24 ינואר 2017 כ"ו טבת תשע"ז
מעודכן לתאריך  04.11.2013  באדיבות ה 

תסמונת גיליאן-ברה

Guillain-Barré syndrome

אבחון תסמונת גיליאן-ברה

לרוב תיקבע האבחנה בהתאם לסימפטומים ולממצאי הבדיקות.
אם המטופל סבל לאחרונה ממחלה זיהומית ולאחריה פיתח סימפטומים הכוללים חולשת שרירים ההולכת ומחמירה או שיתוק, קיים סיכון סביר שמדובר בתסמונת גיליאן ברה.
לרוב תבוצענה שתי בדיקות על מנת לאשר או לשלול את האבחנה:
  1. בדיקת הולכה עצבית (אלקטרומיוגרפיה, EMG) - בדיקה המשמשת לאבחון מצבי מחלה בעצבים ובשרירים במהלכה נמדדת עוצמתם ומהירותם של האותות המשודרים דרך העצבים ההיקפיים בשרירי הגוף.

    בבדיקת EMG מוחדרת מחט דקה לשריר באמצעותה נרשמת הפעילות החשמלית הנוצרת בסיבי השריר. נהוג למרוח משחה מאלחשת באזור הנבדק טרם תחילת הבדיקה על מנת להפחית את
    הכאב
    שעלול להיגרם במהלכה.

    אצל הלוקים בגיליאן ברה השרירים לא יגיבו כמצופה, בשל הנזק העצבי. נזק זה יתבטא בהולכה איטית מהתקין.
  2. ניקור מותני - בדיקה המתבצעת על ידי החדרת מחט אל חוט השדרה באזור הגב התחתון ושאיבת נוזל לדגימה. הנוזל ישלח למעבדה על מנת למדוד את רמת החלבון בתוכו, כמדד להערכת
    דלקת
    . כמו כן תיבדק נוכחותם של תאים אחרים בנוזל, על מנת לשלול או לאשר מצבי דלקת אחרים.

בהתאם לצורך תבוצענה גם בדיקות דם ובדיקות נוספות.