24 ינואר 2017 כ"ו טבת תשע"ז
מעודכן לתאריך:  30.09.2014 

כיצד פועלת העין, מהו קוצר ראיה, רוחק ראיה וצילינדר ולמה חיות רבות רואות בלילה טוב יותר מהאדם. מאז שבוצע ניתוח הלייזר הראשון ב-1987 על ידי דר' סטיבן טרוקל השתפר הציוד עד מאד. הדור האחרון מאפשר לבצע תיקון ראייה בשיטה שאינה פולשנית, בטוחה ומדויקת כך למחרת הטיפול ניתן לשוב לשגרת החיים.

כבר בימי קדם העסיקה תעלומת האור וחוש הראייה את האדם. לפני כ- 2,000 שנה העלו היוונים את ההשערה שהעין שולחת קרני אור אל העצמים בהם היא צופה, וקרן האור המוחזרת מהעצמים אל העין מאפשרת לנו לראות אותם. הסברה התבססה על תצפיות בעיניים של בעלי חיים דוגמת חתולים, כלבים, סוסים וצבאים, אשר זוהרים בלילה. הזוהר הזה גרם ליוונים להסיק בשוגג שהעיניים פולטות קרני אור.

כיצד פועל מנגנון הראיה

  • קרני אור שפוגעות בעצם בו אנו צופים מוחזרות ממנו לעין וחודרות לתוך העין דרך האישון שבקרנית. האישון הוא העיגול השחור הקטן שנראה במרכז העין ואשר מהווה את ה'חלון' שלה.
  • הקרניים שעוברות דרך הקרנית עוברות הליך מיקוד באמצעות עדשת העין ו'נופלות' על הרשתית (כאשר הראייה תקינה) שנמצאת בחלק האחורי של העין. הרשתית מורכבת מרשת צפופה של תאים רגישים לאור הנקראים קנים ומדוכים. הקנים רגישים לכמות האור ואילו המדוכים רגישים לצבעים השונים.
  • הרשתית מתרגמת את האור לזרמים חשמליים שנעים לאורך עצב הראיה, מהעין אל המוח.
  • המוח מסוגל לפענח זרמים אלו ולהפכם לתמונה שאנו מקבלים בסופו של דבר.
 
נשמע תהליך ארוך ומורכב – מורכב כן אך הוא מתבצע מהר מאד.
אם הזכרנו חיות, ראוי לציין שחתולים, כלבים וחיות אחרות מסוגלים לראות בחושך הרבה יותר טוב מהאדם, מאחר שאישוניהם מתרחבים הרבה יותר מאלו של האדם וכך מאפשרים לכמות גדולה של אור להיכנס לתוך העין.
למעלה מזאת, אצל חלק מהיונקים ובמיוחד אצל טורפי הלילה קיימת שכבת תאים בחלק האחורי של העין שמחזירה את האור הנקלט לתאים קולטי האור שבעין וכך משתפרת ראיית הלילה שלהם. יחד עם זאת ברור לחלוטין ששום בעל חיים אינו יכול לראות בחושך מוחלט, כי כדי לראות יש צורך במקור אור חיצוני כלשהו.
מבחינת האבחנה בצבעים, מבין כול היונקים רק קופים ובני אדם יכולים לראות את מלא קשת הצבעים ואילו שאר היונקים רואים פחות צבעים מאחר שבעיניהם קיימים פחות מדוכים הרגישים לצבע.
חיות אחרות מבחינות בצבעים ברמות שונות, לרבות בכאלו הנמצאים מחוץ לקשת הצבעים בה מבחין האדם. חרקים מסוימים רואים שרטוטים בעלי הכותרת של הפרחים אשר מכוונים אותם אל הצוף והאבקנים, ואת השרטוטים הללו אנו יכולים לראות רק בצילום שהתבצע באור אולטרא סגול.

