23 ינואר 2017 כ"ה טבת תשע"ז
מעודכן לתאריך  27.10.2014  באדיבות ה 

סרטן אשכים

Testicular Cancer

הטיפול בסרטן האשכים

סרטן
האשכים הוא אחד מסוגי הסרטן שמגיבים היטב לטיפול וכ- 95% מהגברים שלוקים במחלה נרפאים לחלוטין. ככל שהמחלה מתגלה בשלב מוקדם יותר כך עולים סיכויי הצלחת הטיפול. טיפול בסרטן האשכים יכלול בדרך כלל ניתוח, טיפול כימותרפי ולעיתים גם
טיפול קרינתי
.
הגורמים שמשפיעים על הטיפול הם בעיקר סוג
הגידול
(סמינומה או שאינו-סמינומה) ושלב המחלה.
  • הטיפול הראשון כולל בכול המקרים הסרת האשך הנגוע.
  • במקרה של סמינומה הנמצאת בשלב הראשון, לאחר הסרת האשך הנגוע תינתן מנה אחת של טיפול כימותרפי ולעיתים יומלץ גם על סידרה קצרה של טיפול קרינתי.
  • במקרה של
    גידול
    שאינו סמינומה הנמצא בשלב ראשון יומלץ לאחר הסרת האשך הנגוע על מעקב, או לעיתים על סדרה קצרה של טיפולים כימותרפיים.
  • במקרה של שלב 2 או שלב 3 יידרשו 3-4 מחזורי טיפול כימותרפי ולעיתים יידרש ניתוח לאחר מכן כדי להסיר קשרי לימפה נגועים.
  • במקרה של שלב 4 הטיפול יהיה דומה לשלב 3 אם כי יתכן שיידרש ניתוח נוסף להסרת גידולים מחלקי הגוף השונים.
 

ניתוח

בכל מקרי סרטן האשכים הקו הטיפולי הראשון הוא ניתוח להסרת האשך הנגוע שמכונה Orchidectomy. אם המחלה התגלתה בשלב מוקדם הרי ייתכן שכול הטיפול יסתכם בניתוח זה. הסרת האשך הנגוע הינה הכרחית למניעת התפשטות התאים הממאירים.
הניתוח להסרת האשך מבוצע תחת
הרדמה
כללית ובמהלכו מוסר האשך דרך חתך קטן במפשעה. ניתן לשקול
השתלה
של אשך תותב מסיליקון בשק האשכים, כך שמראה שק האשכים ישמר.
הסרה של אשך אחד אינה גורמת לפגיעה בחיי המין או בכושר הפוריות כי האשך השני ימשיך לייצר תאי
זרע
וטסטוסטרון. בעניין זה נעיר שחלק ניכר מטיפולי הכימותרפיה שיבוצעו לאחר הסרת האשך הנגוע יפגעו רק באופן זמני בפוריות (ראוי לוודא זאת עם הצוות הרפואי טרם תחילת הטיפול).
במידה שיש צורך להסיר את שני האשכים (מצב נדיר) או שיש צורך להסיר גם את קשרי הלימפה, תיפגע הפוריות ובמקרה כזה ניתן להקפיא זרע לפני הניתוח, כדי לשמר את היכולת להביא ילדים לעולם. הסרה של שני האשכים תוביל גם להפסקת ייצור
הטסטוסטרון
ולכן כדי לשמר את הליבידו (יצר המין) ואת היכולת להשיג זקפה יש צורך לקבל טיפול הורמונלי חליפי. טיפול זה ניתן בהזרקה או כמדבקות עוריות.

ניתוח להסרת
בלוטות
הלימפה

במידה שסרטן האשכים התפשט למערכת הלימפה, עלול להיווצר צורך בכריתה של בלוטות הלימפה האזוריות. ניתוח זה מבוצע תחת הרדמה כללית ובמהלכו יוסרו בלוטות הלימפה שבחלל הבטן.
במקרים מסוימים עלול ניתוח זה לגרום לעקרות בשל פגיעה בעצבים הקרובים לבלוטות הלימפה. הפגיעה תגרום לכך שבעת
אורגזמה
לא יפלט נוזל זרע החוצה אלא ייסוג חזרה לעבר שלפוחית השתן. לפיכך ראוי לשקול
הקפאת זרע
טרם ביצוע ניתוח להסרת בלוטות הלימפה.

