18 ינואר 2017 כ' טבת תשע"ז
מעודכן לתאריך  08.09.2009  באדיבות ה 

סרטן

(Cancer)

טיפול

מטרת הטיפול היא להסיר את התאים הסרטניים באופן שימנע את
חזרת
הסרטן. זוהי משימה מאתגרת במיוחד, מאחר שגם תא סרטני אחד שישאר לאחר הטיפול עלול לשגשג ולגרום להופעת
גידול
חדש.
שיטות שונות נמצאות בשימוש על מנת להגדיל את הסיכוי להסרת התאים הסרטניים:

ניתוח

כאשר הסרטן מתגלה בשלבים מוקדמים, תיתכן אפשרות להסיר את הרקמה הנגועה. במקרים מסוימים, יש צורך להסיר את האבר השלם, כמו במקרה של סרטן בבלוטת הערמונית, או במקרים מסוימים של סרטן השד.
במקרים אחרים, יעשה שימוש בכימותרפיה ובהקרנות לפני ואחרי הניתוח, על מנת להגדיל את סיכויי ההצלחה.

כימותרפיה

בכימותרפיה נעשה שימוש בתרופות חזקות אשר הורגות תאים סרטניים. תרופות אלו פוגעות בדנ"א של התא הסרטני, ופוגעות ביכולתו להתחלק ולשגשג.
בדרך כלל נעשה שימוש בשילוב של מספר תרופות. כאמור, כימותרפיה תשולב בדרך כלל עם הקרנות וניתוח.
התרופות הכימותרפיות עלולות לפגוע לא רק ברקמות סרטניות, אלא גם ברקמות בריאות, ולמרבה הצער, תופעות לוואי הן שכיחות.
תופעות לוואי של כימותרפיה כוללות:
 
תופעות הלוואי תחלופנה כאשר יסתיים הטיפול. טיפול כימותרפי עלול להחליש את מערכת
החיסון
ולגרום לרגישות יתר לזיהומים.
מידע נוסף אודות טיפול כימותרפי מופיע בהמשך פרק זה.

הקרנות (רדיותרפיה)

הקרנה
היא טיפול העושה שימוש בקרניים על מנת לפגוע בתאים הסרטניים. כמו במקרה של כימותרפיה, גם תהליך זה עלול לפגוע בתאים בריאים, אולם בניגוד לתאים הסרטניים, תאים בריאים יכולים לתקן בעצמם את נזקי הקרינה.
במידה שתטופלו בהקרנות, אתם עלולים לסבול מתופעות לוואי עד שהתאים הבריאים יתקנו את נזקי הקרינה. תופעות הלוואי כוללות:
  • עייפות.
  • בחילה.
  • חוסר תאבון.
  • נשירת שיער.
  • רגישות בעור.
  • ירידה בחשק המיני.
 
תופעות הלוואי של טיפול בקרינה יכולות להימשך מספר שבועות או חודשים לאחר סיום הטיפול. מידע נוסף אודות טיפול בהקרנות מופיע בהמשך פרק זה.

טיפול הורמונלי

קצב
הגידול
של סרטנים מסוימים, דוגמת סרטן השד או
סרטן הערמונית
, מושפע מהורמונים מסוימים (
אסטרוגן
או
טסטוסטרון
, בהתאמה). ניתן להאט את קצב גדילת הגידול באמצעות חסימה של אותם
הורמונים
.
חסימה הורמונלית יכולה לגרום לתופעות לוואי שונות.
תופעות לוואי אפשריות אצל נשים בעקבות חסימה של ההורמון אסטרוגן כוללות:
  • גלי
    חום
    והזעה.
  • חוסר ענין ביחסי מין.
  • בחילות והקאות.
  • עייפות.
  • כאבי פרקים.
  • כאבי ראש.
  • פריחה בעור.
 
אצל גברים, תופעות הלוואי בעקבות חסימה של ההורמון טסטוסטרון כוללות:
  • גלי חום.
  • הזעה.
  • עייפות.
  • עליה במשקל.
  • חוסר ענין ביחסי מין.
  • אין אונות.
  • נפיחות בשדיים.
 

טיפול בנוגדנים מונוקלונאלים

זהו טיפול חדש יחסית, שהחל לראשונה בסוף שנות התשעים במאה שעברה. נוגדנים מונוקלונאלים הם נוגדנים משובטים שיוצרו בשיטות של הנדסה גנטית במעבדה. נוגדנים אלו תוכננו כך שיתקיפו ישירות תאים סרטניים. מסיבה זו, טיפול זה גם נקרא טיפול מונחה מטרה.
נוגדנים מונוקלונאלים יכולים לתקוף תאי סרטן במספר דרכים:
  • הנוגדנים יכולים להרוג את התאים על ידי שיגור דסקיות קטנטנות של חומר רדיואקטיבי אל התאים.
  • הנוגדנים יכולים לשלח כמות קטנה של תרופה כימותרפית ישירות אל התאים הסרטניים.
  • הנוגדנים יכולים לחסום שדרים המאותתים לתאים הסרטניים כיצד ומתי לשגשג ולהתרבות.
 
