17 אוקטובר 2017 כ"ז תשרי תשע"ח
מעודכן לתאריך  29.09.2009  באדיבות ה 

שחמת הכבד - מידע רפואי

Liver Cirrhosis

הטיפול בשחמת הכבד

אין אפשרות לרפא את שחמת הכבד, אך ניתן להאט את קצב התקדמות המחלה. אופן הטיפול יקבע בהתאם לגורמי המחלה, ומטרתו לטפל בסימפטומים ולמנוע התפתחות סיבוכים נוספים.
אין אפשרות לתקן נזק שכבר נגרם לכבד, ולכן מדובר במצב בלתי הפיך. ניתן רק למנוע את החמרתו הן באמצעים תרופתיים והן באמצעות שינויים באורח החיים. שינויים באורח החיים כוללים הפסקה מוחלטת של צריכת אלכוהול והורדה במשקל במקרים של עודף משקל.

הקלה על הסימפטומים

קיימים מספר טיפולים שמטרתם להקל על הסימפטומים האופייניים לשחמת הכבד, ובכלל זה:
  • תזונה דלת נתרן על מנת לצמצם את צבירת המים בגוף.
  • טיפול תרופתי ביתר לחץ דם על מנת להקטין את הלחץ בוריד השער, הוא כלי הדם המרכזי שמנקז את הכבד.
  • טיפול תרופתי למצבי זיהום.
  • משחות וקרמים להקלה על הגרד.
 

טיפול בסיבוכים הנובעים משחמת במצב סופני

כאשר השחמת נמצאת בשלב מתקדם כל שנותר הוא לטפל בסיבוכים שנגרמים.
צהבת, אותה הצהבה של העור ושל האזור הלבן בעיניים, אינה ניתנת לטיפול מאחר שהיא רק סימפטום או ביטוי לכשל של הכבד, ואינה מחלה לכשעצמה.
אם החולה מקיא דם, קרוב לודאי שיש לו דליות (ורידים נפוחים) בוושט, שמתפתחות מאחר שעקב ההצטלקויות של הכבד אין הדם יכול לזרום באופן תקין דרך הכבד.
אם ורידי הושט מתנפחים ומתפוצצים, הדבר עלול להיות קטלני.
במידה שהדליות בוושט אובחנו לפני שהן מתפוצצות, התופעה ניתנת לטיפול בדרכים הבאות:
  • חבישה בעזרת ניתוח אנדוסקופי. בעזרת צינורית גמישה ודקה המוחדרת במורד הלוע והוושט למקום הדליה, חובשים עם "תחבושת" זעירה מיוחדת את בסיס הדליה.
  • סקלרותרפיה. לאחר הניתוח האנדוסקופי מזריקים לתוך הדליות חומר אשר גורם לדם להיקרש ונוצרת רקמה צלקתית שמסייעת לעצור את הדימום.
  • צינורית עם בלון. כאשר אנדוסקופיה אינה מצליחה לעצור את הדימום עושים שימוש בטכניקה זו. דרך הלוע מחדירים צינורית שבקציה בלון. במיקום של הדליה מנופח הבלון ומפעיל לחץ על הדליה, דבר שעוצר את הדימום. במהלך טיפול זה המטופל יקבל תרופות משככות כאבים.
  • ניתוח הסטה בעזרת סטנט (TIPSS). כאשר אף לא אחד מהשיטות שהוזכרו מתבררת כיעילה, מועברת לרוחב הכבד צינורית מתכתית (סטנט) במטרה לחבר שני ורידים גדולים, וריד השער (וריד גדול הנושא דם מן הקיבה והמעיים אל הכבד) ווריד הכבד. פעולה זו יוצרת נתיב חדש לזרימת הדם, דבר שמקל על הלחץ שיצר את הדליות.
 

טיפול בהצטברות נוזלים (מיימת, Ascites)

סיבוך משמעותי נוסף של המחלה הוא הצטברות נוזלים בבטן, שגורם לנפיחות בבטן המזכירה מראה של אישה בהריון מתקדם. סיבוך זה נגרם עקב מספר סיבות, ובכללן הצטלקות של רקמת הכבד שמונעת ניקוז תקין של נוזלים, ודלף של מים אל מחוץ לכלי הדם, עד כדי הצטברות של 20-30 ליטרים של מים בבטן. תופעה זו עלולה להקשות על הנשימה ועל האכילה וכן הנוזלים עלולים להזדהם.
הטיפול הבסיסי כולל הגבלת השימוש במלח נתרן שבמזון ונטילת טבליות משתנות, דוגמת פורוסמיד (furosemide) או ספירונולאקטון (spironolactone). אם חלה החמרה, עלול להיווצר צורך לנקז את עודפי הנוזלים מהבטן אחת למספר שבועות, על ידי החדרת צינוריות. לחילופין ניתן לבצע ניתוח הסטה בעזרת סטנט (TIPSS).

אנצפלופתיה

חולים שסובלים משחמת הכבד עלולים לפתח גם אנצפלופתיה (מחלה שפוגעת בתפקוד המוח) מאחר שהכבד הפגוע אינו מסלק רעלים כנדרש.
הצטברות הרעלים עלולה לפגוע במח ובתפקודו, להתבטא בבלבול, טשטוש, ובשלב מתקדם להביא לתרדמת (קומה).
טיפול בשלב מוקדם של המחלה כולל שימוש בתרופות אנטיביוטיות וריקון המעיים על ידי תרופות משלשלות.

דימומים

שחמת הכבד עלולה להשפיע על תפקוד הכבד בכול הנוגע לקרישתו התקינה של הדם בעת צורך. דבר זה מותיר את החולה בסיכון לדימום קשה אף בשל חתך קל. בעת דימום יש לתת לחולה עזרה ראשונה באמצעות טיפול בוויטמין K, עירוי פלסמה וכן להפעיל לחץ על מקום החתך כדי לעצור את הדימום.

השתלת כבד

כאשר הכבד נפגע על ידי הצטלקויות מהותיות כתוצאה משחמת, הוא עלול לחדול לתפקד. במצב זה השתלת כבד הינה החלופה היחידה שמאפשרת להציל את חיי החולה.
השתלת כבד משמעותה הסרת הכבד הפגוע והחלפתו בכבד בריא מתורם.