28 יולי 2017 ה' אב תשע"ז
מעודכן לתאריך  27.09.2009  באדיבות ה 

לוקמיה מיאלואידית כרונית - מידע רפואי

CML, Chronic Myelogenous Leukemia

טיפול בלוקמיה מיאלואידית כרונית

הטיפול במחלה נקבע בהתאם לשלב בו נמצאת המחלה, בהתאם לגילו של המטופל ולמצבו הבריאותי הכללי. הטיפול העיקרי עבור חולים הנמצאים בשלב הכרוני, הוא באמצעות התרופה גליבק. בשלב המואץ או בשלב הבלאסטי, הטיפול במחלה יכלול 'קוקטייל' של תרופות כימותרפיות במתן תוך ורידי.

גליבק (אימטיניב)

כאשר המחלה מאובחנת בשלב הכרוני, מקובל לטפל בתרופה גליבק (Glivec), הפועלת נגד החלבון המיוצר על ידי הגן BCR-ABL. בעקבות חסימת פעילותו של החלבון בתאים הסרטניים, הם מאבדים את פעילותם, וכך מתאפשר לתאים התקינים לחזור ולהתפתח במח העצם. התרופה ניתנת כטבליה.
לתרופה תופעות לוואי קלות יחסית, שכוללות:
  • בחילה.
  • הקאה.
  • נפיחות באזור העיניים ובפנים.
  • שלשול.
  • כאב ראש.
  • גרד ופריחה בעור.
  • כאב ברגליים.
  • התכווצויות ברגליים.
  • עייפות.
 
אם הטיפול בגליבק יעיל, תיתכן הפוגה מלאה במחלה. במידה שלא, אצל חולים צעירים ניתן לשקול השתלה של מח עצם או תאי גזע.

אינטרפרון אלפא-2

אינטרפרון הוא חלבון המיוצר בגוף ומסייע למערכת החיסון לטפל בזיהומים. כיום ניתן להפיק את החלבון בתנאי מעבדה.
אינטרפרון אלפא-2 ניתן בזריקה תת עורית, שלוש פעמים בשבוע. במרבית המקרים, החולה לומד להזריק לעצמו את החומר בביתו. הטיפול באינטרפרון עשוי להיות משולב בטיפול כימותרפי.
תופעות הלוואי של אינטרפרון הן דמויות שפעת, וכוללות חום, חולשה, כאב ראש, כאב שרירים וצמרמורת. תופעות הלוואי נחלשות עם הימשכות הטיפול.

כימותרפיה

כימותרפיה הוא שם כולל לטיפול באמצעות תרופות כימיות, המכונות ציטוטוקסיות (ציטו=תא, טוקסי=רעיל). הכימותרפיה כוללת מספר רב של תרכובות כימיות היכולות להגיע לכל חלקי הגוף ומטרתן להרוס תאים סרטניים.
בשלב הכרוני, הטיפול הכימותרפי השכיח הוא באמצעות טבליות של התרופה הידרוקסיאוראה. הטיפול ניתן על בסיס יומי, כאשר המינון נקבע בהתאם לרמות הבלאסטים כפי שנמדדים בבדיקות דם. לטיפול תופעות לוואי קלות.
בשלב הבלאסטי, הטיפול הכימותרפי המקובל יהיה באמצעות קוקטייל של מספר תרופות כימותרפיות. טיפול זה יינתן בדרך כלל עד להשגת תורם מתאים להשתלת תאי גזע או מח עצם.

השתלת מח עצם

כיוון שמינון גבוה של טיפול כימותרפי פוגע במח העצם, מהווה ההשתלה גלגל הצלה. מטרת ההשתלה היא ליצור מקור למח עצם בריא, על מנת שניתן יהיה לתת לחולה מינונים גבוהים מאד של תרופות כימותרפיות, ועל ידי כך להגביר את הסיכוי להשמדת תאי הסרטן והשגת ריפוי מוחלט.