מהם בעצם ליקויי ראייה

כ-30% מהאוכלוסייה סובלים מליקויי ראיה שונים הנובעים מכך שקרני האור הממוקדות לא 'נופלות' כראוי על הרשתית.
  • מיופיה - קוצר ראיה. קוצר ראייה נובע מכך שקרני האור הממוקדות 'נופלות' לפני הרשתית. במצב זה הראיה לרחוק מטושטשת אך הראיה לקרוב נשארת טובה.
  • היפראופיה - רוחק ראיה. רוחק ראיה נובע מכך שקרני האור הממוקדות 'נופלות' אחרי הרשתית. במצב זה הראיה לקרוב מטושטשת ולעיתים קרובות גם הראיה לרחוק.
  • צילינדר - אסטיגמציה. במצב זה הראיה מטושטשת הן לרחוק והן לקרוב ולעיתים קיים גם עיוות של דמויות.
 
למרבה השמחה, לפני כ-630 שנה הומצאו בצפון איטליה משקפי הראייה ומאז הן משמשות אמצעי לתיקון ליקויי הראייה. העדשות של משקפי הראייה גורמות למיקוד נכון של קרני האור על הרשתית.
הצורך בשינוי המספר של המשקפיים יכול להתרחש בשל גדילה, שינוי בקמירות הקרנית או שינוי במצב העדשה שבתוך העין. שינויים אלו נפוצים יותר בגיל ההתבגרות או בקרב אנשים שעיקר עבודתם מתבצעת בטווח הראייה הקרוב והבינוני (עבודה מול מסכי מחשב או קריאה ממושכת עלולים לתרום להחמרת קוצר ראיה).

ראשית הניתוחים המוצלחים לתיקון הראייה היו ברוסיה

בשנות ה-70 של המאה שחלפה חלה פריצת דרך באפשרויות לתיקון הראיה. רופא העיניים הרוסי דר' פיודורוב שטיפל בילד שמשקפיו התנפצו לתוך עיניו ופצעו את הקרנית, שם לב לכך שלאחר ההחלמה מהפציעה השתפרה ראייתו של הילד. הוא הבין שהשיפור בראיה נבע משינוי במידת הקימור של שכבת הקרנית, כי הדבר גרם לכך שקרני האור יתמקדו במרחק תקין בתוך העין.
על בסיס תובנה זו יצר פיודורוב אצל מטופלים בעלי ליקוי ראייה סדרה של חתכים זעירים ממרכז הקרנית להיקפה, ותהליך הריפוי של החתכים הללו גרם לשינוי במידת הקימור של הקרנית ושיפר את ראייתם. בשנת 1978 הפכה שיטתו של פיודורוב לטכניקת ניתוח מוכרת שכונתה " RK " וזה היה הצעד המשמעותי הראשון בהתפתחות הניתוחים לשיפור הראייה.

מתי החלו ניתוחי הלייזר?

אף כי הרעיון של שימוש בקרני לייזר לצרכים שונים הועלה כבר ב-1917 על ידי אלברט איינשטיין, הרי רק בשנות השישים של המאה שחלפה הוא תורגם למעשה על ידי מספר מדענים. מאוחר יותר, חוקרים במעבדות IBM הבינו שהשימוש בקרן לייזר לשם חיתוך
רקמה
ביולוגית לא יגרום נזק לרקמות סמוכות. בשנת 1987 בוצע ניתוח הלייזר הראשון לתיקון ראייה על ידי דר' סטיבן טרוקל בניו-יורק.
הניתוח בעזרת קרני לייזר אפשר לשנות את מידת הקימור של הקרנית באופן הרבה יותר מדויק ובטוח מאשר שיטתו של פיודורוב. הרעיון העומד בבסיסו של ניתוח זה הוא אידוי תאים מהקרנית בעזרת קרני לייזר, לשם שינוי צורתה. הבשורה פשטה כאש בשדה קוצים ומאז עברו את הטיפול בלייזר לשיפור הראיה כתשעים מליון איש ברחבי העולם, כאשר המכשור והטכניקות משתפרות כול העת.
לפני כ-18 שנה התחילו פרופ' לזר ודר' ליפשיץ לבצע את הטיפולים לשיפור הראייה בעזרת קרני לייזר בבית החולים אסותא בתל-אביב. המכשור המתקדם בו נעשה שימוש כיום, בצד הניסיון הרב שנצבר בתחום, הביא לכך שמדובר בהליך פשוט, קצר ומאד מדויק.
מזה כעשור מתאפשר לצעירים שעברו ניתוחי לייזר לתיקון הראייה להתקבל לקורס טייס, לשייטת ולסיירות נבחרות. בצבא ארה"ב מקובל לנתח בלייזר טייסים ואנשי צוות אוויר פעילים לשם הסרת משקפיים, ועד היום עברו שם את הטיפול כ-120,000 איש.

