למשך ארבעה שבועות. במקרים מסוימים יוסיף הרופא גם תרופה ממשפחת חוסמי אלפא על מנת להרפות את שרירי שלפוחית השתן ולהקל על הקושי במתן שתן.

 

חוסמי אלפא עלולים לגרום לתופעות לוואי שכוללות:

    • סחרחורת.
    • כאב ראש.
    • חולשה.
    • מיעוט או חוסר זרע בזמן פליטה.

לאחר השלמת הטיפול באנטיביוטיקה יש לבצע תרבית שתן כדי לוודא שהחיידק בשלפוחית נכחד. בהתאם לתוצאות יקבע האם יש צורך בטיפול אנטיביוטי נוסף.

כמו במקרה של דלקת חריפה בבלוטת הערמונית, גם בדלקת כרונית אפשר להיעזר בפאראצטמול או באיבופרופן להקלת הכאב.

אם הגורם לדלקת אינו חיידקי לא יהיה צורך במתן אנטיביוטיקה. במקרה כזה יינתן טיפול הכולל תרופות ממשפחת חוסמי אלפא ותרופות לשיכוך כאב כגון פאראצטמול ואיבופרופן.

אין להשתמש בתרופות אלו ללא התייעצות עם הרופא המטפל.