התקן תוך רחמי

מבוא לשימוש בהתקן תוך רחמי

התקן תוך רחמי הוא אמצעי מניעה קטן בצורת האות T העשוי פלסטיק ונחושת. ההתקן מוחדר לתוך חלל הרחם על ידי רופא הנשים.

התקן תוך רחמי הוא אמצעי מניעה הפיך וארוך טווח. עם זאת, הוא אינו אמצעי מניעה חוצץ. משמעות הדבר היא שההתקן יכול למנוע הריון לא רצוי אך אינו מגן מפני הדבקה במחלות המועברות בזמן מגע מיני. התקן הנחושת (בלעז, IUD) שונה מההתקן התוך רחמי ההורמונלי, המשחרר את ההורמון פרוגסטרון לגוף, ומכונה בלעז IUS.

ההתקן הנמכר בישראל נקרא מירנה (Mirena). הוא יעיל לתקופה של עד 5 שנים מרגע החדרתו לרחם. התקן נוסף, המתאים במיוחד לנערות ולנשים צעירות שעדיין לא היו בהריון, נקרא ג'ס (Janness), והוא יעיל לתקופה של עד 3 שנים מרגע החדרתו לרחם.

איך פועל התקן תוך רחמי?

התקן תוך רחמי מונע מהזרע להגיע לביצית ואף מונע השרשה של ביצית מופרית בדופן הרחם. ההתקן משחרר יוני נחושת המשבשים את הרכב הנוזל ברחם ובחצוצרות וכך מונעים הריון. השינוי בהרכב הנוזלים מונע את יכולת הזרע לשרוד. קיימים סוגים וגדלים שונים של התקנים תוך רחמיים הנבדלים בכמות הנחושת.

יש לפנות לבדיקת רופא על מנת להתאים התקן תוך רחמי. לעיתים יש צורך לבצע בדיקה לנוכחות זיהום לפני התאמת ההתקן. במקרה של זיהום יש ליטול אנטיביוטיקה בזמן החדרת ההתקן ולאחריו.

בהתאם לסוג ההתקן, ניתן להשאירו ברחם למשך 5-10 שנים. יש להקפיד על פרק הזמן המותר עבור כל התקן, על מנת למנוע סיבוכים.

ניתן להתאים התקן תוך רחמי למרבית הנשים, לרבות נשים שמעולם לא היו בהריון או נשים שהינן נשאיות של מחלת איידס (HIV).

נהוג להתאים ולהתקין את ההתקן בזמן הווסת, על מנת שפעולת ההחדרה תהיה קלה יותר וכרוכה בפחות אי נוחות. מרגע שההתקן מוחדר ועד להוצאתו, האישה מוגנת מפני הריון לא רצוי.

יעילות ההתקן התוך רחמי במניעת הריון

יעילות ההתקן במניעת הריון היא כ- 98-99%. דגמים המכילים יותר נחושת הם היעילים ביותר (מעל 99% יעילות). המשמעות היא שפחות מאישה אחת מכל 100 נשים המשתמשות בהתקן תוך רחמי תיכנסנה להריון בפרק זמן של שנה.

התקן תוך רחמי הוא אמצעי מניעה ארוך טווח יעיל מאוד. אין צורך לזכור לקחת אותו או להשתמש בו אם רוצים לקיים יחסי מין.

על אף יתרונותיו, להתקן מספר חסרונות לרבות מחזורים חודשיים ממושכים וכואבים. כמו כן, יש צורך להשתמש באמצעי מניעה נוסף (כגון קונדום) על מנת לוודא מניעת הדבקה במחלות המועברות בזמן מגע מיני.

במקרים נדירים יתכנו סיבוכים לאחר החדרת התקן תוך רחמי כגון דלקת אגן או תזוזה של ההתקן ממקומו הרצוי.

כמו כן, אם האישה בכל זאת נכנסת להריון עם ההתקן, קיים סיכון גבוה להריון חוץ רחמי.

ניתן להסיר את ההתקן בכל זמן רצוי. סמוך לאחר הוצאתו שבה הפוריות לקדמותה.

