טריכומוניאזיס (טריכומונס, טריכו) - מידע רפואי

טריכומוניאזיס הוא זיהום שכיח המועבר באמצעות מגע מיני. זיהום זה נגרם על ידי טפיל (פרזיט) זעיר שנקרא טריכומונאס ואגינאליס (Trichomonas vaginalis). לעיתים קשה לאבחן זיהום בטריכומוניאזיס מכיוון שלא תמיד מופיעים סימפטומים, וגם כאשר הם נוכחים, הם דומים לסימפטומים האופייניים למגוון מחלות מין אחרות.

סימפטומים שכיחים בעיקר בקרב נשים וכוללים כאב וגרד סביב הנרתיק ושינויים בהפרשות מהנרתיק. אצל גברים עלולים הסימפטומים לכלול כאב לאחר מתן שתן או שפיכת זרע. אם קיים חשד להדבקה או שמופיעים סימפטומים שעלולים להצביע על הדבקה יש לפנות לבדיקת רופא.

מה גורם לטריכומוניאזיס?

מחלה זו נגרמת על ידי טפיל הנקרא טריכומונס ואגינאליס (Trichomonas vaginalis). זהו ייצור חד תאי הנצמד לתאי רירית הנרתיק ויוצר קנוקנת שפולשת לרקמת הנרתיק. טריכומונס הוא טפיל, היינו, ייצור המתקיים דרך ייצור חי אחר.

הטפיל מתפשט דרך מגע מיני לא מוגן (ללא קונדום). כל אדם פעיל מינית עלול להידבק בזיהום ולהדביק אחרים, ללא תלות במספר האנשים עימם הוא מקיים יחסי מין.

עם זאת, הטפיל אינו עובר באמצעות מין אוראלי או אנאלי או בנשיקה, חיבוק, שימוש בכלי אוכל משותפים או שימוש במגבות או שירותים בהם השתמש אדם הנושא את הטפיל. במקרים נדירים תיתכן הדבקה בעקבות שימוש באביזרי מין נגועים. כיסוי האביזרים בקונדום וניקוי יסודי שלהם בסיום השימוש מפחית באופן משמעותי את הסיכון בהתפשטות זיהום זה.

טיפול בטריכומוניאזיס

זיהום זה אינו חולף ללא טיפול. מרבית הגברים והנשים מטופלים באנטיביוטיקה הנקראת מטרונידזול (metronidazole), היעילה מאד למיגור הטפיל. במקרים בהם אסור למטופל ליטול מטרונידזול תינתן לו תרופה חלופית. יש ליטול את כל המנה ולהימנע מקיום יחסי מין עד לחלוף הזיהום, על מנת למנוע הדבקה חוזרת והישנות.

לעיתים נדירות יתכנו סיבוכים. אצל חלק מהנשים עלול הזיהום לפגוע במחסום הרירי בצוואר הרחם, המסייע במניעת זיהומים במערכת הרבייה הנשית.

במקרה של טריכומוניאזיס במהלך ההריון תיתכן הדבקה של העובר. אם העובר נדבק בטפיל יתכנו סיבוכים הכוללים לידה מוקדמת ומשקל לידה נמוך.

טריכומוניאזיס הוא זיהום שכיח אך אצל חלק גדול מהלוקים בו, כלל לא מופיעים סימפטומים. נשים לרוב תפתחנה יותר סימפטומים, בהשוואה לגברים. הסימפטומים של זיהום בטריכומוניאזיס דומים לאלו של מחלות אחרות המועברות דרך מגע מיני.

אם מופיעים סימפטומים שעלולים להצביע על הדבקה בטפיל יש לפנות לבדיקת רופא.

סימפטומים אצל נשים

טריכומוניאזיס מערב את הנרתיק ואת השופכה (הצינור דרכו עובר השתן) ועלול לגרום לסימפטומים הבאים:

• כאב, דלקת (נפיחות) וגרד סביב הנרתיק. לעיתים עלול החלק הפנימי של הירכיים לגרד גם כן.
• שינויים בהפרשות הנרתיקיות. תיתכנה הפרשות סמיכות או דלילות יותר, דמויות קצף, ובגווני צהוב או ירוק. ההפרשה עלולה להיות בכמות רבה
• יותר מבדרך כלל ומלווה בריח לא נעים (כמו ריח של דגים).
• כאב או אי נוחות בזמן הטלת שתן.
• חוסר נוחות בזמן קיום יחסי מין.
• כאב בבטן התחתונה.

