עילפון, התעלפות - מידע רפואי

התעלפות היא מצב של אבדן פתאומי וזמני של ההכרה, אשר בדרך כלל מלווה בנפילה. התעלפות שונה ממצבים אחרים הגורמים לאיבוד ההכרה באופן זמני, דוגמת זעזוע מוח, שבץ או התקף אפילפטי.

במרבית המקרים של התעלפות, המתעלף שב להכרה תוך דקה או שתיים. בכול מקרה שהמתעלף אינו שב להכרה בתוך 2 דקות, יש להזעיק אמבולנס של מגן דוד אדום, כי הסיבה להתעלפות עלולה להיות מצב חירום רפואי.

מדוע מתעלפים?

כדי לתפקד בצורה נאותה זקוק המוח לאספקה סדירה של חמצן, שמגיעה אליו עם הדם. הפחתה בהזרמת דם למוח גורמת לאדם לחוש מוזרות, להזעת יתר ולסחרחורת. במרבית המקרים הגוף מתקן מצב זה בעצמו באופן מיידי. כאשר ההפחתה באספקת הדם למוח מתארכת נגרם אבדן הכרה המלווה בנפילה (מעין התמוטטות) המכונה התעלפות.

הסיבות להפחתת הזרימה של הדם למוח יכולות להיות רבות. ברוב המקרים הדבר קשור לשיבוש זמני בפעילות של מערכת העצבים האוטונומית, אשר שולטת בין היתר על קצב פעימות הלב והסדרת לחץ הדם. שיבוש כזה יכול לנבוע למשל מלחץ נפשי, בהלה, כאב, עמידה ממושכת ואפילו על ידי שיעול, עיטוש או צחוק עוצמתי מתמשך.

מה עושים?

כאשר אתם חושדים שאתם עומדים להתעלף, עברו למצב שכיבה בו הרגליים מורמות אל מעל גובה הראש (ניתן לשים כרית מתחת לרגליים). מצב זה ישפר את זרימת הדם למוח. אם אין אפשרות לשכב, שבו והטו את הראש אל בין הברכיים.

במידה שמישהו בסביבתכם התעלף והכרתו אינו שבה תוך דקה או שתיים:

1. השכיבו את המתעלף על צידו.
2. וודאו דרכי נשימה פתוחות על ידי שחרור עניבה (אם יש) או פתיחת כפתור חולצה סמוך לצוואר, הטיית הראש לאחור והרמת הסנטר.
3. בדקו נשימות ודופק והזעיקו מיידית אמבולנס של מגן דוד אדום. הישארו ליד המתעלף עד להגעת צוות עזרה ראשונה.

הטיפול בהתעלפות לאחר השיבה להכרה

במרבית המקרים ישוב המתעלף להכרה ולפעילות רגילה בתוך מספר דקות מהאירוע ולא יידרש טיפול מיוחד. יחד עם זאת מומלץ לפנות להתייעצות ולבדיקה על ידי רופא, בפרט אם מדובר במקרים של התעלפויות חוזרות ונשנות.

אם ידועה לכם הסיבה להתעלפות, כמו שהייה במקומות צפופים או לחץ נפשי השתדלו להימנע מלהיקלע למצבים אלו, או לפחות דעו לזהות את הסימנים המקדימים להתעלפות, כדי שבמצבים אלו תוכלו לעבור מיידית למצב ישיבה או שכיבה.

עד כמה נפוצות התעלפויות?

מדובר בתופעה נפוצה. כ-50% מהנשים תתעלפנה במהלך חייהן וכ-25% מהגברים. כשליש מהמתעלפים יתעלפו שנית בתוך שלוש שנים.

סימפטומים של עילפון

כשמישהו עומד להתעלף הוא בדרך כלל חש חולשה וחוסר יציבות, מספר שניות לפני שמאבד את הכרתו. התעלפות יכולה להתרחש כאשר האדם יושב, עומד או כשהוא קם מהר מדי ממצב של שכיבה או ישיבה למצב עמידה.