אמצעי מניעה לשעת חירום

התקן תוך רחמי יכול לשמש כאמצעי מניעה לשעת חירום אם הוא מוחדר לחלל הרחם במהלך חמשת הימים שלאחר קיום יחסי מין לא מוגנים או עד 5 ימים לאחר מועד הביוץ. מומלץ שאישה שקיימה יחסי מין לא מוגנים תפנה לרופא בהקדם האפשרי.

שיקולים לפני שימוש בהתקן תוך רחמי

מרבית הנשים יכולות להשתמש בהתקן תוך רחמי, לרבות נשים שמעולם לא היו בהריון וכן נשים שהינן נשאיות של מחלת איידס (HIV). לפני קבלת החלטה על השימוש בהתקן יברר הרופא פרטים בנוגע לעברה הרפואי של האישה על מנת לוודא כי ההתקן הוא אמצעי המניעה המתאים עבורה. לא מומלץ כי נשים שסבלו בעברן מדלקות באגן ישתמשו בהתקן התוך רחמי.

כמו כן, אין להשתמש בהתקן תוך רחמי במקרים הבאים:

• דלקת אגן או מחלת מין שאינן מטופלות.
• בעיות ברחם או בצוואר הרחם.
• דימום לא מוסבר מהנרתיק כגון דימום בין מחזורי וסת או דימום לאחר קיום יחסי מין.

על נשים שסבלו בעברן מהריון חוץ רחמי או שהפילו לאחרונה וכן נשים שבגופן מותקן מסתם לבבי מלאכותי להתייעץ עם הרופא המטפל לפני התאמת התקן תוך רחמי.

התקן תוך רחמי הוא אמצעי המניעה היעיל ביותר עבור נשים שלהן שותף מיני יחיד, אשר משוכנעות שאינו נושא מחלת מין. במידה שהאישה או בן זוגה אינם משוכנעים בכך רצוי להיבדק ולברר.

אין להחדיר התקן תוך רחמי אם יתכן שהאישה בהריון או אם לאישה או לבן (או לבת) זוגה סיכון גבוה להדבקה ולתחלואה במחלות מין.

שימוש בהתקן תוך רחמי לאחר לידה

ניתן להחדיר התקן תוך רחמי 4-6 שבועות לאחר לידה (נרתיקית או קיסרית). יש צורך להשתמש באמצעי מניעה אחר החל מ- 21 ימים לאחר הלידה ועד שההתקן מוחדר, כדי למנוע כניסה להריון. במקרים מסוימים ניתן להתאים התקן תוך רחמי תוך 48 שעות ממועד הלידה.

התקן תוך רחמי בטוח לשימוש עבור נשים מניקות. ההתקן אינו משפיע על אספקת החלב.

שימוש בהתקן תוך רחמי לאחר הפלה טבעית או הפלה מלאכותית

ניתן להחדיר התקן תוך רחמי לאחר הפלה טבעית או הפלה מלאכותית. ניתן לבצע זאת מיד לאחר ההפלה או תוך 48 שעות, ובתנאי שמשך ההריון לא עלה על 24 שבועות.

על נשים שהיו בהריון במשך יותר מ- 24 שבועות להמתין מספר שבועות לפני התאמת התקן.

תופעות לוואי וסיכונים אפשריים עקב השימוש בהתקן תוך רחמי

דימום וסתי כבד וממושך

דימום ממושך או כבד יתכן בעקבות שימוש בהתקן תוך רחמי, בעיקר אצל נשים שסבלו בעבר ממחזורים כבדים. אצל חלק מהנשים תחלופנה תופעות אלו כעבור מספר חודשים אך אחרות ימשיכו לסבול מהן כל זמן שההתקן נמצא ברחמן.

כיום ניתן לשקול החלפה של ההתקן התוך רחמי בהתקן המפריש הורמונים. אצל מרבית הנשים המשתמשות בהתקן ההורמונלי, הדימום נחלש באופן משמעותי ולפעמים אף פוסק לחלוטין.

כאב נרתיקי ודימום כבד הן הסיבות השכיחות ביותר בגינן מבקשות נשים להוציא את ההתקן התוך רחמי.

סיבוכים

סיבוכים לאחר החדרת התקן תוך רחמי הינם נדירים. מרבית הסיבוכים מופיעים בשנה הראשונה לאחר החדרתו וכוללים נזק אפשרי לרחם, זיהום, דחייה או תזוזה של ההתקן ואף הריון מחוץ לרחם.

