23 ינואר 2017 כ"ה טבת תשע"ז
מעודכן לתאריך  05.10.2009  באדיבות ה 

דלקת אוזן תיכונה

(Otitis media)

סיבוכים של דלקת אוזן תיכונה

מסטאודיטיס

במידה שהזיהום של
דלקת
האוזן התיכונה אינו מטופל כראוי, הוא מסוגל להתפשט מהאוזן לאזורים אחרים בראש ועלול לגרום למסטואידיטיס. זוהי דלקת במסטואיד שהיא עצם המכילה חללי אוויר, שנמצאת בסמוך לאוזן התיכונה.
מצבים העלולים להוביל לכך הם למשל מקרים בהם לא נסתיים הטיפול האנטיביוטי, או שהתרופה האנטיביוטית לא מתאימה לחיידק הגורם למחלה, או שהתפתחה עמידות של
החיידק
לאנטיביוטיקה.
סיבוך נפוץ זה של דלקת האוזן התיכונה מופיע בעיקר אצל ילדים שטרם מלאו להם שנתיים. הוא מאופיין בנפיחות,
אודם
, כאבים, רגישות מקומית ולעיתים גם בחום גבוה.
חשוב לאבחן ולטפל בזיהום מוקדם ככול האפשר. הטיפול כולל מתן אנטיביוטיקה מסוג אוגמנטין (שילוב של אמוקסיצילין וחומצה קלאוולאנית) שנועדה למנוע התפתחות סיבוכים בעצמות נוספות שבאזור המסטואיד או דלקת קרום המח.
אם אין די בטיפול האנטיביוטי יש לנקז את המוגלה המצטברת באוזן התיכונה על ידי ניקור עור התוף.
כאשר מתפתח פצע מוגלתי (
אבצס
,
מורסה
) באזור המסטואיד יש לנקז את המוגלה ולעיתים אף נדרש ניתוח להסרת המסטואיד.

דלקת כרונית מוגלתית של האוזן התיכונה (CSOM, Chronic suppurative otitis media)

מדובר בסיבוך נדיר של דלקת חריפה באוזן התיכונה. הסיבוך מתבטא כאשר הזיהום מלווה בהפרשה במשך שבועיים או יותר. הטיפול כולל ניקוי של האוזן על-ידי רופא אף-אוזן-
גרון
ומתן אנטיביוטיקה לטיפול בשאריות חבויות של הזיהום. זיהום לא מטופל עלול להתפשט ולגרום למסטואידיטיס או לדלקת קרום המח.
על מנת להימנע מחזרה של הזיהום, יש לשמור על האוזן יבשה. מומלץ לחבוש כובע אמבטיה בעת הרחצה ולהשתמש באטמי אוזניים מיוחדים בזמן השחייה.

קרע בעור התוף

קרע בעור התוף עלול לגרום לאובדן שמיעה חלקי. עם ההחלמה מהזיהום והאיחוי של הקרע תשוב השמיעה להיות כשהייתה.