18 ינואר 2017 כ' טבת תשע"ז
מעודכן לתאריך  22.10.2014  באדיבות ה 

סרטן השחלות

Ovarian Cancer

אבחון של סרטן השחלות

כאשר עולה חשד לסרטן השחלות יתשאל הרופא (גניקולוג) את המטופלת לגבי הסימפטומים שהיא חווה, ההיסטוריה רפואית שלה ושל המשפחה (בפרט לגבי
סרטן
שחלות, שד או מעי גס) ויתהה לגבי מוצאה האתני כדי לברר אם כלולה בקבוצת סיכון. 
סביר שהרופא יבצע בדיקה גניקולוגית שתכלול אולטרה-סאונד וגינלי או בטני ובמקרים מסוימים ישלח את המטופלת לביצוע בדיקת דם ובדיקות
דימות
שתאפשרנה לקבוע אם אכן מדובר בסרטן. במקרה שאכן מדובר בסרטן תאפשרנה בדיקות אלו גם לקבוע את שלב ודרוג המחלה, והאם
הגידול
התפשט לאברי גוף נוספים - מידע שהוא חיוני לגבי קביעת הטיפול המיטבי. 

בדיקת דם

בדיקת הדם תיקבע רמת החלבון CA-125. חלבון זה מופרש על ידי תאים סרטניים למחזור הדם ולכן רמות גבוהות שלו מהוות סמן לנוכחות תאים ממאירים בגוף. 
ההמלצה לבצע את בדיקת הדם קיימת כאשר המטופלת מתלוננת על נפיחות בטנית שאינה חולפת, תחושת שובע מהירה, אבדן תיאבון, כאבים מתמשכים בבטן או באגן, צורך במתן
שתן
בצורה דחופה ותכופה. חשוב לבצע את הבדיקה במיוחד כאשר המטופלת חצתה את גיל 50 או נמצאת בקבוצת סיכון, או שהסימפטומים הנזכרים מופיעים למעלה מ- 12 פעמים בחודש. 
גם ירידה בלתי מוסברת במשקל,
עייפות
או שינויים ביציאות יכולים להיות סיבה לביצוע הבדיקה. 
תוצאות הבדיקה עדיין אינן מהוות עדות חד משמעית לסרטן שחלות או לשלילתו. גם כאשר רמות החלבון CA-125 גבוהות מהתקין עדיין אין בכך להעיד בצורה חד משמעית על סרטן השחלות כי ייתכן שמקור הרמה הגבוהה בגידולים מסוג אחר. מנגד, רמות תקינות של החלבון אינן מעידות בהכרח על כך שלא קיים
גידול
סרטני כי פעמים רבות בשלבים הראשונים של המחלה רמות החלבון תקינות. 
בכול מקרה שמתברר קיום רמה גבוהה של החלבון תתבקש המטופלת לבצע בדיקות נוספות. 

סריקת
אולטרה סאונד

אולטרה סאונד היא שיטת דימות שמבוססת על גלי קול. ניתן לבצע את הבדיקה בגישה בטנית באמצעות מתמר חיצוני המועבר על דופן הבטן, או בגישה וגינאלית על ידי החדרת מתמר האולטרה סאונד לנרתיק. באמצעות בדיקה זו ניתן להדגים את מבנה השחלות ומבנה שאר אברי מערכת הרבייה ולכן ניתן לגלות באמצעותה גושים חשודים כגון ציסטות או גידולים. 

לפרוסקופיה

זהו ניתוח זעיר-פולשני (לפרוסקופי) המתבצע תחת
הרדמה
כללית, ומשמש הן למטרות אבחון והן למטרות טיפול. הניתוח אינו מצריך פתיחה רחבה של דופן הבטן, אלא פתיחת חתך קטן בלבד בדופן הבטן. דרך חתך זה מוחדר מכשיר המכונה לפרוסקופ שמאפשר התבוננות וטיפול באברי הבטן הפנימיים. 
מדובר בצינור דק שבקצהו מצלמה זעירה ובמידת הצורך גם סכין זעירה. בעזרת המצלמה ניתן לבחון את השחלות ובמידת הצורך נוטלים באותו מהלך
דגימת רקמה
(
ביופסיה
) לשם בחינת נוכחות תאים סרטניים. במקרים מסוימים עלול להיות קושי לאבחן את מצב השחלות באמצעות לפרוסקופיה, ויהיה צורך לעבור ניתוח פתיחת בטן (לפרוטומיה) לשם אבחון יעיל. 

אנדוסקופיה

אם קיים חשש שהסרטן התפשט למערכת העיכול תבוצע בדיקת אנדוסקופיה. בבדיקה זו מוחדר אנדוסקופ (מכשיר הדומה במהותו ללפרוסקופ) למערכת העיכול העליונה או התחתונה (לעליונה דרך הפה ואילו לתחתונה דרך
פי הטבעת
) כדי לבחון באמצעותו את מבנה מערכת העיכול, לרבות איתור גושים או גידולים חשודים. 
אנדוסקופיה מבוצעת תחת הרדמה מקומית. במידת הצורך ייטול הרופא דגימת רקמה (ביופסיה) לשם בחינת נוכחות תאים סרטניים. 

