23 מאי 2017 כ"ז אייר תשע"ז
מעודכן לתאריך  25.04.2013  באדיבות ה 

טיקים (עוויתות בלתי רצוניות) - מידע רפואי

Tics

טיפול בטיקים

לא כל מקרה של טיקים מחייב טיפול. הצורך בטיפול תלוי במספר גורמים, ביניהם:
  • חומרת הטיקים.
  • מידת המצוקה שנגרמת לילד (או למבוגר) כתוצאה מהטיקים.
  • ההשפעה של הטיקים על התפקוד היומיומי, בבית הספר או בעבודה.
 
אם הטיקים אינם חמורים ולא מפריעים לפעילות היומיומית, ייתכן שלא יהיה צורך בטיפול.
אם הטיקים מהווים הפרעה לחיים או גורמים למצוקה ניתן לשקול מספר אפשרויות של טיפול תרופתי או פסיכולוגי. כאשר חושבים על טיפול יש לקחת בחשבון גם את השיקולים הבאים:
  • טיקים משתפרים ומחמירים בתקופות מסוימות בחיים.
  • במקרים רבים הטיקים ישתפרו עם ההתבגרות גם ללא טיפול.
  • לטיפול התרופתי עלולות להיות תופעות לוואי בלתי נעימות.
 

תרופות

מספר תרופות נמצאו יעילות לטיפול בלוקים בטיקים. תרופות אלו שייכות לארבע קבוצות עיקריות:
 
לבחירת התרופה המתאימה ישנם מספר שיקולים, בהם:
  • חומרת הטיקים.
  • סוגי הטיקים המפריעים ביותר.
  • הסיכון לתופעות לוואי משמעותיות.
 

חוסמי דופאמין (נוגדי פסיכוזה)

חוסמי דופאמין הם קבוצת תרופות שמשמשות לעיתים קרובות לטיפול בלוקים בפסיכוזה (מצב נפשי המתבטא בשינויים בתפיסת המציאות ובמחשבה) ועל כן נקראים גם נוגדי פסיכוזה. נמצא שבמינונים נמוכים התרופות יעילות גם לטיפול בהפרעות טיקים.
נוגדי פסיכוזה משפיעים על פעילות הדופאמין במוח. הדופאמין הוא מתווך עצבי (נוירוטרנסמיטר, neurotransmitter), חומר המשמש להעברת אותות במערכת העצבים. לדופאמין תפקיד חשוב בשליטה על תנועות הגוף.
מבין נוגדי הפסיכוזה השונים, שתי תרופות נחקרו רבות ונמצאו יעילות ביותר בטיפול בטיקים והן מאושרות לשימוש עבור ילדים ומבוגרים:
  • הלופרידול (Haloperidol) - משווק בישראל בשמות הלדול®, הלופר®, פרידור®, פריקאט®).
  • פימוזיד (Pimozide)- משווק בישראל בשם אוראפ®.
 
לפימוזיד מיוחסות פחות תופעות לוואי בהשוואה להלופרידול, אולם לשתי התרופות עלולות להיות תופעות לוואי בלתי נעימות. עקב כך ייתכן שהרופא ימליץ על נוגד פסיכוזה אחר.
נוגדי פסיכוזה אחרים אשר אפשריים כוללים:
  • ריספרידון (Risperidone) - משווק בישראל בשמות ריספרדל®, ריספונד®, ריספרידקס®.
  • אולנזאפין (Olanzapine) - משווק בישראל בשם זיפרקסה®.
  • קלוזאפין (Clozapine) - משווק בישראל בשמות לוזפין®, לפונקס®.
  • קווטיאפין (Quetiapine) - משווק בישראל בשם סרוקוול®.
  • פאליפרידון (Paliperidone) - משווק בישראל בשם אינווגה®.
  • סולפיריד (Sulpiride) - משווק בישראל בשם מודאל®.
  • פלופנאזין (Fluphenazine) - משווק בישראל בשם פלודקאט®.
 
כל נוגדי הפסיכוזה עלולים לגרום לתופעות לוואי. על כן מקובל להתחיל את הטיפול במינון הנמוך ביותר האפשרי ולהעלות את המינון בהדרגה, כדי להפחית ככל הניתן את תופעות הלוואי. תופעות הלוואי העיקריות של נוגדי פסיכוזה עלולות לכלול:
  • רעד.
  • תחושה של אי שקט וצורך לזוז כל הזמן.
  • תנועות לא רצוניות.
  • איטיות בתנועה ונוקשות שרירים.
  • ישנוניות.
  • עליה במשקל.
  • יובש בפה.
  • עצירות
    .
  • ראייה מטושטשת.
  • שינויים בלחץ הדם.
  • קצב לב מהיר או לא סדיר
 
