04 דצמבר 2016 ד' כסלו תשע"ז
מעודכן לתאריך  30.04.2013  באדיבות ה 

אגורפוביה

Agoraphobia

סימפטומים של אגורפוביה

ניתן לחלק את הסימפטומים של אגורפוביה לשלושה סוגים עיקריים:
  • סימפטומים גופניים.
  • סימפטומים נפשיים.
  • סימפטומים התנהגותיים.
 

סימפטומים וסימנים גופניים

סימפטומים גופניים מופיעים לרוב כאשר אדם נמצא במצב שמעורר חרדה, למשל יציאה למקום ציבורי. עם זאת, אנשים רבים הסובלים מאגורפוביה חווים סימפטומים גופניים רק לעיתים רחוקות, משום שרוב הזמן הם נמנעים מלהיות במצבים שיעוררו את החרדה.
הסימפטומים והסימנים הגופניים של אגורפוביה יכולים להיות דומים לאלה של התקף פאניקה, ועלולים לכלול:
  • הזעה.
  • רעד.
  • גלי
    חום
    .
  • נשימות מהירות (
    היפרוונטילציה
    ,
    Hyperventilation
    ).
  • תחושת מחנק.
  • קצב לב מהיר (טכיקרדיה, Tachycardia).
  • כאב
    או מועקה בחזה.
  • הרגשה של 'פרפרים בבטן'.
  • בחילה
    .
  • כאב ראש.
  • סחרחורת או הרגשה של
    חולשה
    בכל הגוף.
  • התעלפות.
  • תחושת
    נימול
    או 'גפיים רדומות'.
  • יובש בפה.
  • שלשול
    או צורך ללכת בדחיפות לשירותים.
  • צלצול באוזניים (טנטון).
 

סימפטומים נפשיים

הסימפטומים הנפשיים של אגורפוביה כוללים מחשבות ורגשות הקשורים בפחד וחרדה. לעיתים הסימפטומים הנפשיים מופיעים יחד עם הסימפטומים הגופניים, אך הם יכולים להופיע גם בנפרד.
הסימפטומים הנפשיים עלולים לכלול:
  • פחד לחוות התקף פאניקה עקב שהייה במקום שלכאורה אי אפשר להימלט ממנו או לקבל בו עזרה.
  • פחד לחוות התקף פאניקה בציבור, דבר שיגרום למבוכה רבה ולהשפלה בפני אחרים.
  • פחד שהתקף הפאניקה יהיה מסכן חיים. למשל פחד מכך שהלוקה לא יוכל לנשום או שילקה בהתקף-לב.
  • פחד לאבד את השפיות.
  • חשש מאיבוד שליטה.
  • חשש להיראות נבוך, להסמיק או לרעוד בפני זרים.
  • חשש שאחרים ינעצו מבטים.
  • פחד להתעלף.
  • הרגשה של אימה, שמשהו נורא עומד לקרות.
 
יכולים להתלוות לאגורפוביה גם סימפטומים נפשיים שאינם קשורים להתקפי פאניקה. אלה כוללים:
  • הרגשת ערך עצמי ירוד.
  • הרגשה של חוסר מסוגלות לתפקד ללא עזרת אחרים.
  • דיכאון
    .
  • מונופוביה (Monophobia)- פחד להישאר לבד בבית.
  • תחושת חרדה כללית.
 

סימפטומים התנהגותיים

הסימפטומים של אגורפוביה כוללים גם שינויים בהתנהגות. הלוקים באגורפוביה נמנעים ממצבים מעוררי חרדה, או עוברים אותם תוך כדי חרדה ניכרת. שינויי ההתנהגות עלולים לכלול:
  • הימנעות מכל מצב שעלול לעורר סימפטומים גופניים או נפשיים.
  • הימנעות מיציאה מהבית לתקופות ארוכות.
  • הימנעות מהליכה למקומות הומי-אדם כגון תיאטרון, קניון או שוק.
  • הימנעות מכניסה לחנויות או לבנקים.
  • צורך בליווי של אדם קרוב בעת יציאה מהבית.
  • הימנעות משהיה במקום מרוחק מהבית.
  • הימנעות מפעילות גופנית, מחשש שהדבר יוביל להתקף פאניקה.
  • הימנעות מעמידה בתורים ארוכים.
  • הימנעות מכניסה לגשרים או למנהרות.
  • הימנעות מנהיגה ברכב.
 
חומרת הסימפטומים משתנה ממקרה למקרה. אדם הסובל מאגורפוביה חמורה כלל לא יהיה מסוגל לצאת מביתו, או שיסבול מחרדה עזה אם יצא. במקרים קלים אנשים ייצאו מהבית למרחקים קצרים ללא קושי ניכר.

מתי כדאי לפנות לרופא?

  • כאשר הסימפטומים גורמים סבל ללוקה.
  • כאשר הסימפטומים מפריעים לתפקוד האישי, החברתי או התעסוקתי.
  • במקרה של דיכאון או מחשבות אובדניות.
 
חשוב לפנות לרופא גם כאשר מופיע אחד או יותר מהסימפטומים הגופניים הבאים (על מנת לשלול מחלה גופנית אחרת):
  • כאב בחזה.
  • קוצר נשימה.
  • כאבי ראש.
  • סחרחורת.
  • התעלפות.
  • חולשה כללית.
  • הרגשה של פעימות לב בלתי סדירות (פלפיטציות, Palpitations).