סימני אזהרה

במקרים רבים לא יהיו סימנים מקדימים בטרם יאבד האדם את ההכרה ואם יהיו סימנים כאלה הם יופיעו שניות ספורות בטרם יתעלף. הסימנים המקדימים יכולים לכלול:

• פיהוקים.
• הזעה פתאומית.
• בחילה.
• נשימה מהירה ועמוקה.
• בלבול.
• טשטוש ראיה או הופעת 'נקודות' בשדה הראיה.
• צלצולים באוזניים.

לאחר מכן חש המתעלף שהוא מאבד את כוחותיו ואת הכרתו. כאשר המתעלף מתמוטט לרצפה הלב והראש נמצאים באותו גובה ואז הלב לא צריך לעמול פחות כדי להזרים דם למוח. הגוף אמור לשקם את עצמו ממצב זה ולחזור להכרה לאחר כ- 20 שניות.

במידה שמישהו בסביבתכם התעלף והכרתו אינו שבה תוך דקה או שתיים:

1. השכיבו את המתעלף על צידו.
2. ודאו דרכי נשימה פתוחות על ידי שחרור עניבה (אם יש) או פתיחת כפתור חולצה סמוך לצוואר, הטיית הראש לאחור והרמת הסנטר.
3. בדקו נשימות ודופק והזעיקו מיידית אמבולנס של מגן דוד אדום. הישארו ליד המתעלף עד להגעת צוות עזרה ראשונה.

לאחר התעלפות

לרוב, מי שהתעלף עלול להרגיש בלבול וחולשה 20-30 דקות אחרי האירוע. לעיתים המתעלף לא יזכור את האירועים שקדמו להתעלפות.

איך מבדילים בין שבץ ובין התעלפות?

שבץ הוא מצב חירום רפואי, המתרחש כאשר נקטעת אספקת הדם למוח. הוא דורש אזעקה מיידית של אמבולנס של מגן דוד אדום. שבץ מתאפיין על ידי שלושה סימפטומים עיקריים:

1. פנים. הפנים עלולות להיות מוטות לצד אחד. האדם אינו מסוגל לחייך, העיניים או הפה נפולים.
2. זרועות. האדם אינו מסוגל להרים את שתי הזרועות ולהחזיקן מורמות.
3. דיבור. הדיבור עילג.

התעלפות נגרמת כתוצאה מהפחתה זמנית בהזרמת הדם למוח. איבוד ההכרה המתרחש במהלך התעלפות הוא למעשה מנגנון הגנה שמפעיל המוח. כאשר אספקת הדם (והחמצן) למוח יורדת לרמה נמוכה מדי, המוח שואף 'לקחת לעצמו' את כל הדם (והחמצן) הזמינים, משאר חלקי הגוף. במסגרת זו המוח גורם לכך שקצב הנשימה יגבר וקצב פעילות הלב יעלה (כדי לשאוב יותר דם מהאזורים האחרים של הגוף אל המוח).

שילוב דברים אלו המלווה בנפילה בלחץ הדם, מביא לחולשת שרירים ולאיבוד זמני של ההכרה, מה שאנו מכנים התעלפות. הדבר עלול לנבוע ממגוון סיבות וגורמים. על הסיבות העיקריות נעמוד להלן.

התעלפות וכשל זמני של מערכת העצבים האוטונומית (התעלפות נוירו-קרדיוגנית - Neurocardiogenic syncope)

ההתעלפות הנפוצה ביותר נובעת מכשל זמני בתפקוד מערכת העצבים האוטונומית, אשר שולטת בין היתר על קצב פעימות הלב והסדרת לחץ הדם. הכשל הזמני בתפקוד מערכת העצבים האוטונומית גורם לנפילה משמעותית בלחץ הדם ולירידה בקצב הלב, מוביל להפרעה זמנית באספקת הדם למוח ולאיבוד ההכרה.