תרופות נוגדות פסיכוזה עלולות להחמיר מחלות מסוימות, למשל
גלאוקומה
או הפרעות בקצב הלב, ועל כן חלק מהתרופות אסורות לשימוש על ידי חולים אלה. כמו כן עלולה להיות פעילות גומלין מסוכנת של נוגדי הפסיכוזה עם חומרים אחרים.
חשוב ליידע את הרופא לגבי מחלות אחרות ונטילת תרופות אחרות, בין אם הן מצריכות מרשם רופא ובין אם לא, לרבות תוספי תזונה המכילים ויטמינים ומינרלים או צמחי מרפא.
מטופלים בנוגדי פסיכוזה זקוקים לבדיקות תקופתיות בעת נטילת התרופות.
פימוזיד למשל עלול להשפיע על
קצב הלב
, לכן נדרשת בדיקת אלקטרוקרדיוגרפיה (א.ק.ג, ECG) לפני תחילת הטיפול ובאופן תקופתי במהלך הטיפול. הבדיקה מאפשרת לעקוב אחר פעילות הלב ולאתר סימנים מוקדמים להפרעה.
א.ק.ג היא בדיקה לא פולשנית ולא כואבת שמודדת את הפעילות החשמלית בלב באמצעות אלקטרודות (מעין מדבקות המחוברות לחוטי חשמל) המוצמדות לחזה ולזרועות. בכל פעם שהלב פועם, הוא מייצר אותות חשמליים. האלקטרודות מחוברות למכשיר המקליט את הפעילות החשמלית על נייר. הבדיקה אורכת דקות ספורות ואינה מסוכנת.

אלפא-2 אגוניסטים

תרופות מקבוצת אלפא-2 אגוניסטים משפיעות על פעילות נוראדרנלין (מתווך עצבי) במוח, ועשויות להיות יעילות הן לשם טיפול בלוקים בטיקים והן לשם טיפול בלוקים בהפרעת קשב היפראקטיבית (
ADHD
).
לקבוצה זו שייכת התרופה קלונידין (Clonidine), המשווקת בישראל בשמות קלוניריט® ונורמופרסן®. תופעות הלוואי העיקריות עלולות לכלול:
  • כאבי ראש.
  • ישנוניות.
  • חולשה
    .
  • עצירות.
  • יובש בפה.
  • ירידת לחץ דם, העלולה להביא להתעלפויות במעבר משכיבה לעמידה.
 

בנזודיאזפינים

בנזודיאזפינים הם קבוצת תרופות שמשמשות לעתים לטיפול בלוקים בחרדה ובהפרעות שינה. תרופות ממשפחה זו, למשל קלונאזפם (Clonazepam) המשווקת בישראל בשם קלונקס®, עשויות במקרים מסוימים להפחית את חומרת הטיקים.
תרופות אלו פחות יעילות לטיפול בטיקים בהשוואה לנוגדי הפסיכוזה, ועלולות להיות להן תופעות לוואי לא נעימות. בשימוש ממושך עלולה להיווצר תלות בתרופה, תוך צורך בהעלאת המינון עם הזמן לשם השגת אותה השפעה. כמו כן ייתכנו תסמיני גמילה עם הפסקת הנטילה של התרופה. לפיכך השימוש בתרופות אלו מוגבל למינון האפשרי הנמוך ביותר ולמשך תקופה קצרה ככל הניתן.
תופעות הלוואי העיקריות של תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים עלולות לכלול:
  • כאבי ראש.
  • סחרחורת.
  • ישנוניות.
  • עייפות
    וחוסר ריכוז.
  • בלבול.
  • אי-יציבות.
 

טטראבנזין

טטראבנזין משווקת בישראל בשם קסנזין®. זוהי תרופה המשמשת לטיפול בלוקים בהפרעות תנועה והיא נמצאה יעילה בחלק מהמקרים של טיקים ושל תסמונת טורט.
היתרון של תרופה זו על נוגדי פסיכוזה נעוץ בתופעות הלוואי; טטראבנזין פחות גורם לעלייה במשקל ולתנועות לא רצוניות אגב שימוש ממושך. תופעות הלוואי העיקריות של טטראבנזין עלולות לכלול:
 

הזרקת בוטוקס לשריר (Botulinum toxin injection)

בוטולינום הוא סוג של רעלן משתק שרירים המיוצר בטבע על ידי
חיידקים
. במינונים מזעריים בוטולינום בטוח לשימושים רפואיים שונים, ביניהם לטיפול במקרים מסוימים של טיקים.
הטיפול בבוטולינום מתאים בדרך כלל למקרים בהם יש סוג של טיק אחד המפריע במיוחד. הזרקת בוטולינום לקבוצת השרירים המעורבת בטיק עשויה להפחית את חומרת הטיק וכן להפחית את תחושת המתח המתגבר שלפני הופעת הטיק.
בוטולינום משמש גם לטיפול בטיקים קוליים. במקרה זה בוטולינום מוזרק למיתרי הקול. תופעות הלוואי של ההזרקה למיתרי הקול עלולות לכלול הופעת קול חלש בתקופה שלאחר ההזרקה.