נזק לרחם

במקרים נדירים (פחות ממקרה אחד מכל 1000 נשים) עלול ההתקן לחורר את דופן הרחם (פרפורציה) או את צוואר הרחם בזמן החדרתו. מצבים אלו גורמים לכאב בבטן התחתונה, אך לא לסימפטומים נוספים. כאשר הרופא שמחדיר את ההתקן מנוסה, הסיכון לכך נמוך ביותר.

במקרה של חירור דופן הרחם עלול להיות צורך בניתוח על מנת להסיר את ההתקן. יש לפנות לבדיקת רופא בהקדם אם חשים כאב עז לאחר החדרת התקן תוך רחמי. חירור של דופן הרחם הוא מצב המצריך קבלת טיפול רפואי מיידי.

זיהום אגני

במהלך 20 הימים הראשונים לאחר החדרת ההתקן עלול להתפתח זיהום באגן, אך הסיכון לכך נמוך (פחות מ- 1%).

על מנת לוודא כי אין זיהום פעיל בזמן החדרת ההתקן יבצע הרופא בדיקה גינקולוגית לפני החדרת ההתקן.

בכל מקרה של כאב בבטן תחתונה, חום גבוה או הפרשות נרתיקיות בעלות ריח רע בשלושת השבועות הראשונים לאחר החדרת ההתקן יש לפנות לבדיקת רופא דחופה מאחר שסימנים אלו עלולים להצביע על זיהום באגן. זיהום אגני שאינו מטופל עלול לגרום לפגיעה בפוריות.

דחייה

במקרים מסוימים תיתכן דחייה של ההתקן על ידי הרחם או שההתקן יזוז ממקומו. דחייה או תזוזה מתרחשים לרוב זמן קצר לאחר החדרת ההתקן. מצבים אלו אינם שכיחים. על מנת לוודא כי ההתקן נותר במקומו תוזמן לרוב האישה לביקורת, מספר שבועות לאחר החדרת ההתקן.

הריון חוץ רחמי

במקרים בהם אמצעי המניעה כשל והאישה נכנסה להריון על אף הימצאות ההתקן ברחם, יש להוציא אותו בהקדם האפשרי, אם האישה בוחרת להמשיך את ההריון.

אצל נשים הנכנסות להריון בזמן שברחמן מותקן התקן קיים סיכון מוגבר מעט להריון חוץ רחמי.

יתרונות וחסרונות של התקן תוך רחמי

על אף שההתקן התוך רחמי הוא אמצעי מניעה יעיל חשוב לשקול מספר גורמים טרם קבלת החלטה על שימוש בו.

יתרונות של התקן תוך רחמי

• יעיל למשך 3-5 שנים.
• מרבית הנשים יכולות להשתמש בהתקן, לרבות נשים שמעולם לא ילדו.
• ההגנה מפני הריון מושגת באופן מיידי, עם החדרת ההתקן. עד להוצאתו (בהתאם להנחיות הרופא או היצרן), האישה מוגנת.
• ההתקן אינו מפריע לקיום יחסי מין.
• ניתן להשתמש בהתקן גם בזמן הנקה.
• הפוריות חוזרת לסדרה ברגע שמוציאים את ההתקן.
• פעולתו אינה מופרת בזמן נטילת טיפול תרופתי.

חסרונות של התקן תוך רחמי

• חלק מהנשים סובלות משינויים במצב הרוח ובחשק המיני, אך אלו תופעות נדירות יחסית.
• אצל חלק מהנשים הדימום נעשה כבד יותר, ולמחזור נלווה יותר כאב. תופעות אלו משתפרות לרוב לאחר מספר חודשים.
• התקן תוך רחמי אינו מגן מפני מחלות המועברות במגע מיני. נשים בעלות התקן תוך רחמי הנדבקות במחלה המועברת במגע מיני עלולות לפתח זיהום באגן.
  
  

לחלק מהנשים החדרת ההתקן כרוכה באי נוחות ובכאב.

הסיבות השכיחות ביותר להוצאת התקן תוך רחמי הן דימום וכאב.

