22 ינואר 2017 כ"ד טבת תשע"ז
מעודכן לתאריך  12.10.2014 

שיתוק מוחין

(Cerebral Palsy)

הטיפול בשיתוק מוחין

אף כי אין טיפול שירפא את הפגיעה במוח, ישנם טיפולים רבים שיקלו על הסימפטומים ויגבירו את תחושת העצמאות והביטחון העצמי של הילד. טיפולים אלו כוללים פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק ותרופות המקלות על נוקשות השרירים ועל העוויתות.
בטיפול בילד הלוקה בשיתוק מוחין מעורב במרבית המקרים צוות רב תחומי העשוי לכלול:
  • רופא ילדים.
  • עובדת סוציאלית.
  • פיזיותרפיסט - יסייע לשפר את יכולת התנועה ואת הקואורדינציה (התיאום התנועתי).
  • קלינאי תקשורת.
  • מרפא בעיסוק - יסייע להקנות מיומנויות הקשורות לרחצה ולהתלבשות.
  • פסיכולוג חינוכי המתמחה בסיוע לילדים עם קשיי למידה.
 
נדרשת תוכנית טיפול אישית לכול ילד הלוקה בשיתוק מוחין, אשר תענה באופן מטבי על בעיותיו וצרכיו. התוכנית צריכה להתעדכן עם התבגרותו של הילד והשינוי בצרכים.
מומלץ להגדיר איש מפתח שירכז את הקשר בין המשפחה לבין נותני השירות השונים. כול עוד מדובר בילד צעיר הרי איש המפתח יכול להיות רופא הילדים ואילו בשלבים מאוחרים יותר, כאשר הילד מתבגר וצרכיו מורכבים יותר, התפקיד יכול לעבור לעובד הסוציאלי.

פיזיותרפיה

פיזיותרפיה היא אחד האמצעים המרכזיים להתמודדות עם המצב ובדרך כלל מתחילים בה מיד לאחר שמאובחן שיתוק מוחין. פיזיותרפיה עשויה לסייע בשני מישורים:
  • מניעת היחלשות של שרירים שהילד אינו משתמש בהם באופן טבעי.
  • למנוע התקצרות שרירים ואבדן טווח התנועה התקין שלהם (מצב המכונה כוויצה).
 
קיימת סכנה של כוויצה אצל ילדים שיש להם בעיה למתוח את שריריהם כתוצאה מקשיון שרירים. כאשר השרירים לא יכולים להימתח, הם לא יגדלו בקצב של גדילת העצמות - דבר שגורם להפעלת לחץ על העצמות ומביא לעיוותים, כאבים וחוסר נוחות. פיזיותרפיסט ילמד את הילד מספר תרגילים המיועדים לתרגול יומיומי שיוכלו לחזק ולמתוח את השרירים. אף תומכנים מיוחדים לידיים או לרגליים יוכלו לעזור למתיחת השרירים.

קלינאות תקשורת

קלינאי תקשורת יכול ללמד את הילד תרגילים שיסייעו לו לדבר באופן ברור, ובכך לשפר את יכולת התקשורת שלו. במידה שקשיי הדיבור הינם חמורים ניתן ללמד את הילד דרכי תקשורת חלופיות דוגמת שפת הסימנים. מכשור ייעודי כמו מחשב המחובר למעבד קול עשוי לתרום לשיפור מיומנויות התקשורת של הילד.
ילדים צעירים יכול להיעזר במחשב נייד, שעליו מאוירים חפצים ופעילויות יומיומיות. הילד לומד ללחוץ על שילוב מסוים של כפתורים מאוירים על מנת לבטא את רצונו.

ריפוי בעיסוק

ריפוי בעיסוק מיועד לשפר את היציבה של הילד ולמצות את יכולת התנועה שלו, ובכך לתרום הן ליכולת התפקוד העצמאי והן לתחושת הערך העצמי. מרפא בעיסוק יוכל לייעץ לילד בנוגע לדרך הטובה ביותר לביצוע פעולות יומיומיות אשר דורשות מיומנויות תנועה, לרבות הליכה לשירותים או התלבשות.

תרופות

במקרים בהם השרירים נוקשים ומכווצים מאוד הילד עלול לסבול מבעיות תפקודיות, תסכול וכאב. במקרים כאלו ייתכן שיידרשו תרופות על מנת להרפות את השרירים.

מרפי שריר

למקרים בהם נדרש טיפול מהיר וקצר טווח ניתן לשקול שימוש בתרופה להרפיית שרירים דוגמת דיאזפם (Diazepam), שבדרך כלל ניתנת בטבליות או בנוזל לנטילה דרך הפה. תופעות הלוואי של דיאזפם כוללות:
  • ישנוניות
  • דיבור
    כבד
  • סחרחורות
  • שכחה או בלבול
  • תנועות מגושמות או איבוד קואורדינציה (תיאום תנועות).
 
במידה שדיאזפם אינה יעילה ניתן להשתמש במרפי שריר חלופיים כגון דנטרולן (Dantrolene) או טיזאנידין (Tizanidine). תופעות הלוואי שלהם דומות לאלו של דיאזפם אולם במקרה זה יידרשו בדיקות דם תקופתיות כדי לוודא אי פגיעה בתפקודי
הכבד
.