טיפול ניתוחי

גירוי
עמוק של המוח (Deep Brain Stimulation)

גירוי עמוק של המוח הינו טיפול ניתוחי השמור למקרים קשים במיוחד של תסמונת טורט, כאשר נגרמת למטופל נכות משמעותית בשל הטיקים וניסיון לשיפור המצב בעזרת תרופות כשל.
הניתוח מתבצע בהרדמה כללית. דרך חורים קטנים בגולגולת מחדירים אלקטרודות זעירות לאזורי המוח הקשורים להיווצרות הטיקים. האלקטרודות מחוברות למכשיר אשר שולח דרכן אותות חשמליים לאזורים הללו במוח, ועל ידי כך מופחתים הסימפטומים.
מחקרים שונים הוכיחו את יעילות הטיפול אולם הוא אינו מומלץ עבור ילדים. ככל ניתוח, אף ניתוח זה מלווה בסיכון לסיבוכים, כגון סיבוכים של
הרדמה
כללית וסיכון לזיהומים חמורים. תופעות לוואי נוספות עלולות לכלול ישנוניות, חולשה ושינויים בחשק המיני.

טיפול נפשי (פסיכולוגי)

בעיקרון טיקים נחשבים לבעיה עצבית (נוירולוגית) בלתי רצונית ולא לבעיה נפשית או התנהגותית. עם זאת, ישנה השפעה של המצב הנפשי וההתנהגות על חומרת הטיקים, ולהיפך. כלומר, טיקים חמורים עלולים להשפיע על הרגשות ועל ההתנהגות.
טיפול נפשי, ובעיקר טיפול התנהגותי במרכזים המתמחים בתחום, עשוי לשפר את הסימפטומים בייחוד אצל אלו הסובלים מבעיות רגשיות כתוצאה מהטיקים. שיטות הטיפול הפסיכולוגיות דורשות מאמץ ומחויבות של המטופל לטיפול, לפחות בשלבי הטיפול ההתחלתיים.
שילוב של טיפול תרופתי עם טיפול פסיכולוגי עשוי להביא לתוצאות טובות יותר מאשר רק טיפול תרופתי או רק טיפול פסיכולוגי.
השיטות הפסיכולוגיות העיקריות לטיפול בטיקים הן שיטות התנהגותיות, כלומר מתמקדות בשינוי דפוס התנהגות קיים לדפוס התנהגות יעיל יותר להתמודדות עם המצב. אלו כוללות:
  • טיפול בהיפוך הרגלים (Habit Reversal Therapy-HRT) .
  • חשיפה ומניעת תגובה (Exposure with Response Prevention-ERP).
  • טיפול הכרתי התנהגותי
    (Cognitive Behavioral Therapy)
 

טיפול בהיפוך הרגלים (HRT)

טיפול בהיפוך הרגלים הוא סוג של טיפול התנהגותי שפותח במיוחד עבור הפרעות טיקים. מחקרים שונים הראו שהוא יעיל בהפחתה ניכרת של הסימפטומים עבור כ- 50% מהסובלים מטיקים. מרכיביו העיקריים כוללים:
  • לימוד על ההפרעה ואפשרויות הטיפול.
  • הגברת המודעות לטיקים על ידי ניטור עצמי, היינו זיהוי גורמים המחמירים את הטיקים (למשל מצבי מתח) וזיהוי של הדחף המקדים את הופעת הטיק.
  • למידת תגובה חדשה, רצונית, שמחליפה את הטיק, כאשר מופיע הדחף המקדים. לדוגמה: כאשר הטיק כולל משיכת כתפיים, ניתן ללמוד כיצד להמירו במתיחת זרועות, כשחשים את הדחף המקדים לטיק. התנועה הרצונית מפחיתה את הדחף ובאופן הדרגתי גורמת להפחתת הטיקים.
 

חשיפה ומניעת תגובה (ERP)

חשיפה ומניעת תגובה היא שיטה חדשה לטיפול התנהגותי בטיקים. מספר מחקרים הראו שהיא יעילה במידה דומה ל-HRT.
השיטה מתמקדת בזיהוי הדחף המקדים לטיק ובניסיון לעכב ככל הניתן את שחרורו, תוך שימוש בטכניקות הרפיה ורגיעה כדי לדכא את הדחף. כפי שתחושת גירוד דועכת גם אם נמנעים מגירוד, הדחף לטיק דועך עם הזמן, ובהדרגתיות פוחתים הטיקים.

טיפול הכרתי התנהגותי (CBT)

טיפול הכרתי התנהגותי הוא טיפול נפשי המתמקד בשנוי דפוסי חשיבה והתנהגות. למרות שהטיפול לא פותח במיוחד עבור הפרעות טיקים, הוא עשוי לסייע במיוחד לאלו הסובלים מבעיות נלוות דוגמת הפרעה טורדנית כפייתית (OCD).

עזרה עצמית

כיוון שטיקים הם לא רצוניים, קשה למנוע אותם לגמרי לאורך זמן. יחד עם זאת ניתן להפחית את התדירות ואת חומרת הטיקים בעזרת מספר פעולות פשוטות. למשל:
  • הימנעות ממצבי מתח, בפרט כאשר אלו אינם כורח בלתי נמנע.
  • עיסוק בפעילויות מרגיעות ומהנות.
  • הקפדה על שינה מספיקה והימנעות מעייפות.