18 ינואר 2017 כ' טבת תשע"ז
מעודכן לתאריך  04.10.2009  באדיבות ה 

סרטן שלפוחית השתן

(Bladder Cancer)

אבחון של סרטן שלפוחית השתן

אם נמצא
דם בשתן
, בדיקת הברור הראשונה שתבוצע תהיה בדיקת
שתן
שבה תיבדק נוכחותם של תאי דם. דגימת השתן תיבדק תחת מיקרוסקופ, כדי לאתר תאי דם או זיהום. בהתאם לנסיבות תבוצע גם בדיקה פנימית של הרקטום (אצל גברים), ושל הנרתיק (אצל נשים), על מנת לאתר שינויים במבנה השלפוחית.
בהמשך, יופנה המטופל לברור אצל
אורולוג
, אשר עשוי להפנות אותו לבדיקות הבאות:

ציסטוסקופיה (Cystoscopy)

זוהי הבדיקה החשובה ביותר בתהליך אבחון סרטן שלפוחית השתן. בבדיקה מחדיר הרופא צינורית דקה גמישה המכילה סיב
אופטי
מואר, דרך צינור
השופכה
, לתוך שלפוחית השתן. החדרת הסיב מאפשרת התבוננות בשכבת הציפוי של השלפוחית ובמעבר יציאת השתן. לרוב תבוצע הבדיקה בהרדמה מקומית, על ידי מריחת ג'ל המכיל חומר מאלחש בפתח יציאת השתן (אצל גברים, בקצה הפין, ואילו אצל נשים, בפתח הנרתיק).
הבדיקה אורכת מספר דקות. לאחר הבדיקה, ייתכן שהנבדק יחוש
כאב
או רגישות בעת מתן שתן, ויתכן דימום קל. אם בבדיקה רואה הרופא אזורים בשלפוחית שעלולים להיות סרטניים, יהיה צורך לבצע ציסטוסקופיה וביופסיה (
דגימת רקמה
).

ציסטוסקופיה וביופסיה

בבדיקה זו בוחן הרופא את המבנה הפנימי של שלפוחית השתן, ולוקח דגימות מהרקמה (
ביופסיה
) החשודה. הבדיקה מתבצעת בהרדמה כללית.
אם במהלך הבדיקה נמצאו נגעים החשודים כסרטניים, ניתן לכרות אותם מיידית באמצעות אנדוסקופ.
כל דגימות הרקמה שיוסרו במהלך בדיקה זו ישלחו לבדיקה פתולוגית, על מנת לקבוע האם מדובר ברקמות סרטניות, ואם כן, מהו סוג
הגידול
, מהם דרגת ושלב המחלה והאם המחלה התפשטה.

בדיקות נוספות

כדי לקבוע את סוג הטיפול המתאים ביותר, יתכן שיהיה צורך לבצע בדיקות נוספות.

אורוגרפיה תוך-ורידית (IVU או IVP)

מטרת הבדיקה לגלות ממצאים חריגים במערכת השתן, ובכלל זה בכליות, בשופכנים ובשלפוחית השתן. במהלך הבדיקה יוזרק לווריד הזרוע חומר ניגוד המכיל יוד, אשר יחדור דרך הדם לכליות. מעבר הצבע מאפשר לרופא לעקוב ולגלות ממצאים חריגים.
בדיקה זו אורכת כשעה. הזרקת חומר הניגוד עלולה לגרום לגלי
חום
, וכן לתחושת אי נוחות בבטן. תחושות אלו קצרות מועד וחולפות בהדרגה.
אם ידועה רגישות ליוד, יש ליידע על כך את הרופא ואת הצוות הרפואי טרם ביצוע הבדיקה.

צילום חזה

זהו צילום רנטגן (קרני X) שמטרתו לקבוע את מצב הלב והראות.

סריקת CT

(computerized tomography) הוא סוג של צילום רנטגן מתקדם. הסריקה נמשכת זמן רב יותר מצילום רנטגן רגיל (בין 10 ל- 30 דקות), אך עושה שימוש בכמות קטנה מאד של קרינה. לפני ביצוע הבדיקה אין לאכול או לשתות במשך לפחות ארבע שעות.
סריקת ה- CT אינה מכאיבה, אך כרוכה בשכיבה ללא תזוזה במשך 10-30 דקות. במקרים מסוימים ינתן משקה או זריקה של חומר בעל צבע (חומר ניגוד) שיאפשר להדגים אזורים מסוימים באופן ברור יותר. הדבר יכול לגרום לתחושה של גל חום בכל הגוף למשך מספר דקות.
אם ידועה אלרגיה ליוד, או שלנבדק יש
אסתמה
, תיתכן תגובה חמורה יותר מהרגיל לזריקת חומר הניגוד. על כן חשוב ליידע על כך את הרופא טרם הבדיקה.

הדמיית תהודה מגנטית (סריקת MRI )

בדיקה זו דומה לסריקת CT , אך עושה שימוש בשדה מגנטי במקום בקרני רנטגן, כדי לבנות תמונות חתך רוחביות של הגוף. חלק מהאנשים מקבלים זריקת צבע מיוחד לתוך הוריד בזרוע על מנת לשפר את איכות ההדמיה.
במהלך הבדיקה יתבקש הנבדק לשכב ללא תזוזה, על מיטה בתוך גליל גדול, למשך כ- 30 דקות. אם הנבדק חושש מחללים סגורים, כדאי ליידע על כך את הטכנאי. תהליך סריקת ה- MRI מרעיש ביותר, ולכן יקבל הנבדק אטמי אוזניים או אוזניות.
כיוון שהגליל הוא מגנט חזק ביותר, יש להסיר לפני הכניסה לחדר את כל חפצי המתכת שעל הנבדק (תכשיטים, שעונים). אנשים שבגופם מושתל קוצב לב או תותבים כירורגיים לא יכולים לעבור סריקת MRI בשל השדות המגנטיים.
תוצאות הבדיקה תהיינה מוכנות בתוך מספר ימים ממועד ביצוע הבדיקה.

סריקת אולטראסאונד של הבטן

סריקת אולטראסאונד עושה שימוש בגלי קול על מנת לבחון את האיברים הפנימיים, דוגמת
הכבד
ופנים הבטן. הבדיקה מתבצעת אגב שכיבה על הגב. הבודק ימרח ג'ל על אזור הבטן ויעביר מכשיר קטן דמוי מיקרופון, המפיק גלי קול, על פני דופן הבטן. גלי הקול יומרו לתמונות באמצעות תוכנת מחשב.
לפני ביצוע הבדיקה יש לשתות הרבה נוזלים, כדי שהדגמת השלפוחית תהיה יעילה. בדיקה זו אינה כואבת, ונמשכת כ- 15-20 דקות. בתום הבדיקה ניתן לרוקן את השלפוחית. תוצאות הבדיקות תתקבלנה בדרך כלל תוך מספר ימים.