שימוש בהתקן תוך רחמי

התאמת התקן תוך רחמי

ניתן להחדיר את ההתקן התוך רחמי בכל זמן, כל עוד האישה אינה הרה. חלק מהרופאים מעדיפים להחדיר את ההתקן בזמן הדימום הווסתי או בשבוע שלאחריו, שכן אז ההחדרה קלה יותר וכרוכה בפחות סיבוכים.

לפני החדרת ההתקן תבוצע בדיקה גינקולוגית כדי לקבוע את גודל ואת מיקום הרחם. הבדיקה מאפשרת לוודא שניתן למקם את ההתקן במקום הנכון.

בהתאם לשיקול דעתו עשוי הרופא אף להפנות את האישה לביצוע בדיקות לאיתור מחלות המועברות בזמן מגע מיני טרם החדרת ההתקן. במידה שקיים זיהום יש צורך לטפל בו, על מנת למנוע התפשטות של הזיהום. לעיתים תינתן לאישה אנטיביוטיקה בזמן החדרת ההתקן.

החדרת ההתקן עורכת כ- 15 עד 20 דקות. הרופא יפסק את דפנות הנרתיק בעזרת מכשיר הנקרא ספקולום, כדי לאפשר לו גישה נוחה לחלל הרחם, דרך צוואר הרחם.

לאחר חיטוי צוואר הרחם ימדוד הרופא את עומקו ואת מיקומו של הרחם ויחדיר את ההתקן. כשההתקן במקומו, יקצוץ הרופא את חוטי המשיכה של ההתקן (הנותרים בנרתיק וישמשו בעתיד על מנת להוציא את ההתקן), כדי שאלו לא יפריעו לאישה או לבן זוגה.

חלק מהנשים מרגישות כאב ואי נוחות בזמן החדרת ההתקן (בפרט נשים שטרם ילדו). ניתן ליטול משככי כאב לקראת ביצוע הפעולה. לאחר החדרת ההתקן תיתכנה התכווצויות (כמו בזמן מחזור).

על נשים שחשות ברע, סובלות מכאב בבטן התחתונה, מחום גבוה או מהפרשות בעלות ריח רע מהנרתיק לאחר החדרת ההתקן לפנות בהקדם לרופא מאחר שסימפטומים אלו עלולים להצביע על התפתחות זיהום.

ביקורת

כ- 3-6 שבועות לאחר החדרת ההתקן התוך רחמי יש לבצע ביקורת במהלכה יוודא הרופא כי ההתקן במקומו.

תזוזה של ההתקן

לאחר החדרת ההתקן ניתן להבחין בשני חוטים דקים היוצאים מחלל הרחם ונמצאים בנרתיק. הרופא יכול ללמד את האישה כיצד למשש את החוטים הללו ולבדוק שההתקן נמצא במקומו.

במקרים נדירים עלול הרחם לדחות את ההתקן, והוא יפלט החוצה מהרחם.

אם אישה שידעה כיצד למשש את חוטי ההתקן אינה חשה עוד בנוכחותם בנרתיק או אם קיים חשש שההתקן נפלט, יש לפנות לבדיקת רופא. במידה שההתקן אינו במקומו, האישה אינה מוגנת מפני כניסה להריון.

יחסי מין

בן או בת הזוג אינם אמורים לחוש את נוכחות ההתקן או את חוטיו בזמן קיום יחסי מין. אם בכל זאת חשים את החוטים והם מפריעים, יש לחזור אל הרופא על מנת לוודא שההתקן במקומו ולשקול אם ניתן לקצץ עוד יותר את החוטים.

במידה שהאישה חשה כאב בזמן קיום יחסי מין לאחר החדרת התקן תוך רחמי, יש לפנות גם כן לבדיקת רופא.

הוצאת התקן תוך רחמי

ניתן להוציא את ההתקן בכל שלב. הוצאת ההתקן תבוצע גם כן על ידי רופא הנשים. על נשים שלא מעוניינות בהתקן חדש אך אינן רוצות להרות להשתמש באמצעי מניעה אחר (לדוגמה, בקונדום) במשך 7 ימים לפני הוצאת ההתקן התוך רחמי. הסיבה לכך היא שיש למנוע כניסה של זרע לתוך גוף האישה. הזרע מסוגל להתקיים במשך 7 ימים בגוף, ולכן, בהיעדר התקן תוך רחמי תיתכן הפריה.

