25 מרץ 2017 כ"ז אדר תשע"ז
מעודכן לתאריך  10.11.2013  באדיבות ה 

ברונכיוליטיס - מידע רפואי

Bronchiolitis

טיפול בברונכיוליטיס

כאשר המחלה קלה לא נדרש כל טיפול. לרוב יחלוף הזיהום תוך כשבועיים. כ- 9% מהפעוטות עלולים לסבול מסימפטומים שימשכו יותר מארבעה שבועות.
כדי למנוע התפשטות של הנגיף רצוי להשאיר את הפעוט החולה בבית עד לחלוף הסימפטומים. כאשר הפעוט חוזר לאכול כרגיל ואינו מתקשה עוד לנשום ניתן להשיבו לפעוטון או לגן.

טיפול בבית

יש לנטר את מצבו של הפעוט, לרבות בשעות הלילה. אם מצבו מחמיר יש לפנות לבדיקת רופא ובמקרים חמורים במיוחד אף לפנותו לבית החולים.
ברונכיוליטיס הוא זיהום נגיפי ולכן אנטיביוטיקה אינה יעילה (אנטיביוטיקה משמשת למיגור זיהומים חיידקיים). רק במקרים בהם מתפתח זיהום שניוני, חיידקי, ינתן לפעוט טיפול אנטיביוטי.
לפיכך, רצוי לתת לפעוט טיפול תומך ולהקל על הרגשתו, כמפורט. ניתן לשקול שימוש בטיפות מי מלח להקלת הגודש באף.

שתייה מרובה

יש לוודא שהפעוט שותה די מים ומיצי פירות על מנת שלא יתייבש (התייבשות היא מצב בו תכולת המים בגוף פחותה מהתקין). אם הפעוט יונק או אוכל מבקבוק יש לנסות להאכילו כמויות קטנות לעיתים תכופות.

שמירה על אוויר לח

ניתן להשתמש במכשירי אדים (קרים או חמים) על מנת להגביר את הלחות בחדר בו שוהה הפעוט. לחות גבוהה עשויה לסייע לו להיפטר מעודפי הליחה.
חשוב לשמור על טמפרטורה נוחה בבית. יש להימנע מחימום יתר של חדר הפעוט ולוודא כי הוא מאוורר.

מתן פאראצטמול או איבופרופן

אם הפעוט סובל מחום גבוה ניתן לשקול שימוש בתרופות להורדת
חום
הנמכרות ללא מרשם רופא דוגמת פאראצטמול או איבופרופן (לתינוקות מעל גיל 3 חודשים). מומלץ להתייעץ עם הרוקח באשר לתרופה המתאימה ולמינון הנדרש. יש לקרוא את העלון המצורף לפני השימוש. אין לתת אספירין לילדים מתחת לגיל 16.
אין לנסות להוריד את
החום
על ידי רחצה במים קרים.
תרופות להרחבת סימפונות לא הוכחו כיעילות לטיפול בברונכיוליטיס. כך גם קורטיקוסטרואידים (נוגדי
דלקת
חזקים) או התרופה נוגדת הנגיפים ריבאבירין (Ribavirin).

טיפול בבית חולים

כ-3% מהתינוקות החולים בברונכיוליטיס יאושפזו בבית החולים.
פעוטות נמצאים בסיכון גבוה ללקות במחלה חמורה אם נולדו פגים או אם הם סובלים ממחלת רקע אחרת.
במקרים הבאים יש לשקול אשפוז בבית החולים:
  • קשיי נשימה הגורמים לירידה באחוז החמצן בדמו של הפעוט.
  • הפעוט אינו מסוגל לאכול או לשתות כראוי.
 
במהלך האשפוז ינוטר בקפידה מצבו של הפעוט ויינתן לו טיפול תומך, כנדרש.
רמת החמצן בדמו של הפעוט תימדד במהלך האשפוז באמצעות מד ריווי חמצן (מד סטורציה). זהו מעין אטב המחובר לאחת מאצבעותיו של הפעוט. באטב קיים חיישן המחשב את מידת ריווי החמצן בדם. אם הפעוט יזדקק לתוספת חמצן הוא ינתן לו דרך צינור דק או מסיכה.
אם לא נלקחה דגימה טרם האשפוז תבוצע בדיקה של ליחת הפעוט על מנת לגלות איזה נגיף גורם למחלה. במידה שימצא כי הסימפטומים נובעים מזיהום בנגיף נשימתי סינציאלי יבודד הפעוט מילדים אחרים בבית החולים על מנת למנוע את הדבקתם.
אם הפעוט מתקשה לאכול ינתנו לו נוזלים ומזון דרך צינורית האכלה. צינורית האכלה היא צינורית פלסטיק דקה המוחדרת דרך הפה או האף ומגיעה עד לקיבה. לחילופין, ניתן לתת נוזלים דרך הווריד.
במקרים בהם אפו של הפעוט חסום וגורם להפרעות נשימה תבוצע שאיבה אפית. במהלך פעולה זו מוחדרת צינורית קטנה מפלסטיק דרך הנחיריים ומתבצעת שאיבה של ריר שהצטבר באף.

שחרור מבית החולים

מרבית הפעוטות יישארו בבית החולים במשך 2-4 ימים. נהוג לשחרר את הפעוט לביתו כאשר:
  • הוא אינו זקוק למכשור רפואי על מנת לשמור על ערכים תקינים של חמצן בדם.
  • הוא מסוגל לאכול ולעכל מעל 75% מכמות המזון אותה הוא רגיל לאכול.