ישנם שלושה תתי סוגים של התעלפות הנובעת מכשל בתפקוד מערכת העצבים האוטונומית.

1. התעלפות הנגרמת על ידי גורם או אירוע חיצוני

• חשיפה פתאומית למראה לא נעים כמו זה של דם.
• עמידה ממושכת.
• שהייה ממושכת בסביבה חמה או מחניקה.
• אירוע פתאומי של לחץ נפשי חזק, תסכול, פחד וחרדה.
• תחושת כאב פתאומית.

2. התעלפות הנגרמת על ידי גורם גופני

זו נגרמת כאשר פעילות גופנית מסוימת גורמת למתח פתאומי של מערכת העצבים האוטונומית. בין הגורמים האפשריים:

• שיעול
• עיטוש
• בליעה
• צחוק
• הפרשת צואה או שתן
• פעילות גופנית כמו הרמת משקולות (התעלפות במקרה כזה עלולה גם להעיד על בעיה בתפקוד הלב)

3. התעלפות כתוצאה מגירוי הסינוס הקרוטי

מדובר באוסף חיישנים המצויים בעורק הקרוטי העובר בצוואר, אשר מוביל דם למוח. אלו מסדירים את זרימת הדם בעורק. אצל אנשים מסוימים יש רגישות יתר של חיישנים אלו. המשמעות היא שכול גירוי גופני עלול להביא לירידה בלחץ הדם ולהתעלפות. התופעה מכונה תסמונת הסינוס הקרוטי. היא נדירה מאד מתחת לגיל 40 ונפוצה יותר בקרב מבוגרים.

בין הגורמים להתעלפות במקרה של תסמונת הסינוס הקרוטי:

• סיבוב ראש לצד אחד
• לבישת צווארון הדוק, או מחרוזת מהודקת
• גילוח החלק בצוואר בו מצויים חיישני העורק הקרוטי

התעלפות ולחץ דם נמוך (נפילת לחץ דם אורתוסטאטית)

התעלפות עלולה להתרחש כתוצאה מירידה פתאומית בלחץ הדם, למשל כאשר עוברים למצב עמידה. התופעה מכונה נפילת לחץ דם אורתוסטאטית (Orthostatic hypotension). היא נפוצה יותר בקרב מבוגרים ומהווה את הסיבה ל- 10% מההתעלפויות בקרב בני 60 ומעלה.

כשקמים מממצב של ישיבה או שכיבה, הדם נמשך על פי כללי כוח המשיכה לכיוון הרגלים וזה גורם לירידה בלחץ הדם. באופן תקין מערכת העצבים מנטרלת את הירידה בלחץ הדם על ידי האצת פעימות הלב והצרת כלי הדם. אצל אנשים מסוימים תגובתה של מערכת העצבים למצב מופרעת ואז יורדת כמות הדם שמגיעה למוח והאדם מתעלף.

בין הגורמים התורמים לירידת לחץ דם אורתוסטאטית:

התייבשות (מחסור בנוזלים עקב שתייה מועטה מידי) - במצב של התייבשות חלה ירידה בכמות הנוזלים, היינו בנפח הדם ואז גם חלה צניחה בלחץ הדם, דבר שעלול להביא להתעלפות. התייבשות יכולה להיגרם כתוצאה מפציעה הלוווה בדימום חמור, הקאות או שלשול.

סוכרת - סוכרת שאינה מטופלת כראוי מלווה בהשתנה מרובה, שעלולה להוביל להתייבשות. בנוסף לכך עודף הגלוקוז (סוכר) בדם עלול לגרום לנזק לעצבים המסייעים בוויסות לחץ הדם.