סוגים שונים של נוגדנים מונוקלונאלים עדיין מוגדרים כניסיוניים, ולכן ישמשו רק כאשר כל טיפול אחר נכשל. יחד עם זאת, טיפולים מסוימים מסוג זה הפכו שגשרתיים, לדוגמה השימוש בתרופה הרצפטין (Herceptin), לטיפול בסרטן השד.
תרופות המשמשות כחלק מטיפול בנוגדנים מונוקלונאלים ניתנות ישירות לוריד. תופעות לוואי של טיפול כזה כוללות:
  • בחילה.
  • פריחות בעור.
  • תופעות דמויות שפעת, כמו צמרמורת, חום, וכאב שרירים.
  • גרד בעור.
  • שלשול
    .
 
נמצא שטיפול בנוגדנים מונוקלונאלים גרם לבעיות לב באוכלוסיות מסוימות, כגון אנשים הסובלים ממחלת לב, או כאלו שעברו
התקף לב
בעבר. לכן, במידה שסבלתם בעבר ממחלות לב, ככל הנראה לא תוכלו לקבל טיפול בנוגדנים מונוקלונאלים.
במידה שתטופלו בנוגדנים מונוקלונאלים, פעילות הלב תבוקר באופן שוטף במהלך הטיפול. במידה שימצא
שחלה
פגיעה בתפקוד הלב, הטיפול בנוגדנים יופסק.
לעתים נדירות, טיפול בנוגדנים מונוקלונאלים עלול לגרום לתגובה אלרגית חריפה. תופעה זו מכונה תגובה לעירוי (infusion reaction), והיא עלולה להיות קטלנית אם לא תטופל.
מרבית התגובות לעירוי מתרחשות בתוך 24 שעות מתחילת הטיפול בפעם הראשונה. לכן, מרגע תחילת הטיפול, תהיו במעקב צמוד. במידה שתחושו בתופעות של תגובה לעירוי, ינתנו לכם תרופות אנטי-אלרגיות, כגון קורטיקוסטרואידים, על מנת להקל על התופעות.

אימונותרפיה

זהו סוג של טיפול בנוגדנים מונוקלונאלים העושה שימוש במערכת החיסון של הגוף על מנת לתקוף תאים סרטניים.
באופן רגיל, הגוף אינו מתייחס לתאים הסרטניים כאל גופים זרים, ולכן מערכת החיסון אינה תוקפת אותם.
באימונותרפיה, נוגדנים מונוקלונאלים משנים את הרכבם של התאים הסרטניים כך שמערכת החיסון תוכל להכיר בהם כגופים זרים. בעקבות שינוי זה, מערכת החיסון תוקפת את תאי הסרטן, באופן דומה לדרך שמערכת החיסון תוקפת זיהומים חיצוניים (נגיפים או
חיידקים
).
תופעות הלוואי של אימונותרפיה דומות לאלו של הטיפול בנוגדנים מונוקלונאלים.

טיפול במעכבי אנגיוגנזה (היווצרות כלי דם)

סוג נוסף של טיפול חדשני במחלת הסרטן. על מנת לשגשג, זקוקים גידולים להיווצרות כלי דם חדשים – תהליך זה קרוי אנגיוגנזה.
מעכבי אנגיוגנזה הם תרופות החוסמות את היווצרותם של כלי דם חדשים, וכך מאטות את קצת
שגשוג
הגידול. תרופות אלו לא הורגות את התאים הסרטניים, אולם נמצא כי הן יעילות בסוגים מסוימים של סרטן, בשילוב עם כימותרפיה והקרנות.

שיטות אלטרנטיביות ומשלימות

מגוון רחב של טיפולים אלטרנטיביים הוצע לטיפול במחלת הסרטן, ובכלל זה הומאופתיה, תוספים וויטמינים, או טיפול תזונתי מיוחד. יעילותם של הטיפולים האלטרנטיביים טרם הוכחה.
טיפולים משלימים נועדו להשלים את הטיפול הקונבנציונלי, אולם לא להחליפו. מספר טיפולים משלימים נמצאו כיעילים לטיפול בתופעות המחלה, ובהתמודדות עם ההשפעות הפסיכולוגיות של המחלה.
טיפולים משלימים כוללים:
  • יוגה.
  • מדיטציה ושיטות להרפיה.
  • טיפול בהיפנוזה.
  • דיקור סיני.
 
טיפולים משלימים אינם באים במקום הטיפול הקונבנציונלי המקובל. בכל מקרה בו חולים מעוניינים בשילוב של טיפול משלים, עליהם להיוועץ ברופא המטפל. מכבי שרותי בריאות מאפשרת פנייה למרכזים העוסקים ברפואה משלימה המוכרים על ידי הקופה.

חדשות והתפתחויות במדע

חלק ניכר מהמחקרים הנעשים כיום על מחלת הסרטן עוסק במנגנון
הגנטי
של הסרטן. במידה שנדע מה הם השינויים הגנטיים המתרחשים כאשר תא הופך לסרטני, נוכל לפתח בדיקות חדשות לאבחון הסרטן כבר בשלביו המוקדמים.
הבנה מעמיקה יותר של הגנטיקה של הסרטן תתרום גם לפיתוחם של נוגדנים מונוקלונאלים יעילים יותר.
גישה מחקרית נוספת היא לזהות את אותה אוכלוסיה הנמצאת בסיכון לפתח סוגים מסוימים של סרטן בשל ההרכב הגנטי שהם נושאים. דבר זה יאפשר לבצע בדיקות סקר יעילות לאוכלוסיות בסיכון, ואולי אף להציע טיפול מונע.