ניתוח לכריתת בלוטות הלימפה תוך שימור העצבים - (RPLND)

מדובר בהליך ניתוחי חדשני שבמהלכו מוסר רק אזור מצומצם, דבר אשר מקטין בצורה משמעותית את הסיכון לעקרות. חסרונו נעוץ בכך שהסרטן עלול להישנות כי בלוטות הלימפה אינן מוסרות בשלמותן.

ניתוח להסרת בלוטות הלימפה באמצעות
לפרוסקופיה
- (LRPLND)

מדובר בניתוח להסרת בלוטות הלימפה שבמהלכו מבצע המנתח מספר חתכים קטנים בדופן הבטן ודרך אחד מהם יוחדר אנדוסקופ לחלל הבטן. אנדוסקופ הוא צינורית אופטית שבקציה מצלמה שמאפשרת צילום ווידאו בזמן אמת של חלל הבטן. בצד האנדוסקופ מוחדר לחלל הבטן כלי ניתוח זעיר שבעזרתו ולאור צילומי הווידאו מתאפשרת הסרה מדויקת של בלוטות הלימפה.
שיטה זו מביאה לפחות כאבים לאחר הניתוח, לתקופת החלמה קצרה ולהפחתת הסיכון לפגיעה בעצבים ולגרימת
עקרות
. חסרונה של השיטה נעוץ בהיותה חדשה ולכן טרם נצברו די נתונים באשר למידת יעילותה.

טיפול בקרינה (רדיותרפיה)

טיפול קרינתי מבוסס על קרני רנטגן (קרני X). מטרת הטיפול אשר מחסל תאים סרטניים לוודא שלא נותרו תאים סרטניים במקומות המועדים לפורענות. לעיתים הטיפול בסרטן מסוג סמינומה יכלול קרינה לאחר הניתוח במטרה למנוע את הישנות המחלה. גם כאשר המחלה התפשטה לעבר בלוטות הלימפה יהיה צורך בהקרנה.
תופעות הלוואי של טיפול בקרינה כוללות:
  • אדמומיות
    וצריבה בעור (בדומה לצריבות הנובעות משזוף יתר).
  • בחילה
    והרגשה כללית רעה.
  • חולשה
    .
  • שלשולים.
תופעות אלו הן זמניות ותחלופנה לאחר סיום הטיפול.

כימותרפיה

כימותרפיה הוא שם כולל לטיפול באמצעות תרופות כימיות המכונות ציטוטוקסיות (ציטו=תא, טוקסי=רעיל) שמטרתן לחסל תאים סרטניים או למנוע את שכפולם.
במקרה של סרטן אשכים מתקדם או שהתפשט לאברים נוספים, ככול הנראה יידרש טיפול כימותרפי, במרבית המקרים של סרטן אשכים מסוג שאינו סמינומטי יינתן טיפול כימותרפי. הטיפול ניתן בהזרקה או בטבליות דרך הפה.
מרבית הטיפולים כוללים 'קוקטייל' של מספר תרופות. הקוקטייל השכיח ביותר לטיפול בסרטן האשכים נקרא BEP, והוא מכיל את התרופות ציספלטין (Cisplatin), אטופוסיד (Etoposide) ובלאומיצין (Bleomycin). קוקטייל זה ניתן באמצעות עירוי תוך ורידי במחזוריות של שלושה שבועות. התרופות הללו ניתנות יחד עם טיפול תומך שכולל עירוי נוזלים, טיפול נגד בחילה והקאה וטיפול למניעת דיכוי של יצירת כדוריות דם.
כיוון שהטיפול הכימותרפי פוגע בכול התאים המתחלקים בקצב מהיר, גם תאי גוף בריאים המתחלקים בקצב מהיר יפגעו ויהרסו. מדובר למשל בתאי שערה, בתאי הדם הלבנים והאדומים ובתאי מערכת העיכול.
טיפול כימותרפי גורם לתופעות הלוואי הבאות:
  • נשירת שיער.
  • הקאה
    ובחילה.
  • חוסר תאבון.
  • שלשול
    או
    עצירות
    .
  • קוצר נשימה.
  • עייפות
    .
  • צלצולים באוזניים (טיניטוס)
  • פריחה על העור בידיים ובכפות הרגליים.
  • פצעים סביב לפה.
  • עלייה בפגיעות לזיהומים עקב לויקופניה (ירידה במספר תאי הדם הלבנים).
  • ירידה בפוריות (במרבית המקרים זמנית).
 