תרופות - תרופות מסוימות עלולות לגרום אצל חלק מהמטופלים ירידה אורתוסטאטית בלחץ הדם. תרופות אלו כוללות:

• משתנים או צמחי מרפא בעלי השפעה משתנת חזקה
• תרופות לטיפול בבעיות לב ובלחץ הדם ממשפחת חוסמי בטא (beta-blockers).
• סוגים מסוימים של נוגדי דיכאון.

בעיות עצביות (נוירולוגיות) - מחלות מסוימות המפריעות לפעילות התקינה של מערכת העצבים והמוח, דוגמת מחלת פרקינסון, עלולות לגרום לנפילת לחץ דם אורתוסטאטית בקרב חלק מהחולים.

התעלפות עקב בעיות בלב (Cardiac syncope)

סוג זה של איבוד הכרה מתרחש כאשר הבעיות באספקת הדם למוח נגרמות בעקבות בעיה בלב. כאשר מתעורר חשד שהתעלפות נובעת כתוצאה מבעיה בלב יש לפנות לרופא ללא דיחוי.

מצבים שאפשר שיביאו להתעלפות כתוצאה מבעיה בלב:

• אי סדירות בקצב פעימות הלב (אריתמיה, arrhythmia).
• פגיעה במסתמים שבלב (סטנוזיס, stenosis).
• התקף לב (מצב חירום רפואי בו אספקת הדם לשריר הלב עצמו נחסמת בפתאומיות).

התעלפות עקב בעיות בלב נפוצה מן הסתם בקרב אנשים מבוגרים.

שבץ או עילפון?

לעיתים אתם חוזים באדם שלכאורה התעלף אולם בפועל עלול להיות שמדובר בשבץ שהוא מצב חירום רפואי, המתרחש כאשר נקטעת אספקת הדם למוח. שבץ דורש אזעקה מיידית של אמבולנס של מגן דוד אדום. השבץ מתאפיין על ידי שלושה סימפטומים עיקריים:

1. פנים. הפנים עלולות להיות מוטות לצד אחד. האדם אינו מסוגל לחייך, העיניים או הפה נפולים.
2. זרועות. האדם אינו מסוגל להרים את שתי הזרועות ולהחזיקן מורמות.
3. דיבור. הדיבור עילג.

לאחר אירוע עילפון

במקרה של אירוע עילפון, כדאי לפנות לאחר ההתאוששות לבירור רפואי, כדי לשלול סיבות רפואיות לתופעה. רופא המשפחה יוכל לאבחן את סוג ההתעלפות שחוויתם ולקבוע אם דרושות בדיקות או טיפול.

מומלץ לפנות לרופא המשפחה בייחוד במקרים הבאים:

• איבוד הכרה בפעם הראשונה.
• התעלפויות חוזרות ונשנות.
• האדם נפצע במהלך ההתעלפות.
• חולה סוכרת.
• נשים בהריון.
• היסטוריה של מחלת לב.
• האדם חווה כאב בחזה, קצב פעימות לב לא סדיר או דפיקות לב חזקות, לפני שאיבד את הכרתו.
• האדם איבד את השליטה על הסוגרים של דרכי השתן ושל המעיים.
• לקח למתעלף יותר מכמה דקות בודדות לשוב להכרה.

מה צריך הרופא לדעת מכם?

כדי לסייע לרופא להגיע לאבחנה מדויקת חשוב למסור לו כמה שיותר מידע אודות הנסיבות שקשורות להתעלפות. למשל:

• היכן הייתם ומה עשיתם לפני שאיבדתם את ההכרה.
• האם חוויתם סימפטומים או תחושות מוזרות לפני ההתעלפות.
• האם יש היסטוריה של מחלות לב במשפחה.
• האם התחלתם ליטול איזושהי תרופה חדשה.