סימפטומים אצל גברים

אצל גברים פוגע הטפיל בשופכה ולעיתים גם בבלוטת הערמונית ועלול לגרום לסימפטומים הבאים:

• כאב לאחר מתן שתן או לאחר שפיכת זרע.
• הפרשה לבנה מהפין.
• חוסר נוחות בזמן קיום יחסי מין.

טריכומוניאזיס נגרם על ידי טפיל (פרזיט) חד תאי זעיר שנקרא טריכומונס וגינאליס (trichomonas vaginalis). על פי רוב מועבר הטפיל באמצעות יחסי מין לא מוגנים (ללא קונדום).

במקרים נדירים עלול הזיהום להתפשט דרך שיתוף של צעצועי ואביזרי מין. כיסוי האביזרים בקונדום ושטיפתם ביסודיות לאחר השימוש מונעים את סכנת ההדבקה.

נשים הרות הלוקות בטריכומוניאזיס עלולות להעביר את הזיהום לעוברן.

האבחון אינו פשוט מאחר שמחלות מין שונות גורמות לסימפטומים דומים.

כאשר עולה חשד להדבקה בטריכומוניאזיס יבצע הרופא בדיקה של אברי המין. אצל נשים ניתן להבחין בכתמים אדומים על דפנות הנרתיק ובצוואר הרחם. אצל גברים יחפש הרופא אחר סימני דלקת על הפין.

בדיקות מעבדה

הרופא יקח דגימה מהנרתיק או מהפין. דגימה זו תישלח למעבדה ותיבדק לנוכחות הזיהום. תוצאות הבדיקה תתקבלנה תוך מספר ימים. כאשר קיים חשד גבוה לטריכומוניאזיס יומלץ בדרך כלל על התחלת טיפול אנטיביוטי עוד טרם קבלת תוצאות הבדיקה. בדרך זו ניתן להתחיל לטפל בזיהום מוקדם ככל האפשר וכך להפחית את הסיכון להתפשטותו.

במקרים מסוימים יצביעו תוצאות הבדיקה על 'צמיחה המתאימה לטריכומוניאזיס ואגינאליס'. תשובה זו אינה ודאית ומשמעותה שיש לבצע בדיקות נוספות לאישור האבחנה.

אצל גברים ניתן לערוך בדיקת שתן על מנת לאבחן הדבקה בטריכומוניאזיס.

יידוע בני הזוג

אם תוצאות הבדיקה מאשרות הדבקה בטריכומוניאזיס יש לערוך בדיקות גם לבני זוג עימם קוימו יחסי מין בתקופה האחרונה, ולטפל בהם במידת הצורך. מומלץ לספר לכל האנשים עם קיים המטופל יחסי מין, אך אין זו חובה.

מטופלים שסבלו מטריכומוניאזיס והחלימו מהזיהום אינם צריכים להמשיך ליידע אנשים עימם יקיימו יחסי מין בעתיד כי לקו בטפיל בעברם.

על פי רוב, זיהום בטריכומוניאזיס אינו חולף ללא טיפול. במקרים נדירים עשוי הזיהום לחלוף מאליו. כל עוד הזיהום לא חלף ואינו מטופל, קיים סיכון להעבירו לאחרים.

במקרים בהם קיימת סבירות גבוהה לזיהום בטריכומוניאזיס וקיימים סימפטומים ברורים יומלץ לרוב על מתן טיפול עוד טרם קבלת תוצאות הבדיקה.

אנטיביוטיקה ונוגדי פטריות

טריכומוניאזיס ניתן לטיפול יעיל ומהיר. מרבית האנשים יטופלו בעזרת אנטיביוטיקה מסוג מטרונידזול (metronidazole). יש ליטול את התרופה בהתאם להוראות הרופא. בדרך כלל ימשך הטיפול חמישה עד שבעה ימים.

מטרונידזול עלול לגרום לבחילה, להקאה ולטעם מתכתי בפה. מומלץ ליטול את הכדור אחרי האוכל. אם התרופה גורמת להקאה יש לפנות לרופא המטפל מאחר שיעילות הטיפול עלולה להיפגם.

אין לצרוך משקאות אלכוהוליים בזמן הטיפול במטרונידזול וכן במשך 48 שעות לאחר סיום הטיפול. צריכת אלכוהול בשילוב עם תרופה זו עלולה

לגרום לתופעות לוואי חמורות.

מטופלים שאינם יכולים לקחת מטרונידזול יטופלו בתרופה חלופית (לדוגמה, טינידזול (tinidazole)).

נשים הרות

התרופה מטרונידזול בטוחה לשימוש במהלך ההריון.

נשים הרות שסובלות מתופעות לוואי בזמן נטילת התרופה או שאינן מעוניינות לקחת אותה יכולות לקבל טיפול חלופי בקלוטרימזול (clotrimazole).

