23 מרץ 2017 כ"ה אדר תשע"ז
מעודכן לתאריך  24.07.2014 

בריאות הפין - כול השאלות, כול התשובות

הפין אינו שריר והוא עלול להישבר. האם שתן יכול להתערבב עם נוזל זרע ומהו גודל תקין של פין. כיצד ניתן לפתור בעיות של איכות הזקפה ומדריך קצר לפירסינג ולמחלות מין

אריאל אשל, M.Sc

היגיינה ומחלות

לרחוץ בכול יום

רחיצה יומית של הפין, שק האשכים והשטח שבין שק האשכים ופי הטבעת מומלצת ביותר. ההמלצה מתבקשת לאור מזג האוויר החם והלח השורר בישראל, ובמיוחד כאשר שיער הערווה לא קוצץ או לא הוסר.
הצירוף של זיעה ושיער באזור הפין ושק האשכים (בפרט בסיס הפין) הוא מקור ליצירת ריחות רעים הנובעים מהפרשות של
חיידקים
הנוטים להתרבות שם, כמו אלו הנוצרים מתחת לבתי השחי. התחתונים שסוגרים על האזור במרבית שעות היום מעצימים את הבעיה.
גברים שאינם נימולים צריכים לרחוץ היטב בעזרת מים חמים וסבון עדין שאינו מבושם (כדי למנוע
גירוי
עורי) גם מתחת לערלה, תוך משיכתה לאחור. אי רחיצה עלולה לגרום לריחות רעים,
אדמומיות
ונפיחות בשל התפתחות חיידקים במקום, והזיהום החיידקי אף עלול לעבור לבני הזוג אגב מגע מיני. במקרה של גבר שאינו
נימול
לא מומלץ שימוש בטלק לאחר הרחצה.

קונדומים

שימוש בקונדום עשוי למנוע את מרבית המחלות המועברות במגע מיני. כאשר אדם מקיים יחסי מין עם יותר מבן או בת זוג אחת, או חווה יחסי מין מזדמנים, כדאי שישתמש בקונדום ולא ייקח סיכון מיותר שעלול להיות מקור לבעיות מסכנות חיים.
גם כאשר מדובר בבחורה מדהימה שאך נוצר הקשר עימה, או באישה שאתם בטוחים שמגע מיני איתה לא טומן בחובו כול סיכון, עדיין אינכם מכירים את התיק הרפואי שלה ואף ייתכן שהיא אינה מודעת לכך שנושאת מחלה כלשהיא.
השימוש בקונדום חשוב במיוחד כאשר מדובר על מגע מיני
אנאלי
. בפי הטבעת ובחלחולת (רקטום) מסתתרת אוכלוסייה גדולה של חיידקים מסכני חיים, גם לאחר שאזור זה נשטף.
רשימת המחלות העלולות לעבור במגע מיני ארוכה והיא כוללת כלמידיה,
הרפס
,
יבלות
קונדילומה, זיבה, סיפיליס ואיידס.
רחיצה יומית של הפין ושק האשכים מומלצת ביותר
 

