26 יולי 2017 ג' אב תשע"ז
מעודכן לתאריך  31.03.2010  באדיבות ה 

אי סבילות ללקטוז

(Lactose intolerance)

מבוא

רוב האוכלוסייה בישראל לוקה באי סבילות קלה ללקטוז, הסוכר אשר נמצא בחלב. רוב האנשים עם אי סבילות ללקטוז יכולים לצרוך כמות השווה לכוס חלב ביום מבלי לסבול מסימפטומים כלשהם.
שכיחות התופעה בקרב האשכנזים והערבים גבוהה יותר מאשר בקרב הקבוצות האתניות האחרות.
ברוב המקרים לא יתקיים מצב זה של אי סבילות ללקטוז אצל ילדים צעירים מאוד. הוא נדיר מאוד אצל ילדים שטרם מלאו להם 6 ואם מופיעים סימפטומים המאפיינים חוסר בלקטוז בגיל זה, חשוב לגשת לבירור אצל הרופא כדי לשלול מחלות דלקתיות אחרות של המעי המתאפיינות באותם התסמינים.
הלקטוז, סוכר החלב, נחשב למקור אנרגיה טוב המסייע לגוף לספוג מינרלים שונים כמו סידן, ברזל ומגנזיום. מקורו של הלקטוז בחלב יונקים ואנו מקבלים אותו מחלב ומוצריו כמו יוגורט, גבינות רכות, גבינות קשות, שמנת, גלידה, עוגיות, עוגות ואף שוקולד.
על מנת שהגוף יוכל לנצל את הלקטוז הוא צריך תחילה להתפרק במעי הדק שבמערכת העיכול לשני סוכרים פשוטים יותר, גלוקוז וגלקטוז. כאשר הפירוק לא מתבצע באופן תקין נוצר מצב המכונה אי סבילות ללקטוז.

למה הלקטוז לא מתפרק אצלי?

אנזים הלקטאז אחראי על פירוק הלקטוז לסוכרים שאותם מסוגל הגוף לספוג ממערכת העיכול לדם. אנזים זה נוצר אצל העובר במעי הדק בשלב מאוחר של ההריון ורמתו שם נשארת גבוהה במהלך השנים הראשונות של הילוד, כל עוד צריכת החלב שלו גבוהה. רמתו של האנזים יורדת באופן הדרגתי עם השנים בעקבות הפחתה בצריכת החלב.
אצל תינוקות בריאים שנולדו בלידה מוקדמת, עד לשבוע ה-32 של ההריון, שלב שבו רמות הלקטאז עדיין נמוכות, פירוק הלקטוז יתבצע במעי הגס ולא ילווה בשלשולים.
חוסר מולד באנזים היא הפרעה גנטית נדירה ביותר, הקיימת בעיקר בקרב משפחות מפינלנד ומאופיינת בחוסר פעילות (או בפעילות מאוד נמוכה) של הלקטאז כבר מרגע הלידה. תינוקות אלה סובלים משלשולים תמידיים בגלל חוסר בפעילות האנזים והם מוזנים במזון תינוקות נטול לקטוז. המחלה עוברת בתורשה משני ההורים.
במצב של אי סבילות, הלקטוז עובר דרך הקיבה והמעי הדק ומגיע למעי הגס לא מפורק. החיידקים שנמצאים במעי הגס מתסיסים את הלקטוז ומייצרים חומצות שומן וגזים כמו מתאן ומימן. אלו גורמים לסימפטומים כמו כאבי בטן, בטן נפוחה וגזים במערכת העיכול.

האם יש לי אי סבילות ללקטוז?

הסימפטומים של אי סבילות ללקטוז דומים לאלו של מצבים אחרים כמו מעי רגיז ואי סבילות לחלבון החלב.
עם הסימפטומים העיקריים נמנים:
  • בטן נפוחה.
  • גזים.
  • שלשול.
  • יציאות רכות.
  • בטן מקרקרת.
  • בחילה.
  • עוויתות בבטן.
 
הואיל ומערכת העיכול של הגוף מסוגלת להתמודד עם כמות מסוימת של לקטוז, משפיעה כמות אנזים הלקטאז שאדם מייצר על תחילת הופעת הסימפטומים. למשל, אם הגוף מייצר כמות בינונית מהאנזים, הסימפטומים שיופיעו יהיו מתונים, קלים. אם הגוף מייצר מעט מאוד (או שכלל אינו מייצר) מהאנזים, הסימפטומים יהיו חמורים יותר.
הסימפטומים של אי סבילות ללקטוז מופיעים לאחר צריכה של מוצרי חלב ומפסיקים במידה שאינם נצרכים.

אי סבילות אינה אלרגיה

ההבדל בין אלרגיה ובין אי סבילות הוא ברור, ובכל זאת לעיתים נוטים לבלבל בינם.
אלרגיה למזון היא תגובה קשה ומיידית למזון המסכנת חיים. באלרגיה, יש מעורבות של מערכת החיסון (שהיא מערכת ההגנה של הגוף) המזהה בטעות את המזון כ"אויב" ומגיבה על-ידי יצירת נוגדנים הנלחמים ב"פולש" הזר. התגובה הקשה תופיע גם במגע עם כמות זעירה של המזון שאליו אדם אלרגי.
הטיפול באלרגיה למזון כלשהו הוא הימנעות מוחלטת ממנו. לדוגמא במחלת הצליאק יש להמנע מגלוטן במשך כל החיים. קיימים מבחני אלרגיה המאפשרים למדוד תגובות חיסוניות של הגוף לאלרגן והנותנים תוצאות מדויקות.
אי סבילות למזון ובפרט ללקטוז מתאפיינת בסימפטומים כרוניים, אשר אינם מסכני חיים. מערכת החיסון אינה מעורבת בתופעה, ולפיכך מבדקי אלרגיה אינם רלוונטיים לגביה. הבדל חשוב נוסף הוא שאנשים עם אי סבילות למזונות מסוימים יכולים לאכול כמות קטנה מהם מבלי שיתפתחו אצלם סימפטומים כלשהם. ניתן לבדוק מהי המידה של אי הסבילות ללקטוז על-ידי הפסקה מוחלטת של צריכת מוצרי החלב ולאחר מכן להחזיר באופן הדרגתי את המוצרים לתפריט.

האם יש אי סבילות למזון על רקע פסיכולוגי?

אי סבילות למזון כלשהו על רקע פסיכולוגי נקראת סלידה ממזון (food aversion). התופעה שכיחה יותר ממה שסבורים והיא חוצה עמים ותרבויות שונות.
המזונות "הדוחים" נחלקים ל-4 סוגים:
  • מזונות מסוכנים המכילים רעלים כמו פטריות.
  • מזונות לא ראויים למאכל אדם כמו מזון בעלי חיים.
  • מזונות מגעילים (בעיני המתבונן) כמו חרקים או אפילו חרק שנמצא בתוך כוס חלב.
  • מזונות בעלי ריח או טעם לא נעימים, שהוספת חומרים בעלי טעם או ריחות נוספים אליהם תמסך בהם את טעם לא נעים זה ותהפוך את המאכל למזמין יותר.
 
אצל חלק מהאנשים, די במחשבה על מזון מסוים כדי שתיגרם להם תגובה גופנית. במקרה זה מומלץ לפנות לדיאטנית המתמחית באי סבילות על רקע פסיכולוגי למזונות שונים.