תופעות הלוואי תחלופנה לאחר הפסקת הטיפול והשיער שנשר יצמח מחדש, אולם במקרים מסוימים השיער החדש יהיה שונה מהשיער שנשר.
בעת קבלת טיפול כימותרפי ובמהלך שנה מתום הטיפול חל איסור לקיים יחסי מין בלתי מוגנים, כי הכימותרפיה פוגעת בזרע והפרייה מזרע פגום עלולה להוביל להולדת ילד בעל פגמים מולדים.

מעקב

גם אם נצפה ריפוי מלא חובה לקיים מעקב רפואי שוטף במשך 5 שנים מתום הטיפול, בשל הסיכון לחזרת המחלה. 25-30% מהמטופלים חווים חזרה של הסרטן במהלך השנתיים הראשונות שלאחר תום הטיפול. המעקב השוטף כולל בדיקת דם לנוכחות סמנים, בדיקה גופנית, צילום חזה ו- CT.
אבחון מוקדם של סרטן חוזר מאפשר להשיג ריפוי בשיעור העולה על 95%.

מחקרים וניסויים קליניים

מחקרים לאיתור דרכים חדשות, יותר יעילות לטיפול בסרטן האשכים נערכים כל העת. לעיתים מוצע טיפול חדשני הנמצא בתהליכי ניסוי ובדיקה. במקרה כזה חשוב לקבל מידע מפורט לגבי תהליך הטיפול (מכונה 'ניסוי קליני'), השלכותיו ומשמעויותיו - היתרונות מול הסיכונים והחסרונות. השתתפות בניסוי קליני מסייעת לקידום הרפואה ומשפרת את סיכוייהם של החולים לקבל טיפול טוב יותר בעתיד.
כאשר מחקרים מוקדמים מצביעים על כך שטיפול חדש עשוי להיות טוב יותר מהטיפול המקובל, מבצעים הרופאים ניסויים להשוואה בין הטיפול החדש והטיפולים המקובלים הטובים ביותר שבנמצא. ניסוי כזה נקרא ניסוי קליני מבוקר והוא מהווה את הדרך האמינה היחידה לבחינת טיפול חדש. ניסויים כאלו מתבצעים הן בישראל והן בחו"ל.
בניסוי קליני אקראי ומבוקר, מקבלים חלק מהחולים את הטיפול המקובל הטוב ביותר, בעוד שאחרים מקבלים את הטיפול החדש, אשר עשוי להתגלות כטוב יותר מהטיפול המקובל. כדי שתתאפשר השוואה אמינה בין הטיפולים, נקבע סוג הטיפול שיינתן לחולה באופן אקראי, בדרך כלל באמצעות מחשב, ולא על ידי הרופא המטפל.
מחקרים הוכיחו שאם הרופא בוחר את הטיפול, או מציע לחולה אפשרות בחירה, הוא עלול להטות שלא במודע את תוצאות הניסוי. משום כך נדרשת הקצאה אקראית זו.
טיפול מסוים מוגדר כטוב יותר אם פעולתו נגד הגידול יעילה יותר מהטיפול המקובל, או אם הוא יעיל באותה המידה כמו הטיפול המקובל, אך גורם לפחות תופעות לוואי בלתי רצויות.
ניתן ללמוד על מחקרים קליניים המתנהלים בעולם (כולל בישראל) באמצעות אתר משרד הבריאות הבריטי (ייפתח בדפדפן נפרד).