הרופא יבדוק את לחץ הדם שלכם ובאמצעות סטתוסקופ את תפקוד הלב (בדיקה ראשונית). הרופא עשוי לבחון גם את מצב הסינוסים של עורקי התרדמה (סינוס קרוטי) על ידי מישוש פשוט של הצוואר. במהלכו הוא רואה אם המטופל מרגיש מסוחרר או על סף התעלפות עקב המישוש, דבר המחשיד קיומה של תסמונת הסינוס הקרוטי (מצב רפואי הדורש תשומת לב אך לא צריך לעורר דאגה).

יתכן שהרופא יפנה אתכם לבדיקות נוספות, שיכולות לכלול בדיקת א.ק.ג. לשם אימות תקינות הפעילות של שריר הלב (בדיקה נטולת כאב האורכת כ-5 דקות, במהלכה עוקבים אחר הקצב והפעילות החשמלית של הלב), בדיקת דם (לשם שלילת מצבים דוגמת סוכרת או אנמיה) ובדיקת המיטה הנטויה.

בדיקת 'המיטה הנטויה' (Tilt-table test)

במידה שלרופא יש במרפאה מיטת טיפולים מיוחדת שניתן להטותה, הוא יבצע בדיקה זו בעצמו, אחרת יפנה את המטופל למרפאה בה יש מיטה כזו. מדובר במיטה שניתן להרימה במהירות (את כול המשטח) ממצב מאוזן למאונך. מטרת הבדיקה לבחון אם ייתכן שאיבוד ההכרה נבע מנפילת לחץ דם אורתוסטאטית.

במהלך הבדיקה נשכב המטופל על המיטה ונקשר אליה (כדי להבטיח מניעת נפילה עם הטייתה). לאחר מכן מרימים את משטח השכיבה במהירות ממצב מאוזן למאונך. אם הנבדק מרגיש סחרחורת אזי קיימת סבירות גבוהה שהוא סובל מירידה אורתוסטאטית של לחץ הדם.

מתי האבחון הוא 'התעלפות הנובעת מכשל זמני של מערכת העצבים האוטונומית'

אם בעקבות הבדיקות שנערכו הרופא לא מוצא סיבה אחרת להתעלפות, סביר להניח שיסיק שזו אירעה על רקע 'כשל זמני של מערכת העצבים האוטונומית (נוירו-קרדיוגני). במקרה זה אין צורך בטיפול מיוחד, למעט ניסיון להימנע ממצבים שעלולים לגרום להתעלפות.

אם מישהו בסביבתכם התעלף:

אם מישהו בסביבתכם התעלף ואינו שב להכרה בתוך 2 דקות:

1. השכיבו את המתעלף על צידו
2. וודאו דרכי נשימה פתוחות על ידי שחרור עניבה (אם יש) או פתיחת כפתור חולצה סמוך לצוואר, הטיית הראש לאחור והרמת הסנטר.
3. בדקו נשימות ודופק והזעיקו מיידית אמבולנס של מגן דוד אדום. הישארו ליד המתעלף עד להגעת צוות עזרה ראשונה.

אם אתם עומדים להתעלף:

כאשר אתם חושדים שאתם עומדים להתעלף, עברו למצב שכיבה בו הרגליים מורמות אל מעל גובה הראש (ניתן לשים כרית מתחת לרגליים). מצב זה ישפר את זרימת הדם למוח. אם אין אפשרות לשכב, שבו והטו את הראש אל בין הברכיים.

לאחר החזרה להכרה (בהנחה שזו אירעה בתוך 2 דקות) כדאי לתת למתעלף לשתות מים ולנוח.

התעלפות ונהיגה

אם התעלפתם עלול הדבר להשפיע על יכולת הנהיגה שלכם. אל תסכנו את חייכם ואת חיי הקרובים ללבכם. היוועצו בעניין עם רופא המשפחה.

התעלפות ובטיחות בעבודה

אם התעלפתם עלול הדבר להשפיע על בטיחותכם בעבודה, בייחוד כאשר אתם מפעילים ציוד כלשהו. אל תסכנו את חייכם ואת חיי הקרובים ללבכם. היוועצו בעניין עם רופא המשפחה.

