04 דצמבר 2016 ד' כסלו תשע"ז
מעודכן לתאריך  10.04.2013  באדיבות ה 

טריכומוניאזיס (טריכומונס, טריכו)

(Trichomoniasis)

אבחון טריכומוניאזיס

האבחון אינו פשוט מאחר שמחלות מין שונות גורמות לסימפטומים דומים.
כאשר עולה חשד להדבקה בטריכומוניאזיס יבצע הרופא בדיקה של אברי המין. אצל נשים ניתן להבחין בכתמים אדומים על דפנות הנרתיק ובצוואר
הרחם
. אצל גברים יחפש הרופא אחר סימני
דלקת
על הפין.

בדיקות מעבדה

הרופא יקח דגימה מהנרתיק או מהפין. דגימה זו תישלח למעבדה ותיבדק לנוכחות הזיהום. תוצאות הבדיקה תתקבלנה תוך מספר ימים. כאשר קיים חשד גבוה לטריכומוניאזיס יומלץ בדרך כלל על התחלת טיפול אנטיביוטי עוד טרם קבלת תוצאות הבדיקה. בדרך זו ניתן להתחיל לטפל בזיהום מוקדם ככל האפשר וכך להפחית את הסיכון להתפשטותו.
במקרים מסוימים יצביעו תוצאות הבדיקה על 'צמיחה המתאימה לטריכומוניאזיס ואגינאליס'. תשובה זו אינה ודאית ומשמעותה שיש לבצע בדיקות נוספות לאישור האבחנה.
אצל גברים ניתן לערוך בדיקת
שתן
על מנת לאבחן הדבקה בטריכומוניאזיס.

יידוע בני הזוג

אם תוצאות הבדיקה מאשרות הדבקה בטריכומוניאזיס יש לערוך בדיקות גם לבני זוג עימם קוימו יחסי מין בתקופה האחרונה, ולטפל בהם במידת הצורך. מומלץ לספר לכל האנשים עם קיים המטופל יחסי מין, אך אין זו חובה.
מטופלים שסבלו מטריכומוניאזיס והחלימו מהזיהום אינם צריכים להמשיך ליידע אנשים עימם יקיימו יחסי מין בעתיד כי לקו בטפיל בעברם.