מבוא להתקן תוך רחמי הורמונלי

התקן תוך רחמי הורמונלי הוא אמצעי מניעה קטן בצורת האות T המוחדר לחלל הרחם ומשחרר את ההורמון פרוגסטוגן (נגזרת של הורמון המין הנשי פרוגסטרון).

התקן תוך רחמי הורמונלי הוא אמצעי הפיך וארוך טווח. עם זאת, הוא אינו אמצעי מניעה חוצץ ולכן אינו מגן מפני מחלות או זיהומים המועברים בזמן המגע מיני. ההתקן ההורמונלי (בלעז, IUS) שונה מההתקן התוך רחמי המשחרר יוני נחושת ומכונה בלעז IUD.

אופן הפעולה

התקן תוך רחמי הורמונלי דומה להתקן תוך רחמי מנחושת, אך דרך פעולתו שונה. בעוד שהתקן תוך רחמי משחרר יוני נחושת, ההתקן ההורמונלי משחרר את ההורמון פרוגסטוגן, שדומה להורמון המין הנשי הטבעי, פרוגסטרון, המיוצר על ידי שחלות האישה.

פרוגסטוגן גורם לעיבוי הריר בצוואר הרחם וכך מקשה על זרע לנוע ולהגיע אל הביצית. הפרוגסטוגן אף גורם לרירית הרחם להיות דקה מהרגיל, דבר אשר מקטין את סיכויי ההשרשה של ביצית מופרית. אצל חלק מהנשים, ההתקן ההורמונלי מונע לחלוטין את הביוץ, אך מרבית הנשים ממשיכות לבייץ גם בנוכחותו.

ההתקן הנמכר בישראל נקרא מירנה (Mirena). הוא יעיל לתקופה של עד 5 שנים מרגע החדרתו לרחם.

מרבית הנשים יכולות להשתמש בהתקן תוך רחמי הורמונלי, לרבות נשים שמעולם לא ילדו או נשאיות של מחלות איידס (HIV). יש לפנות לרופא הנשים על מנת להתאים התקן.

ניתן להחדיר את ההתקן בכל זמן במהלך החודש, כל עוד ידוע שהאישה אינה הרה. החדרת ההתקן ההורמונלי אורכת 15-20 דקות. חלק מהנשים עלולות לחוש אי נוחות וכאב בזמן החדרת ההתקן.

כאשר ההתקן התוך רחמי ההורמונלי מוחדר במהלך שבעת הימים הראשונים של המחזור מושגת הגנה מיידית מפני הריון. אם ההתקן מוחדר בכל זמן אחר בחודש יש להשתמש באמצעי מניעה אחר במשך שבעה ימים.

ניתן להוציא את ההתקן בכל זמן. לאחר הסרת ההתקן, שבה הפוריות לקדמותה.

יעילות

יעילותו של התקן תוך רחמי הורמונלי עולה על 99% במניעת הריון. המשמעות היא שפחות מאישה אחת מכל 100 נשים המשתמשות בהתקן תוך רחמי הורמונלי תיכנסנה להריון בתקופה של 5 שנים.

התקן תוך רחמי הורמונלי הוא אמצעי מניעה ארוך טווח יעיל מאוד. אין צורך לזכור לקחת אותו או להשתמש בו אם רוצים לקיים יחסי מין. כמו כן, הוא עשוי להפוך את הווסתות לקלות וקצרות יותר, ובמקרים מסוימים, אף לגרום להפסקת הדימום לגמרי. עובדה זו עשויה להועיל לנשים שסובלות מדימום כבד או מכאבי מחזור.

יחד עם זאת, יתכנו גם מספר חסרונות להתקן התוך רחמי ההורמונלי. חלק מהנשים סובלות מכאבי ראש, מרגישות בשדיים ומאקנה בזמן השימוש בהתקן. כמו כן, ההתקן ההורמונלי אינו מונע הדבקה במחלות המועברות בזמן המגע המיני (למטרה זו יש להשתמש בקונדום).