הטיפול לאחר האירוע והאבחון

הטיפול תלוי בסיבת ההתעלפות. כאשר הרופא אבחן שהסיבה להתעלפות היא מחלת הסוכרת או מחלת לב, הוא ימליץ על המשך טיפול המתאים למחלות אלו.

טיפול בהתעלפות הנובעת מכשל זמני של מערכת העצבים האוטונומית

מרבית המקרים של איבוד ההכרה נובעים מכשל זמני של מערכת העצבים האוטונומית ולא יידרש טיפול. יחד עם זאת מומלץ להימנע ממצבים שאתם חושדים שהביאו לאיבוד ההכרה. למשל:

• מצבי לחץ.
• עמידה ממושכת.
• שהיה במקום חם ומחניק.
• התייבשות.
• מראה מחט של בדיקת דם. עדכנו את הרופא או את האחות מראש כך שתוכלו לעבור את ההליך או את הבדיקה בשכיבה. אגב, במקרים רבים ניתן להיפטר מפחד כזה בעזרת טכניקות היפנוזה והרגעה עצמית.
• מצבים של פעילות גופנית העלולים לגרום להתעלפות ושניתן להימנע מהם.

הטיפול בהתעלפות על רקע תסמונת הסינוס הקרוטי

ההתעלפות במקרה זה נובעת מלחץ המופעל על הסינוס הקרוטי שבצוואר (בעקבות רגישות יתר). הטיפול המקובל במרבית המקרים הוא פשוט להימנע מלשים, לענוד או ללבוש דברים 'חונקים' – צווארון מהודק, עניבה, שרשרות. במקרים מסוימים ייתכן שהרופא ימליץ לשקול התקנת קוצב מיוחד בחזה המטופל.

טיפול בהתעלפות על רקע לחץ דם נמוך

כאשר אירעה התעלפות כתוצאה מקימה מהירה, ייתכן שהיא נובעת מלחץ דם נמוך. על ידי נקיטת פעולות המונעות ירידת לחץ הדם ניתן למנוע אירועים של התעלפות, וכמובן על ידי הקפדה על קימה איטית דרך צד הגוף.

פעולות המונעות ירידה בלחץ הדם יכולות לכלול מניעת התייבשות (בין השאר על ידי צמצום כמות האלכוהול הנצרכת וצריכת כמות נאותה של מים) ואי נטילת תרופות או תוספי מזון העלולים להוריד את לחץ הדם (בכול מקרה של תרופת מרשם אין להפסיק לנוטלה ללא התייעצות עם הרופא).

בנוסף, נמצא שמספר תרגילים עשויים לגרום לעלייה בלחץ הדם ולהפחתת סיכון להתעלפות. תרגילים אלו כוללים:

• הצלבת רגליים
• הידוק (מתיחת) שרירים בחלק התחתון של הגוף (גפיים תחתונות, ישבן)
• קימוץ ידיים לאגרוף
• מתיחת שרירי הזרועות

יש לקבל הדרכה באשר לתרגילים אלו, ואז בכול עת של תחושת עילפון קרבה ניתן לבצעם ביעילות ולמנוע את ההתעלפות.

מספר תרופות נוסו כאמצעי למניעת התעלפויות אולם מרביתן הראו תוצאות מאכזבות. יחד עם זאת, הרופא יכול להמליץ במקרים מסוימים על טיפול תרופתי בעזרת התרופה מידודרין (שם מסחרי גוטרון) המשמשת לטיפול בתת-לחץ דם בעמידה, שמתבטא בהופעת סחרחורת במעבר משכיבה לעמידה (תת לחץ דם אורתוסטטי).

תרופה זו אינה מאושרת לשימוש בחלק ממדינות אירופה המערבית. במהלך השימוש בתרופה יש לבצע ניטור לחץ הדם, תפקודי כליות, לב וכבד ואין היא מומלצת לכל מטופל.