23 אוקטובר 2014כ"ט תשרי תשע"ה
גודל אות גדול בינוני קטן
חזור למחלות ומצבים
מעודכן לתאריך31.03.2010|באדיבות ה

אי סבילות ללקטוז

(Lactose intolerance)

אבחון

 

הסימפטומים של אי סבילות ללקטוז דומים לאלו של מחלות מעיים כמו מחלת הצליאק. האבחון חשוב גם כדי להקל על הסימפטומים שמאפיינים מצב זה וגם כדי לשלול קיומן של מחלות אחרות.

לאדם שחושד שיש לו אי סבילות ללקטוז מומלץ לבדוק אם הוא רגיש למזונות מסוימים בתפריטו.

 


הרופא המטפל ימליץ על הבדיקות הבאות על מנת לדעת כמה אנזים, אם בכלל, הגוף מייצר ומה גורם לאי הסבילות.

 

בדיקת סבילות ללקטוז

הנבדק מגיע בצום לבדיקה ומקבל תמיסה של 25-50 גרם לקטוז. לקטוז (Lactose), המכונה גם סוכר החלב, הוא דו סוכר המורכב מהסוכרים גלוקוז וגלקטוז. לקטוז מפורק לסוכרים פשוטים אלו על ידי האנזים לקטאז. לאחר שתיית התמיסה נלקחות דגימות דם לגילוי רמת הגלוקוז (סוכר) בדם. דגימות הדם נלקחות אחת לחצי שעה במשך שעתיים.

 

דגימת הדם הראשונה נלקחת לפני שתיית התמיסה למציאת רמת הגלוקוז הבסיסית. במידה שהלקטוז אינו מפורק לסוכרים הפשוטים יותר (גלוקוז וגלקטוז), רמת הגלוקוז תעלה מעט או שלא תעלה כלל. הסיבה לכך נובעת מהעובדה שהגוף לא מצליח לפרק את הלקטוז לסוכרים.

 

בדיקת סבילות לחלב

הנבדק מקבל 500 מ"ל של חלב (כ-2 כוסות) ולאחריה נעשית בדיקת דם לגילוי רמת הגלוקוז בדם בדומה לבדיקת הסבילות ללקטוז. גם במקרה זה, רמת גלוקוז שעולה מעט או שלא משתנה בעקבות שתיית החלב מצביעה על האפשרות לאי סבילות ללקטוז.

 

תבחין מימן בנשימה

הנבדק מגיע כשהוא בצום של 12 שעות ומתבקש לנשוף לתוך מכשיר אשר מודד את ריכוז המימן (ביחידות ppm – חלקים למיליון) הנפלט בעת הנשיפה. הנבדק מקבל תמיסת לקטוז ולאחר כ-30 דקות הוא מתבקש לנשוף שוב לתוך המכשיר.


המימן משתחרר כתוצאה מפירוק של הלקטוז על-ידי חיידקים במעי הגס והוא נספג חזרה מהמעי לזרם הדם ונפלט דרך הריאות בתהליך הנשיפה. יש לציין, שגוף האדם אינו מסוגל לשחרר מימן מתרכובות, רק החיידקים המצויים במעי יכולים לעשות זאת. הבדיקה מבוצעת במשך 3 שעות פעמים אחדות, אשר במהלכן אסור לאכול או לשתות. כמות גדולה של מימן בנשימה מצביעה בסבירות גבוהה על אי סבילות ללקטוז. (הסבר: הלקטוז לא התפרק לסוכרים הפשוטים, הגיע בשלמותו למערכת העיכול ועבר שם פירוק על ידי חיידקים).

 

 

ביופסיה למעי הדק

בבדיקה נלקחת דגימה מהמעי באמצעות שימוש באנדוסקופ (מכשיר המאפשר צפייה בתוך חללים ואיברים בגוף) לצורך מדידת כמות האנזים לקטאז. כמות נמוכה של אנזים תצביע על סבירות גבוהה לאי סבילות ללקטוז. היות שזו בדיקה פולשנית היא מבוצעת לעיתים נדירות בלבד באינדיקציה זו. הבדיקה שכיחה יותר לאישור מחלת צליאק שבה הסימפטומים דומים לאלו של אי סבילות לחלב.

 

בדיקת חומציות בצואה

הבדיקה מיועדת לאבחון חוסר סבילות ללקטוז אצל תינוקות ופעוטות. מתן כמויות גדולות של לקטוז כפי שנעשה בבדיקות האחרות מסוכן לילדים היות שהם עלולים להתייבש עקב השלשולים המופיעים לאחר מתן כמות גדולה של לקטוז.

 

בבדיקה נלקחות דגימות צואה ונבדקת בהן רמת החומציות. אצל תינוק או ילד עם אי סבילות ללקטוז, הצואה תתאפיין ברמת חומציות גבוהה, הנובעת מכך שכמות גדולה של לקטוז לא מפורק הגיעה למעי הגס ועברה התססה על ידי חיידקים, במקום לעבור פירוק וספיגה במעי הדק.