במקרים נדירים יתכנו סיבוכים לאחר החדרת ההתקן הכוללים דלקת אגן או תזוזה שלו ממקומו הרצוי.

שיקולים לפני החלטה על שימוש בהתקן תוך רחמי הורמונלי

מרבית הנשים יכולות להשתמש בהתקן תוך רחמי הורמונלי, לרבות נשים שמעולם לא היו בהריון וכן נשים שהינן נשאיות של מחלת איידס (HIV). לפני קבלת החלטה על השימוש בהתקן יברר הרופא פרטים בנוגע לעברה הרפואי של האישה על מנת לוודא כי ההתקן הוא אמצעי המניעה המתאים עבורה.

ההתקן ההורמונלי אינו מתאים אם קיים חשד להריון וכן במקרים הבאים:

• סרטן השד בהווה או בחמש השנים האחרונות.
• סרטן צוואר הרחם.
• מחלת כבד.
• דימום לא מוסבר מהנרתיק כגון דימום בין מחזורי וסת או דימום לאחר קיום יחסי מין.
• מחלת עורקים או עבר של מחלת לב או שבץ.
• קריש דם בעורק או בווריד.
• זיהום המועבר בזמן מגע מיני שאינו מטופל או דלקת אגן.
• בעיות ברחם או בצוואר הרחם.

לפני החדרת ההתקן יש לוודא כי האישה אינה סובלת מזיהום או ממחלת מין שאינם מטופלים. לשם כך יבצע הרופא תחילה בדיקה גינקולוגית.

התקן תוך רחמי הורמונלי לאחר לידה

ניתן להחדיר התקן תוך רחמי הורמונלי 4-6 שבועות לאחר לידה (נרתיקית או קיסרית). יש צורך להשתמש באמצעי מניעה אחר החל מ- 21 ימים לאחר הלידה ועד שההתקן מוחדר, כדי למנוע כניסה להריון. במקרים מסוימים ניתן להתאים התקן תוך רחמי תוך 48 שעות ממועד הלידה.

התקן תוך רחמי הורמונלי בטוח לשימוש עבור נשים מניקות. ההתקן אינו משפיע על אספקת החלב.

שימוש בהתקן תוך רחמי הורמונלי לאחר הפלה

ניתן להחדיר התקן תוך רחמי הורמונלי לאחר הפלה טבעית או הפלה מלאכותית. ניתן לבצע זאת מיד לאחר ההפלה או תוך 48 שעות, ובתנאי שמשך ההריון לא עלה על 24 שבועות.
על נשים שהיו בהריון במשך יותר מ- 24 שבועות להמתין מספר שבועות לפני התאמת ההתקן.

סיבוכים אפשריים עקב השימוש בהתקן תוך רחמי הורמונלי

סיבוכים הם נדירים אך יתכנו בששת החודשים הראשונים לאחר החדרת ההתקן.

נזק לרחם

במקרים נדירים (פחות ממקרה אחד מכל 1000 נשים) עלול ההתקן לחורר את דופן הרחם (פרפורציה) או את צוואר הרחם בזמן החדרתו. מצבים אלו גורמים לכאב בבטן התחתונה, אך לא לסימפטומים נוספים. כאשר הרופא שמחדיר את ההתקן מנוסה, הסיכון לכך נמוך ביותר.

במקרה של חירור דופן הרחם עלול להיות צורך בניתוח על מנת להסיר את ההתקן. יש לפנות לבדיקת רופא בהקדם אם חשים כאב עז לאחר החדרת התקן תוך רחמי. חירור של דופן הרחם הוא מצב המצריך קבלת טיפול רפואי מיידי.

זיהום באגן

במהלך 20 הימים הראשונים לאחר החדרת ההתקן עלול להתפתח זיהום באגן, אך הסיכון לכך נמוך (פחות מ- 1%).

על מנת לוודא כי אין זיהום פעיל בזמן החדרת ההתקן יבצע הרופא בדיקה גינקולוגית לפני החדרת ההתקן.

בכל מקרה של כאב בבטן תחתונה, חום גבוה או הפרשות נרתיקיות בעלות ריח רע בשלושת השבועות הראשונים לאחר החדרת ההתקן יש לפנות לבדיקת רופא דחופה מאחר שסימנים אלו עלולים להצביע על זיהום באגן. זיהום אגני שאינו מטופל עלול לגרום לפגיעה בפוריות.

