09 דצמבר 2016 ט' כסלו תשע"ז
מעודכן לתאריך  01.04.2015  באדיבות ה 

הרטבה

(Bedwetting)

אבחון בעיית הרטבה

רופא הילדים יברר עם הילד ועם הוריו את הפרטים הבאים: 
  • האם הילד חזר להרטיב אחרי תקופה במהלכה היה יבש (הרטבה משנית) או שמדובר בהרטבה שמעולם לא פסקה (הרטבה ראשונית)? 
  • האם יתכנו גורמים רפואיים, נפשיים או רגשיים שעלולים היו לגרום להרטבה? 
  • האם הילד מרטיב בכל לילה, או שמדובר במספר אירועים בודדים? 
  • כמה פעמים בכל לילה הילד מרטיב? 
  • האם מדובר בכמות גדולה של
    שתן
  • האם הילד מתעורר לאחר שהוא מרטיב? 
  • האם שמו לב לסימפטומים חריגים גם במהלך היום, דוגמת צורך דחוף או תכוף להשתין, חוסר יכולת להתאפק או קושי להטיל שתן? 
  • האם הילד סובל מסימפטומים אחרים, אשר כביכול אינם קשורים להרטבה, כגון
    עצירות
    , צמא רב או
    חום
    גבוה?
  • האם הילד שותה הרבה נוזלים? האם ניסו להגביל את כמות הנוזלים שהוא שותה לפני השינה? 
  • כמה פעמים ביום הולך הילד לשירותים?
 
כחלק מתהליך הערכת המצב עשוי הרופא לבקש מההורים לנהל 'יומן הרטבה' בו יש לתעד את הבאים:
  • כמות הנוזלים שהילד שותה.
  • מספר הפעמים שהילד הולך לשירותים במהלך היום (רצוי לנסות להעריך את כמות השתן שהוא מפריש). 
  • כמה פעמים בכל לילה הילד מרטיב או מספר הלילות בשבוע בהם הילד מרטיב.
 

בירור נוסף

לרוב לא תידרשנה בדיקות נוספות, אלא אם הרופא חושד כי ההרטבה נגרמת עקב מצב רפואי אחר כגון זיהום בדרכי השתן או
סוכרת
מסוג 1.
אם קיים חשש שההרטבה נגרמת עקב מצוקה נפשית שהילד חווה יתכן שיומלץ להורים לשוחח עם המורה או הגננת על מנת לברר האם יש לילד קשיים שהוריו אינם ערים להם. במידת הצורך, יתכן שיומלץ להם לפנות לייעוץ פסיכולוגי.