האם כול שיטות הטיפול בלייזר זהות?

בכל השיטות מטפלים בקרנית העין - השכבה החיצונית המגינה על העין, אשר עובייה כחצי מילימטר. בכל השיטות מדובר על שינוי מידת הקימור של הקרנית כדי לאפשר מיקוד מדויק של קרני האור על הרשתית. קיימות שתי שיטות עיקריות, כאשר בראשונה הטיפול הלייזר נעשה על פני השטח של הקרנית ובשנייה הטיפול בלייזר מתבצע בעומק הקרנית. מספר טכנולוגיות מאפשרות את ביצוע הניתוח בכל אחת מהשיטות.

טיפול על פני שטח הקרנית

יתרונותיו של טיפול זה נעוצים בהימנעות מפעולות ניתוחיות שכוללות חיתוך של שכבת הקרנית והצורך בהחלמתה. חסרונותיו נובעים מתקופת החלמה האורכת מספר ימים ומהתייצבות הדרגתית של הראייה.
הטיפול בלייזר מתבצע על פני שטח הקרנית, לאחר קילוף שכבת תאים המצפים את הקרנית אשר מכונים תאי אפיתל.
קיימות מספר שיטות לקילוף תאי האפיתל ולהכנת פני הקרנית לטיפול בלייזר:
  • P.R.K - בשיטה זו מגרדים את תאי האפיתל בעזרת מכשיר חד. השכבה המוסרת תהייה בקוטר של כתשעה עד עשרה מילימטרים וגבולותיו של האזור המקולף אינם סימטריים. זמן ההתחדשות של השכבה שהוסרה עומד על כארבעה עד חמישה ימים מסיום הניתוח.
  • LASEK - בשיטה זו מחלישים את האחיזה בין שכבת תאי האפיתל ובין הקרנית בעזרת אלכוהול, ואז מסירים שכבה של תאי אפיתל בקוטר של כתשעה עד עשרה מילימטרים בעזרת מכשיר ניתוח ייעודי. זמן ההתחדשות של השכבה שהוסרה עומד על כארבעה עד חמישה ימים מסיום הניתוח.
  • EPI-K - הסרת תאי האפיתל מתבצעת בשיטה זו באופן דומה למה שמתבצע בשיטת LASIK אך תוך שימוש בסכין פלסטית קהה. זמן ההתחדשות של השכבה שהוסרה עומד על כארבעה עד חמישה ימים מסיום הניתוח.
  • TRANS PRK - בשיטה זו תאי האפיתל מוסרים באמצעות לייזר, ללא קילוף או חיתוך. במשך כל התהליך לא נעשה שום שימוש במכשירים ניתוחיים. זמן ההתחדשות של השכבה שהוסרה עומד על כשלושה ימים.

    בעקבות הסרת תאי האפיתל פועמת קרן הלייזר על פני שטח הקרנית ומבצעת בה את התיקון האופטי. המשמעות היא שהסרת שכבת האפיתל ו'תיקון המספר' בקרנית מתבצעים בעזרת הלייזר במהלך רציף. בניגוד ל- P.R.K הרגיל כאן אין כל מגע של מכשור עם העין.

    יתרונה של השיטה נעוץ הן בבטיחותה הגבוהה והן ברמת הדיוק שלה – מוסרים תאי אפיתל בקוטר המדויק אשר נדרש עבור הטיפול, וזאת בניגוד לשיטות אחרות בהן מוסרת שכבה בקוטר גדול מאזור הטיפול (הדבר תורם לקיצור תקופת ההחלמה).
 