דחייה

במקרים מסוימים תיתכן דחייה של ההתקן על ידי הרחם או שההתקן יזוז ממקומו. דחייה או תזוזה מתרחשים לרוב זמן קצר לאחר החדרת ההתקן. מצבים אלו אינם שכיחים. על מנת לוודא כי ההתקן נותר במקומו תוזמן לרוב האישה לביקורת, מספר שבועות לאחר החדרת ההתקן.

הריון חוץ רחמי

במקרים בהם אמצעי המניעה כשל והאישה נכנסה להריון על אף הימצאות ההתקן ברחם, יש להוציא אותו בהקדם האפשרי, אם האישה בוחרת להמשיך את ההריון.

אצל נשים הנכנסות להריון בזמן שברחמן מותקן התקן קיים סיכון גבוה מעט יותר מהרגיל להריון חוץ רחמי.

יתרונות וחסרונות של התקן תוך רחמי הורמונלי

על אף שההתקן התוך רחמי ההורמונלי מהווה אמצעי מניעה יעיל, ישנם מספר דברים שצריך לשקול לפני קבלת החלטה על השימוש בו.

יתרונות של התקן תוך רחמי הורמונלי

• יעיל למשך 5 שנים.
• מהווה את אחד מאמצעי המניעה היעילים ביותר.
• אינו מפריע לקיום יחסי מין.
• יעיל במקרים של דימום וסתי כבד או כאבי מחזור קשים. לאחר החדרת ההתקן מרבית הנשים מדווחות על ווסתות קלות וקצרות יותר, ולעיתים אף על פחות כאב. אצל חלק מהנשים הווסת פוסקת לחלוטין לאחר שנת השימוש הראשונה.
• בטוח לשימוש בזמן הנקה.
• אינו מושפע מנטילת תרופות אחרות במקביל.
• מהווה פתרון יעיל עבור נשים שאינן יכולות להשתמש באמצעים המכילים אסטרוגן (לדוגמה, גלולות משולבות למניעת הריון).
• הפוריות חוזרת לסדרה ברגע הוצאת ההתקן.

אין עדות לכך שההתקן מגביר את הסיכון ללקות בסרטן צוואר הרחם, בסרטן הרחם או בסרטן השחלות.

חסרונות של התקן תוך רחמי הורמונלי

• חלק מהנשים סובלות משינויים במצב הרוח ובחשק המיני, אך אלו תופעות נדירות יחסית.
• חוסר שביעות רצון מהשינוי שחל בווסת. לדוגמא, הווסתות יכולות להפוך קלות יותר ולא סדירות, ובחלק מהמקרים הווסת פוסקת לחלוטין.
• דימומים לא סדירים והכתמה דמית נפוצים בששת החודשים הראשונים לאחר החדרת ההתקן.
• חלק מהנשים חוות כאבי ראש, אקנה ורגישות בשדיים לאחר החדרת התקן תוך רחמי הורמונלי.
• תופעת לוואי לא שכיחה של התקן תוך רחמי הורמונלי היא הופעת ציסטות קטנות על פני השחלות. אלו לרוב נעלמות ללא טיפול.
• התקן תוך רחמי הורמונלי אינו מגן מפני מחלות המועברות במגע מיני. נשים בעלות התקן תוך רחמי הנדבקות במחלה המועברת במגע מיני עלולות לפתח זיהום באגן.
• אצל חלק מהנשים, החדרת ההתקן כרוכה באי נוחות ובכאב.

הסיבות השכיחות ביותר להוצאת התקן תוך רחמי הן דימום וכאב. תיתכנה גם הפרעות הורמונליות, אך אלו אינן שכיחות.

שימוש בהתקן תוך רחמי הורמונלי

התאמת התקן תוך רחמי הורמונלי

ניתן להחדיר את ההתקן בכל זמן, כל עוד האישה אינה הרה. חלק מהרופאים מעדיפים להחדיר את ההתקן בזמן הדימום הווסתי או בשבוע שלאחריו, שכן אז ההחדרה קלה יותר וכרוכה בפחות סיבוכים.