בקלופן

בקלופן היא תרופה שחוסמת חלק מהאותות העצביים שגורמים לנוקשות שרירים והיא ניתנת כטיפול מתמשך לטווח ארוך. בקלופן יכולה להינתן ככדורים שעלולים להתלוות לנטילתם מספר תופעות לוואי, או באמצעות הזרקת נוזל ישירות לחוט השדרה, ואז תופעות הלוואי פחותות ואף מידת ההשפעה גדולה יותר.
ההזרקה לחוט השדרה כרוכה בהתקנת משאבה קטנה שנמצאת מחוץ לגוף ומחוברת לחוט השדרה באמצעות צינורית דקיקה. המשאבה מזריקה מנות קבועות של התרופה בקלופן לתוך הנוזל שמקיף את חוט השדרה.
תופעות הלוואי של הכדורים כוללות ישנוניות, תחושת חולי,
עצירות
או
שלשול
, בלבול, תנועות מגושמות או איבוד קואורדינציה (תיאום תנועות).

רעלן הבוטולינום

כאשר מדובר בשריר או בקבוצת שרירים מוגדרת הלוקה בקשיון ניתן לשקול שימוש ברעלן הבוטולינום. התרופה שניתנת בהזרקה לאזור הבעייתי משפיעה באמצעות חסימת האותות העצביים שמועברים מהמוח אל השרירים. השפעת זריקות הבוטולינום נמשכת בדרך כלל שלושה עד ששה חודשים וניתן לבצע הזרקה נוספת לאחר מכן. יעילותן של הזריקות היא מרבית כאשר מתלווים להזרקה מתיחות ופיזיותרפיה.

טיפול בקשיי אכילה וריור

אם יש לילד קושי לשלוט על שרירי הפה אזי הבליעה של המזון עלולה להיות בעייתית וכך אף השליטה על הפרשת הרוק. בעיות אלו יכולות להיות חמורות והן מצריכות טיפול.
לקשיי בליעה (Dysphagia) מתלווה סיכון שחתיכות מזון קטנות יכנסו לצינורות הנשימה ומשם לריאות ויגרמו לזיהום בריאות.
אם קשיי הבליעה הינם קלים יוכל קלינאי תקשורת ללמד את הילד שיטות להתמודד עם הבעיה. אף תזונה הכוללת מזון רך תוכל לסייע.
במקרים חמורים ייתכן שתידרש התקנת צינור האכלה המעביר מזון ישירות לקיבה. הצינור יכול לעבור דרך
הגרון
או דרך קיר הבטן.
ריור יתר עלול לגרות את העור שמסביב לפה, את הסנטר והצוואר, ולגרום להתפתחות זיהום. מספר טיפולים יוכלו לסייע:
  • תרופות אנטי-כולינרגיות המפחיתות את ייצור הרוק. אלו ניתנות ככדורים או כמדבקות עוריות.
  • הזרקת בוטולינום לבלוטות הרוק (אמצעי זמני שיהיה צורך לחזור עליו).
  • ניתוח שמנתב את הפרשת הרוק מקדמת הפה לחלקו האחורי.
  • מתקן שממוקם בתוך הפה ותפקידו למקם טוב יותר את הלשון, כך שתתאפשר בליעה סדירה של הרוק.
  • אימון בביופידבק המלמד את הילד להרגיש מתי הוא מרייר ואז לבלוע את הרוק.
 

ניתוחים אורתופדיים

ניתוחים אורתופדיים מסוימים מיועדים לתקן בעיות במפרקים ובעצמות וזאת על ידי הארכת שרירים וגידים קצרים מידי. ניתן לבצע ניתוחים אלו מספר פעמים לאורך חיי הילד תוך התחשבות בצמיחתו. ניתוח מסוג זה יומלץ כאשר שיתוק המוחין מסב
כאב
בעת תנועה. הניתוח עשוי לשפר הן את היציבה והן את יכולת התנועה ולתרום להעלאת הביטחון העצמי של הילד.
ההתאוששות מניתוחים אלו הינה מהירה יחסית ורוב הילדים מחלימים לחלוטין כשבוע לאחר הניתוח. יחד עם זאת יחלוף פרק זמן ארוך יחסית (לעיתים עד שנתיים) עד שהילד יוכל ליהנות ממלוא פירות הניתוח ויידרש טיפול פיזיותרפי מתמשך לאחר הניתוח.
ניתוחים אורתופדיים אחרים כוללים טיפול בעקמת של
עמוד השדרה
.

חיתוך עצבים אחוריים Selective Dorsal Rhizotomy) SDR)

במהלך הניתוח חותכים מספר עצבים בחלק התחתון של עמוד השדרה, במטרה לסייע לילדים הלוקים בקשיון שרירים חמור ברגליים. הניתוח יישקל במקרה של נזק מוכח לחומר הלבן שבמוח וכאשר טיפולים אחרים כשלו.
לאחר הניתוח תידרש פיזיותרפיה מאומצת במשך מספר חודשים כדי להקנות לילד מיומנויות שליטה מחודשות בשרירי הרגליים.
ניתוחים אלו אינם חפים מסיכונים או מסיבוכים דוגמת:
  • קושי זמני בהטלת
    שתן
  • התפתחות עקמת של עמוד השדרה.
  • שינויים בתחושת הרגליים לרבות תחושת עקצוץ.
 
סיבוכים פחות נפוצים כוללים קשיי נשימה או זיהום בריאות.
מומלץ לדון עם הרופא המנתח ביתרונות ובסיכונים של הניתוח, ובמידת האפשר לשתף את הילד בקבלת ההחלטה.