טיפול בעומק הקרנית

יתרונותיו של הטיפול בעומק הקרנית מתבטאים בתקופת החלמה קלה וקצרה ביותר, כמעט נטולת כאבים.
ישנן שתי שיטות לביצוע הטיפול בעומק הקרנית:
  • LASIK – זו השיטה המסורתית לתיקון ראייה. יוצרים חתך שטחי בקרנית בעזרת סכין מנתחים זעיר ולאחר מכן מתבצעת הרמה של 'חלון טיפולי' בקרנית ושיוף הקרנית שנחשפה באמצעות הלייזר.

    חסרונותיה של השיטה נעוצים בכך שלעיתים הלהב של הסכין יצר משטח מחוספס בקרנית, דבר שהשפיע על איכות הראיה מאוחר יותר. בנוסף, כיוון שמדובר בשימוש באמצעים ידניים אירעו תקלות שגרמו לפגיעה בקרנית.

  • Z-LASIK - החלון הטיפולי בקרנית נוצר על ידי הלייזר, ללא מגע יד אדם. מכשיר לייזר מתוחכם יוצר שטיח של בועיות זעירות בעומק הקרנית והשכבה שמעל לאותו אזור מופרדת מהקרנית ומורמת. לאור זאת מתאפשר הטיפול בעזרת הלייזר בפני שטח המישור שנחשף.

    בשיטת Z-LASIK נעשה שימוש באנרגיית לייזר בתדירות גבוהה שמאפשרת חיתוך מדויק מאוד של הקרנית. גם לדור של המכשור בו משתמשים יש משמעות. מכשיר ה-LDV בו עושים כיום שימוש עדיף לאין שיעור על מכשירי הלייזר מהדור הקודם, דוגמת האינטראלאסיק.

    העדיפות נובעת מכך שעוצמת הלייזר קטנה פי 100 מזו שהייתה למכשירי הדור הקודם (דבר שמשפיע לטובה על תהליך הריפוי) ומכך שהבועיות הנוצרות יותר צפופות וקטנות (דבר היוצר משטח יותר אחיד וחלק).

    השורה התחתונה היא שחזור ראיה מהיר מאוד, הפחתה משמעותית ברמת האי נוחות שלאחר הניתוח ושיבה לשגרת החיים כבר למחרת הניתוח. מיליוני מטופלים ברחבי העולם עברו את הטיפול בשיטה זו בה לא נעשה שימוש בסכין.

    השיטה החדשה והמכשור המתקדם מאפשרים לאנשים שבעבר לא היו מועמדים לניתוח (ממגוון סיבות) להיפרד מהמשקפיים אחת ולתמיד.
 

האם הטיפול בלייזר מתאים לכול אחד?

מספר סיבות עלולות לגרום לאי התאמת אדם לטיפול בלייזר. בין אלו אי יציבות המספר בשנה האחרונה, מחלות עיניים דוגמת קרטוקונוס וקרנית דקה מאד. חשוב מאד לבצע בדיקת התאמה על ידי רופא עיניים מומחה בתחום המצויד במכשור בדיקה מתאים, כי מעבר לאבחון בעיות המונעות את הטיפול, בדיקת ההתאמה תקבע את שיטת הטיפול ואת תכנונו.
בדיקת ההתאמה צריכה לכלול בדיקת עיניים מלאה, בדיקת אופטומטריסט, טופוגרפיית קרנית, הערכת עובי הקרנית והערכה של מצב הבריאות הכללי והבריאות העינית של הנבדק.
ב'אסותא אופטיק' נעזרים לשם מיפוי מדויק של העין במכשיר ה- SIRIUS. מכשיר משוכלל זה מאפשר לקבל הדמיה תלת ממדית של חלק העין הקדמי, מיפוי מדויק של פני השטח האחורי של הקרנית (מאפשר לאבחן עיוותים חבויים) ומפה מדויקת של עובי הקרנית בכל נקודה. כול הנתונים הללו הם קריטיים הן לשם אישור ההתאמה והן עבור בחירת השיטה ותכנון הניתוח.
ככלל, לאחר שהבשילה אצלכם ההחלטה לעבור את הטיפול לשיפור הראייה, וודאו שהטיפול מתבצע בשיטה המתקדמת ביותר, בעזרת טכנולוגיה עדכנית ועל ידי רופא מנוסה. ניתן ורצוי להסתייע בהמלצות מטופלים שעברו את הטיפול.