09 דצמבר 2016 ט' כסלו תשע"ז
מעודכן לתאריך  01.04.2015  באדיבות ה 

הרטבה

(Bedwetting)

מבוא

מתן
שתן
בלתי מבוקר נפוץ מאוד אצל ילדים. לרוב נפסקת ההרטבה עד גיל 7, או מעט מאוחר יותר. בגיל 7, ילד אחד מכל 7 שבעה ילדים עדיין מרטיב בשנתו, ומעט לאחר מכן פוחת שיעור המרטיבים לכ-5% בלבד.
הרטבת לילה נפוצה יותר בקרב בנים.
הרטבה נחשבת בעייתית רק אם היא מפריעה לילד או להוריו. אצל ילדים מתחת לגיל 5 כלל לא נהוג להתייחס לתופעה כאל בעיה. פעמים רבות מתעורר הרצון לטיפול כאשר ההרטבה מונעת מהילד להשתתף בפעילויות חברתיות כגון 'מסיבת פיג'מות'.
שיטות מסוימות, בשילוב ייעוץ רפואי, יכולות להקל על הבעיה. מתחת לגיל 5 לא נהוג להתחיל בטיפול.

סוגים של הרטבה

נהוג להתייחס לשני סוגים של הרטבה, בהתאם למועד בו הבעיה החלה. אלו הם:
  • הרטבה ראשונית. מצב בו הילד מעולם לא הפסיק להרטיב, מאז שנולד.
  • הרטבה משנית. מצב בו ילד שהיה יבש במשך לפחות 6 חודשים חוזר להרטיב.
 

הרטבת יום

לאחר גיל 5, הרטבת לילה שכיחה הרבה יותר מאשר הרטבת יום, אם כי חלק מהילדים ממשיכים להרטיב גם במשך היום.
במרבית המקרים, הרטבת יום נגרמת עקב זיהום בדרכי השתן או בעיות במבנה מערכת השתן הגורמים לדחיפות ולתכיפות במתן שתן. גורמים נוספים להרטבת יום כוללים פעילות יתר של שלפוחית השתן וכן הרגלי התאפקות והתרוקנות המקשים על תפקודו של הילד.

הרטבה אצל מבוגרים

1 מכל 100 ימשיך להרטיב גם כמבוגר. חלק מהאנשים עלולים להתחיל להרטיב בגיל מבוגר. במקרים אלו יש לפנות לקבלת יעוץ מאורולוג (רופא מומחה בטיפול במערכת השתן והכליות).

מדוע הילד מרטיב?

לרוב אין סיבה ברורה למצב, אך הילד אינו אשם ויש להימנע מלהאשים אותו על כך. קיימת שכיחות של התופעה בקרב משפחות מסוימות.
יתכן שהילד מרטיב בשל הסיבות הבאות:
  • נפח שתן העולה על קיבולת השלפוחית.
  • פעילות יתר של שלפוחית השתן, מצב בו השלפוחית מסוגלת לאגור רק מעט שתן.
  • שינה עמוקה מאד.
 
לעתים ניתן להצביע על קשר בין
עצירות
והרטבה, בעיקר אם הילד אינו מרטיב בכל לילה, אלא רק לפעמים. אצל ילדים אלו תתרחש ההרטבה אם לא התפנו במשך היום. טיפול בעצירות פותר לרוב את בעיית ההרטבה. עצירות שאינה מטופלת מקשה על הטיפול בהרטבה.
במקרים מסוימים עלולה ההרטבה להיגרם עקב מצוקה נפשית אותה חווה הילד.
במקרים נדירים, הרטבה היא הסימן הראשון כי הילד סובל מבעיה רפואית אחרת, דוגמת
סוכרת
מסוג 1.

הטיפול בהרטבה

בדרך כלל יומלץ תחילה על שיטות שניתן לנסות לבד כגון הגבלת כמות השתייה שהילד שותה בערב והקפדה על ביקור בשירותים לפני השינה.
אם שיטות מסוג זה לא מועילות ניתן לנסות טיפול בפעמונית ואף לשקול טיפול תרופתי.
חשוב מאוד לא להעניש את הילד או לגרום לו לתחושת אשם על כך שהוא מרטיב.
עצות נוספות להורים שילדם מרטיב:
  • אל תתייחסו לבעיה באופן מוגזם ואל תהפכו אותה לנושא מרכזי בבית.
  • שבחו את הילד כאשר הוא מתעורר לשירותים בזמן.
  • הגנו על המזרן בעזרת סדין ניילון.
  • כדאי לעודד שתייה מרובה במהלך היום ולהגביל את צריכת הנוזלים בערב.
  • עודדו מתן שתן לפני השינה.
  • השאירו אור דלוק בשירותים כדי להקל על הילד להגיע לשם בלילה.
  • נסו שיטות להגברת המוטיבציה להיגמל, כמו טבלה עם כוכב עבור כל יום ללא הרטבה או מתנות קטנות.
  • ניתן לשקול להעיר את הילד לאחר מספר שעות שינה על מנת שילך לשירותים