23 ספטמבר 2017 ג' תשרי תשע"ח
מעודכן לתאריך  26.06.2012 

חיסון נגד כלבת

Rabies Vaccine

אזהרות

מתי לא לחסן

חיסון פעיל מניעתי, טרם חשיפה לכלבת

  • מומלץ לדחות את מתן החיסון נגד כלבת בעת מחלה זיהומית חריפה או מחלה שמלווה בחום גבוה (מעל 38 מעלות צלזיוס), עד לאחר ההחלמה.
  • רצוי להמתין עם מנות חיסון נוספות אם הופיעו סיבוכים לאחר הזרקה קודמת, עד שאלו יעברו.
  • אין לחסן אם ידוע על רגישות קודמת לחיסון עצמו או לאחד ממרכיביו.
 
  • החיסון נגד כלבת מכיל חלבונים מסוג פוליג'לין שנועדו למנוע הלם אנפילקטי
    כתוצאה מירידה בנפח הדם. במקרים נדירים ביותר עלולות להתפתח תופעות
    רגישות כגון פריחה בעור, חום, ירידת לחץ דם, שינויים בקצב הלב, הקאה וקוצר
    נשימה. כמו כן, חלבון זה עלול לגרום לתופעות אלרגיות כלליות.
 
החיסון הפעיל נגד כלבת מכיל שיירי אנטיביוטיקה מסוג נאומיצין, אמפוטריצין B וכלורטטראציקלין שעלולים לגרום לתגובה אלרגית אצל אנשים הרגישים לסוגים אלו של אנטיביוטיקה.
בנוסף מכיל החיסון חלבוני עוף שגם הם עלולים לעורר תגובה אלרגית. אם ידועה רגישות ישקול הרופא אם לחסן במקרה זה או לא, בהתאם לשיקולי הסיכון מול תועלת. אם יוחלט לחסן, יבוצע החיסון תחת השגחה קפדנית.

חיסון פעיל לאחר חשיפה

מאחר שמדובר במחלה קטלנית לא קיימות התוויות נגד החיסון אם קיים חשש לחשיפה לנגיפי כלבת. אם ידועה רגישות לאחד מרכיבי החיסון הוא יבוצע תחת השגחה רפואית צמודה.

אזהרות מיוחדות

חיסון פעיל מניעתי, טרם חשיפה לכלבת

  • התגובה החיסונית אצל חולים המטופלים בכימותרפיה, בהקרנות או בנגזרות של קורטיזון וכן בקרב חולים בעלי מערכת חיסון מדוכאת (לדוגמה, חולי איידס) עלולה להיות חלשה ולכן יש לשקול האם לחסן במצב זה או לא.
  • יש לנקוט משנה זהירות בעת הזרקת החיסון לחולים הסובלים מבעיות קרישה ומנטייה לדימומים (לרבות חולי המופיליה, אנשים הסובלים מרמה נמוכה של טסיות דם או מטופלים בתרופות לדילול הדם) מחשש לדימום.

חיסון פעיל לאחר חשיפה

במקרה של אנשים המקבלים טיפולים לדיכוי מערכת החיסון (מטופלים בתרופות כימותרפיות או בנגזרות של קורטיזון) מומלץ להימנע מהטיפול לאחר החשיפה לכלבת וקבלת החיסונים על מנת לאפשר ייצור נוגדנים נגד הנגיף.

חיסון סביל

  • יש להיזהר במתן החיסון הסביל נגד כלבת לאנשים הרגישים לאימונו-גלובולינים.
  • מומלץ לנקוט זהירות מרבית בעת הזרקת החיסון לחולים הסובלים מבעיות קרישה ומנטייה לדימומים (לרבות חולי המופיליה, אנשים הסובלים מרמה נמוכה של טסיות דם או מטופלים בתרופות לדילול הדם) מחשש לדימום.
  • אנשים הלוקים בחסר של אימונוגלובולין מסוג A עלולים לפתח תגובה אלרגית חריפה מיידית המכונה הלם אנפילקטי. יש לשקול האם לחסן או לא במצב זה.
  • אימונו-גלובולינים מופקים ממנות דם ולכן בזמן תהליך הפקתם קיים סיכון מזערי לזיהום במחלות נגיפיות אחרות.
  • על פי המלצות משרד הבריאות יש לדחות קבלת חיסונים המורכבים מנגיפים חיים-מוחלשים (דוגמת החיסון נגד אבעבועות רוח, קדחת צהובה ותרכיב MMR נגד אדמת, חצבת וחזרת) ב- 4 חודשים לאחר קבלת החיסון הסביל נגד כלבת.
 
אם יש צורך לקבל חיסונים אלו באופן מיידי יש לחזור על ההתחסנות שוב אם בבדיקות דם לא נמדדה רמה מספקת של נוגדנים.
אין צורך להמתין בין קבלת החיסון הסביל נגד כלבת לבין חיסונים המכילים נגיפים מומתים או תרכובות מבודדות של נגיפים או חיידקים, דוגמת החיסון נגד טטנוס שהמטופל עלול להזדקק לו על מנת למנוע זיהום מסוג זה בעקבות נשיכת בעל החיים הנגוע.

הריון

אין דיווחים על נזק לעובר או לאישה ההרה בעקבות החיסון הסביל או הפעיל נגד כלבת. עם זאת, יש לשקול את מתן החיסון בעת הצורך.

הנקה

לא ידוע על נזק לתינוק היונק או לאם המניקה בעקבות קבלת החיסון הפעיל או הסביל נגד כלבת. בעת הצורך, יש לשקול את נחיצות החיסון ואת המשך ההנקה.

תינוקות וילדים

אפשר לתת את החיסון הפעיל נגד כלבת בכל גיל. יעילות ובטיחות החיסון הסביל לא הוכחו עבור תינוקות וילדים.

קשישים

לא דווח על בעיות מיוחדות בקרב קבוצת גיל זו.