סימפטומים של מחלות

גירוי עורי באזור הערווה – נקודות אדומות מגרדות באזור השעיר של הערווה עלולות להעיד על הדבקה בכיני
ערווה
. לעיתים ניתן להבחין בביצי כינים (זו רק קליפת הביצה) שייראו כנקודות קטנות לבנות, הצמודות לבסיס השערות.
הטיפול הנו בעזרת תרופות מדבירות כינים (קרם או שמפו) אשר ניתן לרכוש בבתי המרקחת גם ללא מרשם רופא. יש לחזור על הטיפול לאחר 3-7 ימים בהתאם לתכשיר. הכינים עלולות לעבור לבן או בת הזוג, כך שכדאי שגם הם ייבדקו ומומלץ מאד לכבס את הבגדים, המצעים והמגבות בהם השתמשתם בחום העולה על 50 מעלות. אגב, כאשר אין שיער ערווה אין לכינים היכן לקנן.
בועיות ליד עטרת הפין (על גוף הפין) – בועיות אדמדמות מכאיבות עלולות להעיד על הדבקה בהרפס גניטאלי, שהוא נגיף המועבר במגע מיני. למרות שאי אפשר להיפטר מהנגיף עדיין ניתן לשלוט בזיהום בעזרת תרופות נגדו, כגון אציקלוביר או פאמציקלוביר. עד לחלוף כל השלפוחיות והכיבים מומלץ להימנע מקיום יחסי מין.
נקודות לבנבנות קשות על גוף הפין – מדובר ביבלות נגיפיות (ויראליות) בשם מולוסקום קונטגיוזום, שהן בדרך כלל בקוטר 2-6 מילימטרים, עם גומה זעירה במרכזן. היבלות שהתפקעותן תגרום להפרשת נוזל לבן-צהבהב אינן מסבות
כאב
והן יכולות להופיע בצברים.
בדרך כלל היבלות תחלופנה מעצמן אולם ניתן גם לטפל במצב באמצעות צריבה בחנקן נוזלי (אצל רופא עור). הנגיף המחולל את היבלות עלול להתפשט לאזורים אחרים בגוף בעקבות נגיעה בפין ולאחר מכן נגיעה באותן אצבעות באזור אחר.
הפרשה
מהפין וצריבה בעת מתן
שתן
- הפרשה (שאינה נוזל
זרע
) סמיכה לבנבנה, צהבהבה, או ירקרקה, וכן כאב בעת מתן שתן, עלולים להיות סימפטומים של זיבה או של כלמידיה - שתי המחלות הללו מועברות במגע מיני ללא
קונדום
. הטיפול המקובל הוא אנטיביוטי וכל עוד מופיעים הסימפטומים אין לקיים יחסי מין. אי טיפול עלול להוביל לבעיות חמורות כולל
אי פריון
.
גרד חמור באזור הערווה – גרד כזה מסביב לפין ולשק האשכים המחמיר בלילה כשטמפרטורת הגוף עולה, יכול להיות סימן ל
סקביאס
, גרדת הנגרמת על ידי קרדית טפילית. חרקי הסקביאס מעדיפים אזורים חמים ועתירי קפלים בעור. נקבת הקרדית חודרת לתוך העור, חופרת תעלות ומטילה שם ביצים.
המחלה מועברת אגב מגע עם האזור הנגוע. אף כי אין מדובר בבעיה בריאותית קשה כדאי לטפל בה בהקדם. הטיפול כולל שימוש בקרם או משחה שהם תרופות מרשם.
גידול
בשרני קטן על גבי הפין (יבלת מסוג קונדילומה)
- גידול בשרני המופיע כיבלת בודדת או כצבר דמוי כרובית זעירה, יכול להיות יבלת שמקורה בנגיף ממשפחת
הפפילומה
. הנגיף מועבר בעת מגע מיני לא מוגן. בדרך כלל היבלות לא תכאבנה, אולם הן ייצרו תחושת גרד בייחוד כאשר מופיעות ליד פתח הישבן (
פי הטבעת
). הטיפול הוא בהתאם לסימפטומים ויכול לכלול קרמים שהם תרופת מרשם או צריבת היבלת על ידי רופא עור.
חיסון
בגיל צעיר נגד נגיף הפפילומה ימנע את ההדבקה ואת הסיכונים הבריאותיים המהותיים אשר מתלווים להדבקה.
אם אובחנו יבלות באברי המין מומלץ להימנע מקיום יחסי מין, לרבות מין אוראלי או אנאלי, כדי למנוע את העברת הזיהום לבן או לבת הזוג. יש להמתין עד להיעלמות היבלות, אם כי תיתכן הדבקה גם לאחר מכן.
דלקת
בעטרת הפין
– הסימפטומים של דלקת כזו המכונה בלאניטיס הם נפיחות, אדמומיות ותחושת צריבה וכאב.
הדלקת
יכולה לנבוע מזיהום פטרייתי, מפסוריאזיס, אקזמה, זיהום חיידקי, היגיינה לקויה או מין לא מוגן.
הדלקת נפוצה בעיקר בקרב גברים שלא נימולו. הטיפול כולל שמירת היגיינה טובה לרבות רחיצה יומית בסבון עדין שאינו מבושם, ובמקרים של דלקת חמורה שימוש בקרם שהנו תרופת מרשם.
עקמת הפין – עקמת חמורה של פין בעת זקפה, אשר מסבה כאב בעת מגע מיני עלולה להיות סימפטום למחלת פיירוני. מחלה זו הגורמת למידות שונות של עקמת הפין בעת זקפה נפוצה בעיקר בקרב גברים מעל גיל 40. סימפטומים נוספים של מחלת פיירוני יכולים לכלול אזור מעובה או רובד חריג (הצטלקות) על גוף הפין, כאב בעת זקפה, הפחתת אורך או עובי הפין.
הטיפול יכול להיות תרופתי (אין עדיין הוכחות ליעילותו) או בעזרת טיפול בגלי קול בתדר מסוים על ידי שימוש במכשיר אולטרא סאונד. במקרים חמורים יישקל ניתוח.