לפני החדרת ההתקן תבוצע בדיקה גינקולוגית כדי לקבוע את גודל ואת מיקום הרחם. הבדיקה מאפשרת לוודא שניתן למקם את ההתקן במקום הנכון.

בהתאם לשיקול דעתו עשוי הרופא אף להפנות את האישה לביצוע בדיקות לאיתור מחלות המועברות בזמן מגע מיני טרם החדרת ההתקן. במידה שקיים זיהום יש צורך לטפל בו, על מנת למנוע התפשטות של הזיהום. לעיתים תינתן לאישה אנטיביוטיקה בזמן החדרת ההתקן.

החדרת ההתקן עורכת כ- 15 עד 20 דקות. הרופא יפסק את דפנות הנרתיק בעזרת מכשיר הנקרא ספקולום, כדי לאפשר לו גישה נוחה לחלל הרחם, דרך צוואר הרחם.

לאחר חיטוי צוואר הרחם ימדוד הרופא את עומקו ואת מיקומו של הרחם ויחדיר את ההתקן. כשההתקן במקומו, יקצוץ הרופא את חוטי המשיכה של ההתקן (הנותרים בנרתיק וישמשו בעתיד על מנת להוציא את ההתקן), כדי שאלו לא יפריעו לאישה או לבן זוגה.

חלק מהנשים מרגישות כאב ואי נוחות בזמן החדרת ההתקן (בפרט נשים שטרם ילדו). ניתן ליטול משככי כאב לקראת ביצוע הפעולה. לאחר החדרת ההתקן תיתכנה התכווצויות (כמו בזמן מחזור).

על נשים שחשות ברע, סובלות מכאב בבטן תחתונה, מחום גבוה או מהפרשות בעלות ריח רע מהנרתיק לאחר החדרת ההתקן לפנות בהקדם לרופא מאחר שסימפטומים אלו עלולים להצביע על התפתחות זיהום.

דימומים לא סדירים והכתמה דמית נפוצים בששת החודשים הראשונים לאחר החדרת ההתקן.

ביקורת

כ-3-6 שבועות לאחר החדרת ההתקן התוך רחמי יש לבצע ביקורת במהלכה יוודא הרופא כי ההתקן במקומו.

תזוזה של ההתקן

לאחר החדרת ההתקן ניתן להבחין בשני חוטים דקים היוצאים מחלל הרחם ונמצאים בנרתיק. הרופא יכול ללמד את האישה כיצד למשש את החוטים הללו ולבדוק שההתקן נמצא במקומו.

במקרים נדירים עלול הרחם לדחות את ההתקן והוא עלול להיפלט החוצה, מחלל הרחם.

אם אישה שידעה כיצד למשש את חוטי ההתקן אינה חשה עוד בנוכחותם בנרתיק או אם קיים חשש שההתקן נפלט, יש לפנות לבדיקת רופא. במידה שההתקן אינו במקומו, האישה אינה מוגנת מפני כניסה להריון.

יחסי מין

בן או בת הזוג אינם אמורים לחוש את נוכחות ההתקן או את חוטיו בזמן קיום יחסי מין. אם בכל זאת חשים את החוטים והם מפריעים, יש לחזור אל הרופא על מנת לוודא שההתקן במקומו ולשקול אם ניתן לקצץ עוד יותר את החוטים.

במידה שהאישה חשה כאב בזמן קיום יחסי מין לאחר החדרת התקן תוך רחמי, יש לפנות גם כן לבדיקת רופא.

הוצאת התקן התוך רחמי הורמונלי

ניתן להוציא את ההתקן בכל שלב. הוצאת ההתקן תבוצע גם כן על ידי רופא הנשים. על נשים שלא מעוניינות בהתקן חדש אך אינן רוצות להרות להשתמש באמצעי מניעה אחר (לדוגמה, בקונדום) במשך 7 ימים לפני הוצאת ההתקן התוך רחמי. הסיבה לכך היא שיש למנוע כניסה של זרע לתוך גוף האישה. הזרע מסוגל להתקיים במשך 7 ימים בגוף, ולכן, בהיעדר התקן תוך רחמי תיתכן הפריה.