השתלת תאי גזע

תאי הגזע הם תאי דם לא בשלים שיתפתחו בהמשך לתאי דם אדומים, תאי דם לבנים וטסיות. את תאי הגזע מקובל כיום לאסוף ישירות ממחזור הדם, באמצעות מכשיר הנקרא 'מפריד תאים'. במכשיר מסוחרר הדם במהירות גבוהה, שמאפשרת הפרדה של מרכיבי הדם השונים. התהליך אורך כ- 3-4 שעות.
תאי הגזע נאספים ומוקפאים עד למועד ההשתלה. לאחר ההשתלה והיקלטות תאי הגזע, יבשילו התאים ויתפתחו לתאי דם תקינים, אדומים, לבנים וטסיות, בדמו של המושתל. השתלה של תאים מתורם זר (אדם אחר) נקראת השתלה אלוגנית, ואילו השתלה של תאים מהחולה עצמו (בדרך כלל מדובר בהשתלת תאי גזע) נקראת השתלה אוטולוגית.

השתלה אלוגנית (מתורם זר)

בהשתלה אלוגנית, מח העצם או תאי הגזע נתרמים על ידי תורם זר, שנמצא מתאים בבדיקת התאמת רקמות. בחלק מהמקרים התורם המתאים יהיה קרוב משפחה, אולם ניתן להשתמש בתרומה גם מאדם שאינו קרוב משפחה, כל עוד קיימת התאמת רקמות.
לפני ההשתלה יש להשמיד לחלוטין את כלל התאים הסרטניים הנמצאים במח העצם של החולה, באמצעות טיפול כימותרפי במינון גבוה, המשולב עם קרינה של כלל הגוף. לאחר מכן, מוחדר השתל באמצעות עירוי.
יחלפו מספר שבועות עד להיקלטות השתל, שבמהלכם נמצאת מערכת החיסון של המושתל במצב ירוד מאד, ולכן חשוב להגן על הגוף מזיהומים. לפיכך, חולה לאחר השתלה ישהה בבידוד, עד לעליה בספירת תאי הדם הלבנים שלו, שתצביע על התאוששות מערכת החיסון, היקלטות השתל, וייצור של תאי דם חדשים.
בחודשים שלאחר ההשתלה, חשוב להיות במעקב צמוד על מנת לוודא שלא מתפתחת מחלת השתל נגד המאחסן. זוהי תגובת נגד של מח העצם המושתל, נגד רקמות גופו של החולה, והיא עלולה להופיע עד כשישה חודשים לאחר ההשתלה. מחלת השתל נגד המאחסן עלולה להתבטא במגוון תופעות, שעשויות להיות קלות יחסית כגון שלשול או פריחה, אולם עלולות לכלול גם נזק לכבד. ניתן לשלוט בתופעות מחלת השתל נגד המאחסן באמצעות טיפול תרופתי, והופעת המחלה אינה מעידה על כישלון ההשתלה.

השתלה אוטולוגית

בהשתלה אוטולוגית, החולה תורם לעצמו תאי גזע, כאשר הוא נמצא בעת הפוגה מהטיפול הכימותרפי.
תאי הגזע נאספים מהחולה באמצעות עירוי מזרוע אחת. הדם המוצא מוזרם דרך 'מפריד תאים', ומוחזר ישירות לחולה באמצעות עירוי לזרוע השנייה.

השפעת הטיפולים על הפוריות

טיפול כימותרפי אינטנסיבי וכן טיפול בקרינה לכל הגוף לפני השתלת מח עצם, או השתלת תאי גזע, פוגעים בפוריות.
לגברים, מומלץ בדרך כלל להקפיא זרע לפני תחילת הטיפול, על מנת שהזרע התקין יהיה זמין מאוחר יותר.
אצל נשים, הופך המחזור לבלתי סדיר במהלך הטיפול, ולעתים נפסק לחלוטין. יחד עם זאת, המחזור עשוי לשוב למצב תקין לאחר סיום הטיפול. אצל נשים הקרובות לגיל המעבר, עלול המחזור להיפסק לגמרי בעקבות הטיפול. לנשים צעירות, מקובל לתת טיפול הורמונלי חליפי להפסקת המחזור, על מנת למנוע דימום רב בשל הירידה בטסיות בתקופת המחלה, וזאת עד להתאוששות תאי הדם.
מאחר שהתרופות הכימותרפיות הן טרטוגניות (גורמות למומים מולדים בעוברים), חשוב להשתמש באמצעי מניעה במהלך תקופת הטיפול ולאחריה.