25 מרץ 2017 כ"ז אדר תשע"ז
מעודכן לתאריך  08.10.2013  באדיבות 

הרדמה (אלחוש)

Anesthesia

מבוא

חומרי הרדמה גורמים לתחושת אלחוש, דהיינו, לאובדן תחושה (אל-חוש). לפיכך משמשים חומרים אלו בזמן בדיקות והליכים רפואיים אשר עלולים לגרום למטופל לכאב או לאי נוחות. בהתאם לצורך יבחר סוג ההרדמה. הרדמה מקומית והרדמה כללית הם סוגים שכיחים, כמו גם הרדמה אזורית או אפידורלית.
הרדמה מקומית (או אלחוש מקומי) תשמש בדרך כלל בזמן הליכים פשוטים באזורי גוף מסוימים. תחת הרדמה מקומית האזור רדום, הנבדק אינו חש
כאב
או אי נוחות, אך נותר בהכרה מלאה. להבדיל, הרדמה כללית (המכונה לעתים גם 'הרדמה מלאה') תשמש לרוב בזמן הליכים רפואיים נרחבים. תחת הרדמה כללית הנבדק אינו בהכרה ואינו חש מאום.

כיצד פועלים חומרי הרדמה?

חומרי ההרדמה גורמים להפחתת תחושת
הכאב
, לאובדן הכרה ולשיתוק שרירי הגוף (בהתאם לחומר הנבחר). כמו כן משולבים בחומרי ההרדמה הכללית חומרים המונעים מהמטופל לזכור את ההליך הרפואי שעבר, על מנת למנוע ממנו תחושות קשות.
חומרי ההרדמה חוסמים את מעבר האותות העצביים העוברים מאזורי הגוף השונים אל המוח. העצבים הם סיבים ארוכים המוליכים אותות כימיים וחשמליים בגוף. כך לדוגמה, אם אדם נחתך באצבעו, האות המעיד על כאב יעבור דרך העצבים בדרכו מהאצבע הפגועה אל המוח. כאשר האות יגיע אל המוח 'יבין' האדם שנפגע כי אצבעו כואבת.
חומרי ההרדמה חוסמים את מעבר האותות הללו ומונעים מהם להגיע אל המוח, וכך נמנעת תחושת הכאב. לאחר שתפוג השפעת חומרי ההרדמה יחזרו העצבים להוליך אותות מאברי הגוף אל המוח, והתחושה תשוב.

סוגים של הרדמה

בנוסף להרדמה כללית והרדמה מקומית קיימים סוגים נוספים של הרדמה. בניגוד להרדמה כללית, אלו אינם גורמים לאובדן הכרה אך מסוגלים להפסיק את תחושת הכאב באזור מסוים בגוף. אלו כוללים:
  • טשטוש. זוהי ההרדמה הקלה ביותר אשר תבוצע לעתים בזמן הליכים פשוטים שאינם נעימים. הטשטוש גורם לישנוניות ולתחושת רוגע נפשי וגופני אך אינו גורם לאובדן הכרה.
  • הרדמה אזורית. הרדמה המשמשת בניתוחים נרחבים כאשר קשה לחסום את הולכת הכאב באמצעות הרדמה מקומית בלבד. הרדמה ספינאלית היא סוג של הרדמה אזורית המאפשרת לאלחש את עצבי
    עמוד השדרה
    ולכן מתאימה להליכים רפואיים שיש לבצע באזור זה.
  • הרדמה אפידורלית. הרדמה המשמשת בדרך כלל לאלחוש פלג הגוף התחתון. הרדמה זו שכיחה בזמן
    לידה
    או
    ניתוח קיסרי
    .
 
בהתאם לצורך ניתן גם לשלב סוגים שונים של הרדמה. לדוגמה, הרדמה אזורית עם הרדמה כללית, על מנת להקל על הכאב לאחר ניתוח נרחב.
לעתים תבוצע הרדמה אזורית עם טשטוש על מנת להרגיע את המטופל בזמן ביצוע פעולה רפואית. טשטוש מבוצע באמצעות מינון נמוך של חומרי הרדמה.
כאשר המטופל הוא ילד, יוכלו הוריו להיכנס עמו לחדר הניתוח ולשהות לצדו עד לתחילת השפעתם של חומרי ההרדמה.

כיצד מבוצעת ההרדמה?

ניתן לבצע את האלחוש באופנים שונים, לרבות:
  • בהזרקה.
  • בשאיפה (כגז אותו נושם המטופל).
  • במריחה של משחה, ג'ל, טיפות או תרסיס, הנספגים דרך העור.
 
אצל ילדים לרוב תבוצע ההרדמה באמצעות מסיכה דרכה תוזרם תערובת של חמצן וגז שמטרתם השראת אובדן הכרה.

תופעות לוואי

חומרי ההרדמה מכילים חומרים תרופתיים שונים שעלולים לגרום לתופעות לוואי אצל חלק מהמטופלים. המרדים ידון עם המטופל בתופעות הלוואי שתיתכנה בעקבות ההרדמה.
תופעות לוואי שכיחות בעקבות הרדמה כללית ולאחר הרדמה אזורית מסוגים מסוימים כוללות:
  • הרגשה כללית רעה או
    הקאה
    (אצל 1 מכל 3 מטופלים).
  • כאב גרון
    .
  • כאב.
  • סחרחורת.
  • טשטוש ראייה.
  • כאב ראש.
  • גרד.
  • שטפי דם וכאבי שרירים.
 
לרוב תחלופנה התופעות הללו תוך זמן קצר. במידת הצורך ניתן להקל עליהן באמצעים תרופתיים.

סיכונים וסיבוכים

בשנים האחרונות נעשו חומרי ההרדמה בטוחים מאד. בעזרת ציוד מתקדם, אמצעים תרופתיים חדישים ואנשי מקצוע מיומנים פחתה מאד רמת הסיכון בעקבות השימוש בחומרי הרדמה.
עם זאת, כבכל הליך רפואי, יתכנו סיכונים וסיבוכים, לרבות:
  • נזק עצבי קבוע שיתבטא בחוסר תחושה או בשיתוק.
  • תגובה אלרגית חמורה לחומרי ההרדמה המכונה 'שוק אנפילקטי' או
    הלם
    אלרגי.
  • מוות. במקרים נדירים מאד עלול המטופל למות עקב סיבוכים הקשורים להרדמה.
 
הסיכון לסיבוכים חמורים תלוי בגורמים שונים כגון:
  • רקע רפואי.
  • גורמים אישיים. לדוגמה, על מעשנים להפסיק לעשן מספר שבועות לפני הניתוח על מנת להפחית את הסיכון לסיבוכי נשימה. כך גם יומלץ לסובלים מעודף משקל להפחית ממשקלם על מנת להקטין את הסיכון לסיבוכים.
  • סוג ההליך והיקפו.
  • סוג ההרדמה שיבחר. יתכנו יותר סיבוכים לאחר הרדמה כללית מאשר לאחר הרדמה מקומית.