קולונוסקופיה

קולונוסקופיה היא סוג של בדיקת אנדוסקופיה המיועדת לבחון את המעי הגס והחלחולת (רקטום). בדיקה זו תבוצע אם היו תלונות על דימום בפי הטבעת, או על
עצירות
. מטרת הבדיקה לבדוק האם הסרטן התפשט למעי הגס ולחלחולת. במהלך הבדיקה מוחדר האנדוסקופ לפי הטבעת וכדי להקל על אי הנוחות היא מבוצעת תחת טשטוש. 

שאיבת נוזל מחלל הבטן

אם קיימת נפיחות בבטן עקב הצטברות נוזלים בחלל הבטן עלול הדבר לרמז על כך שסרטן השחלות התפשט לאברים נוספים בחלל הבטן. על מנת לאבחן את המצב שואבים דגימת נוזל מחלל הבטן. לאחר הרדמה מקומית בדופן הבטן מחדירים מחט עדינה לחלל הבטן ושואבים באמצעותה דגימת נוזל. הדגימה תשלח לבדיקה מעבדתית לשם בחינת נוכחות של תאים סרטניים. 

צילום רנטגן של החזה

כאשר עולה חשש לכך שהסרטן התפשט לריאות, יבוצע צילום חזה במטרה לבדוק את מצב הריאות. 

סריקות MRI ו-CT

אלו הן בדיקות דימות שיש בהן לסייע בקביעת מידת ההתפשטות של הסרטן לאברי גוף נוספים. סריקת CT מבוססת על קרני רנטגן ואילו סריקת MRI היא שיטת דימות שמבוססת על תהודה מגנטית גרעינית. 

סריקת PET-CT

בהתאם לצורך, ובעיקר אם קיים חשש להישנות של סרטן השחלות יתכן ותבוצע גם סריקת PET-CT. סריקה זו עושה שימוש בסוכר רדיואקטיבי על מנת למדוד את מידת הפעילות של התאים בחלקי הגוף השונים - תאים סרטניים מציגים פעילות גבוהה יותר בהשוואה לתאים תקינים ולכן יקלטו כמות גדולה יותר מהסוכר הרדיואקטיבי ואת התופעה הזו המכשיר מסוגל לכמת. 

קביעת שלב המחלה ודרגת ההתמיינות של סרטן השחלות

קביעת שלב המחלה ודרגת ההתמיינות מכתיבים את הטיפול המיטבי. שלב המחלה מתאר את ההיקף של הסרטן ואת מידת התפשטותו. שלב המחלה נקבע על פי תוצאות הביופסיה ותוצאות נוספות דוגמת לפרוסקופיה. שלבים של סרטן השחלות:
  • שלב 1 - מחלה שחלתית בלבד .
    • שלב 1a - גידול בשחלה אחת בלבד.
    • שלב 1b - גידולים בשתי השחלות.
    • שלב 1c - מחלה בשלב 1a או 1b, בשילוב תאים סרטניים על שטח הפנים החיצוני של השחלות, או שנמצא נוזל שמכיל תאים סרטניים בחלל הבטן.
  • שלב 2 - סרטן שחלות שהתפשט אל מחוץ לשחלות, באזור
    האגן
    .
    • שלב 2a - גידול שהתפשט לאברים נוספים במערכת הרבייה (
      רחם
      או
      חצוצרות
      ).
    • שלב 2b - גידול שהתפשט לאיברים נוספים באגן או לאברים בבטן התחתונה (שלפוחית השתן או חלקו התחתון של המעי), אך לא לאיברים בבטן העליונה.
    • שלב 2c - גידול בשלב 2a או 2b, בשילוב תאים סרטניים על שטח הפנים החיצוני של השחלות, או שנמצא נוזל שמכיל תאים סרטניים בחלל הבטן.
  • שלב 3 - גידול שהתפשט לאברים נוספים באגן, לקרום המרפד את הבטן, לחלקו העליון של המעי, וכן לבלוטות הלימפה באזור הבטן.
    • שלב 3a - גידולים קטנים מאד בחלל הבטן שניתנים לאבחון רק תחת מיקרוסקופ.
    • שלב 3b - גידולים קטנים בחלל הבטן, שקוטרם אינו עולה על שני סנטימטרים.
    • שלב 3c - גידולים בחלל הבטן שגודלם עולה על שני סנטימטרים, וכן נוכחות גרורות בבלוטות הלימפה באזור הבטן.
  • שלב 4 - סרטן מפושט לאברים כגון
    הכבד
    , הריאות, ובלוטות לימפה מרוחקות (מעבר לאזור הבטן).
 

דרגת ההתמיינות

דרגת ההתמיינות נקבעת לפי מראה התאים תחת מיקרוסקופ, ומהווה מדד לקצב בו הסרטן עלול להתקדם. מבחינים בשלוש דרגות התמיינות:
  1. דרגה 1 (נמוכה) - תאים שמתחלקים לאט, בעלי סבירות נמוכה להתפשטות. תאים אלו דומים מאוד במראה לתאי
    שחלה
    תקינים.
  2. דרגה 2 (בינונית) - התאים נראים יותר חריגים מאשר אלו שייצפו בדרגה 1.
  3. דרגה 3 (גבוהה) - תאים שמתחלקים מהר מאד, בעלי מראה חריג ביותר. קיימת סבירות גבוהה שישלחו גרורות לאברים סמוכים.