29 יולי 2017 ו' אב תשע"ז
מעודכן לתאריך  13.09.2009  באדיבות ה 

מחלת כליות כרונית - מידע רפואי

Chronic kidney disease

מבוא למחלת כליות כרונית

מחלת כליות כרונית (הנקראת גם כשל כלייתי כרוני או אי ספיקת כליות כרונית) היא מצב מתמשך ובלתי הפיך הנגרם על-ידי נזק לכליות.

אי ספיקת כליות סופית

לפעמים לא ניתן לעצור מחלת כליות והכליות מאבדות כמעט את כל יכולותיהן התפקודיות. מצב זה נקרא אי-ספיקת כליות סופית (Established/ end-stage renal failure). על-מנת להשאיר בחיים חולה באי ספיקת כליות סופית, יש לטפל בו באמצעות דיאליזה (טיפול במהלכו הדם מסונן באופן מלאכותי על ידי מכונה) או השתלת כליה.

מי לוקה באי ספיקת כליות?

לפי הערכות שונות לוקים במחלה בין אדם ל-4 אנשים מתוך כל 1000. הסיכון לפתח מחלת כליות כרונית עולה עם הגיל. הגיל הממוצע של החולים הוא 77. הסיבה השכיחה ביותר למחלת כליות כרונית היא נזק הנגרם על-ידי מצבים כרוניים אחרים, כסוכרת ויתר לחץ דם.
אין להקל ראש בכשל כלייתי, שכן כליותינו ממלאות כמה תפקידים חשובים בגוף, למשל:
  • סינון דם: הכליות מכילות מיליוני מסננים זעירים המכונים נפרונים. כשהדם עובר בכליות, הנפרונים מסננים החוצה עודף נוזלים ותוצרי פסולת מהגוף. אלו מופרשים אחר-כך מהגוף בצורת שתן.

    כאשר נגרם נזק לנפרונים, הכליות עלולות לאבד את יכולת הסינון שלהן, ורמות מסוכנות של נוזלים ותוצרי פסולת עלולות להצטבר. נזק לכליות עלול להוביל גם לאנמיה (מצב בו יש חסר בחמצן בגוף מפני שאין מספיק כדוריות דם אדומות שיוליכו אותו). אנמיה עלולה לגרום לחולשת שרירים, להתרככות העצמות (אוסטאומלציה) או לרככת (מחלה הפוגעת בהתפתחות העצמות).
  • תפקידי ויסות: הכליות עוזרות לווסת את לחץ הדם ואת רמות הנתרן והאשלגן. כאשר נפגע הויסות, עלול אדם שפיתח כשל כלייתי ללקות ביתר לחץ דם ובהיפרקלמיה (מצב שבו רמות האשלגן בגוף גבוהות מדי, דבר שעלול לגרום להתפתחות נזק ללב).

    הכליות גם מווסתות את הקשר שבין ויטמין D לסידן. ויטמין D שאנו מקבלים מהמזון אינו פעיל וכדי שיהיה שימושי לגוף דרוש לו שינוי קל או הפעלה, המתבצעת על-ידי הכליות. ויטמין D חיוני לספיגת סידן הדרוש לבניית העצמות ולתפקוד השרירים.
  • תפקוד הורמונלי: הכליות מייצרות מספר הורמונים חשובים, ביניהם אריתרופויטין. אריתרופויטין מעורב בייצור תאי דם אדומים אשר "מסיעים" חמצן בתוך הגוף.