26 מרץ 2017 כ"ח אדר תשע"ז
מעודכן לתאריך  25.04.2013  באדיבות ה 

טיקים (עוויתות בלתי רצוניות) - מידע רפואי

Tics

מבוא לטיקים

טיקים (Tics) הם תנועות מהירות של קבוצת שרירים בגוף, החוזרות על עצמן באופן בלתי רצוני. טיקים יכולים להופיע בשתי צורות עיקריות:
  • טיקים תנועתיים (מוטוריים, motor tics) - באים לידי ביטוי בתנועות גוף.
  • טיקים קוליים (Vocal tics)- באים לידי ביטוי על ידי השמעת קולות.
 
טיקים תנועתיים יכולים להופיע בכל קבוצת שרירים בגוף, אך בדרך כלל מערבים את שרירי הפנים, העיניים, הראש והצוואר. טיקים תנועתיים שכיחים כוללים:
  • עווית בפנים
  • מצמוץ
  • משיכת כתפיים
 
טיקים קוליים נפוצים כוללים:
 
חלק מהאנשים שסובלים מטיקים מסוגלים למנוע את הופעת הטיק לזמן קצר, אולם ההרגשה דומה לניסיון למנוע עיטוש. הם חשים מתח הולך וגובר עד להשתחררות הטיק.
רוב הטיקים מתחילים בגיל הילדות. אנשים הסובלים מטיקים מדווחים בדרך כלל על תקופות של החמרה ותקופות של הקלה בחומרת הסימפטומים. מספר גורמים עלולים להחמיר את הטיקים, ואלה כוללים:
  • מתח
  • חרדה
  • עייפות
 
ברוב המקרים חל שיפור משמעותי בטיקים בגיל ההתבגרות או בבגרות המוקדמת, גם בהיעדר טיפול. לכן, במקרים קלים ייתכן שלא יידרש טיפול.
במרבית המקרים הטיקים מופיעים לעתים רחוקות, כמעט לא ניתן להבחין בהם ולכן אינם מהווים הפרעה לאורח חיים תקין. יחד עם זאת, לעיתים הטיקים הם חמורים ומופיעים תכופות. כמו כן, טיקים עלולים להוות סימפטומים של תסמונת טורט (Tourette’s Syndrome).

תסמונת טורט

תסמונת טורט היא מצב שבו מופיעים טיקים רבים וחמורים, מוטורים וקוליים. בנוסף ייתכנו שהלוקים בתסמונת ייחוו גם הפרעות התנהגות,
הפרעת קשב וריכוז
(Attention Deficit Hyperactivity Disorder), הפרעות שינה והפרעה טורדנית כפייתית (Obsessive Compulsive Disorder).
3-10 מכל 1000 ילדים לוקים בתסמונת טורט. התסמונת שכיחה יותר בקרב בנים בהשוואה לבנות. הטיקים מתחילים לרוב בסביבות גיל 6, נוטים להחמיר עד גיל 12 ובדרך כלל משתפרים בהדרגה בגיל ההתבגרות ובבגרות.

כיצד יש לנהוג בילד שסובל מטיקים?

חשוב להבין שהטיקים אינם רצוניים. גם אם הילד מסוגל לשלוט בטיקים לזמן קצר, אין זה סביר שיוכל לשלוט בהם לאורך זמן.
  • אין לגעור או לנזוף בילד על הופעת הטיקים.
  • אין לנסות לעצור את התנועות, משום שזה עלול לגרום למתח ולהחמרת הטיקים.
  • עדיף להתעלם מהטיקים ככל הניתן מכיוון שתשומת לב אליהם עלולה להחמירם.
  • יש להרגיע את הילד, להסביר לו שהכל בסדר אצלו, שהטיקים אינם מסוכנים ושאין סיבה להרגיש בושה.
  • כדאי להסביר לילדים אחרים על טיקים ולעודד אותם להתנהג בטבעיות.
  • חשוב ביותר להפחית ככל הניתן את רמות המתח והחרדה בסביבת הילד.
 
ישנן מספר תרופות היעילות לטיפול בטיקים. בבחירת הטיפול יש לשקול את חומרת הסימפטומים אל מול תופעות לוואי אפשריות של הטיפול התרופתי.
כמו כן, ישנן שיטות טיפול התנהגותיות שעשויות לסייע לסובלים מטיקים. שיטות אלו כוללות:
  • טיפול בעזרת שינוי הרגלים (Habit Reversal Therapy, HRT)- מטרתו ללמד את המטופל לשבור את ההרגל של הטיק.
  • חשיפה ומניעת תגובה (Exposure with Response Prevention, ERP) – מטרתו לעזור למטופל להתרגל לאותה 'תחושה מקדימה' לא נעימה שמקדימה את הטיק, בלי לשחרר את הטיק.