טבליה תוך נרתיקית של קלוטרימזול בטוחה לשימוש במהלך ההריון ומקלה על הסימפטומים של טריכומוניאזיס. עם זאת, תרופה זו פחות יעילה

מאשר טיפול אנטיביוטי ולרוב אינה מרפאה את הזיהום. לפיכך ידרש המשך מעקב רפואי קפדני וכן ביצוע בדיקות נוספות על מנת לברר האם הזיהום חלף.

אמצעי מניעה

הטיפול האנטיביוטי בטריכומוניאזיס עלול לפגוע ביעילותם של חלק מאמצעי המניעה, לרבות גלולות למניעת הריון המכילות שילוב של אסטרוגן ופרוגסטרון, מדבקות וטבעות למניעת הריון. לפיכך מומלץ להשתמש באמצעי מניעה אחרים (לדוגמה, בקונדום) בזמן טיפול זה. מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל.

המשך מעקב

כאשר נוטלים את האנטיביוטיקה בצורה נכונה לרוב לא יידרש המשך מעקב.

עם זאת, אם הסימפטומים אינם חולפים לאחר סיום הטיפול או במקרים בהם תוצאות המעבדה הראשוניות היו שליליות לטריכומוניאזיס, יש צורך

לבצע בדיקות נוספות על מנת לבדוק האם הסימפטומים נגרמו כתוצאה ממחלת מין אחרת.

על מטופלים המקיימים יחסי מין לא מוגנים לפני סיום הטיפול לפנות לרופא המטפל כיוון שהם בסיכון להדבקה חוזרת.

כמו כן, יש לפנות לרופא המטפל במקרים הבאים:

• אם הטיפול האנטיביוטי לא הושלם.
• נטילה לא נכונה של הטיפול (שלא לפני ההוראות).
• הקאה זמן קצר לאחר נטילת האנטיביוטיקה.

במקרים אלו יומלץ לרוב על שינוי במינון התרופה או על החלפת התרופה.

שותפים לקיום יחסי מין

מומלץ להימנע מקיום יחסי מין בזמן הטיפול בטריכומוניאזיס על מנת למנוע הדבקה חוזרת.

רצוי ששותפים לקיום יחסי המין יפנו אף הם לבדיקה ויטופלו גם כן, במידת הצורך. כל עוד השותף אינו מטופל קיים סיכון גבוה להדבקה מחודשת.

סיבוכים בעקבות זיהום טריכומוניאזיס הינם נדירים. אצל חלק מהנשים עלול הזיהום להחליש את המחסום הרירי בצוואר הרחם שתפקידו להגן מפני זיהומים במערכת הרבייה הנשית. במקרים בהם המחסום חלש גובר הסיכון להדבקה באיידס (HIV). לכן, חשוב מאוד להשתמש בקונדום בזמן קיום יחסי מין.

הריון

אצל נשים הנדבקות בטריכומוניאזיס בזמן ההריון קיים סיכון לסיבוכים אצל העובר. טריכומוניאזיס עלול לגרום ללידה מוקדמת או ללידת תינוק במשקל לידה נמוך.

אנשים שחלו בטריכומוניאזיס וקיבלו טיפול אינם מחוסנים מפני הזיהום ועלולים ללקות בו שנית. כמו בכל מחלת מין, הדרך הטובה ביותר להימנע מזיהום היא על ידי קיום יחסי מין מוגנים ושימוש בקונדום.

האמצעים הבאים יכולים לעזור להגן מפני הדבקה בטריכומוניאזיס ובמרבית מחלות המין האחרות, לרבות איידס (HIV), כלמידיה וגונוריאה. בנוסף, אמצעים אלו ימנעו העברה של הזיהום לבן או בת הזוג:

• שימוש בקונדום בכל פעם שמקיימים יחסי מין נרתיקיים או דרך פי הטבעת (אנאליים).
• בזמן קיום יחסי מין אוראליים יש לכסות את הפין בקונדום.
• הקפדה על שימוש נכון בקונדום.
• הימנעות משיתוף אביזרי וצעצועי מין. במקרה של שיתוף יש לשטוף את האביזרים או לכסותם בקונדום חדש לפני כל שימוש.

אנשים פעילים מינים צריכים להיבדק בצורה שגרתית אצל רופא. אם מופיעים סימנים או סימפטומים של מחלת מין יש להימנע מקיום יחסי מין ולפנות לבדיקה בהקדם האפשרי.

אם אובחנה הדבקה בטריכומוניאזיס יש לוודא שכל אביזרי המין שהיו בשימוש נקיים. יש להימנע משיתופם על מנת למנוע את התפשטות הזיהום.