27 מרץ 2017 כ"ט אדר תשע"ז
מעודכן לתאריך  06.10.2009  באדיבות ה 

מחלת ריאה חסימתית כרונית

(Chronic obstructive pulmonary disease, COPD)

הטיפול במחלת ריאה חסימתית כרונית

למחלת ריאה חסימתית כרונית עדיין אין ריפוי ומטרות הטיפול הן בעיקר להקל על הסימפטומים הקיימים ולמנוע את התקדמות המחלה.
יעילות הטיפול בסימטפומים שונה מאדם לאדם ולכן גם אם הטפול הראשון שניתן אינו יעיל עבור חולה מסוים, עדיין קיימות חלופות טיפוליות שעשויות להיות יעילות.

טסים לחו"ל?

יתכן שרופא המשפחה ימליץ על ביצוע בדיקת תפקודי ריאות באמצעות ספירומטר ועל מדידת רמות חמצן בדם לפני הטיסה.
יש לכלול במטען היד תרופות רלוונטיות (כגון משאפים).
כן יש ליידע את חברת התעופה בעת הזמנת הכרטיסים אם הנוסע מטופל בחמצן.
אנשים העושים שימוש בטיפול ארוך טווח בחמצן צריכים לדאוג למלאי של חמצן למשך נסיעתם.

התכנית לשיקום הריאות

התכנית לשיקום הריאות היא טיפול שמטרתו להפחית את הסימפטומים, להקל על השינה ולשפר את יכולת התפקוד היומיומי של החולה. במסגרת התכנית משפרים את היכולת הגופנית ואת מצבו הנפשי של המטופל.
התכנית כוללת מתן מידע אודות המחלה ודרכי ההתמודדות עימה, פעילות גופנית, יעוץ פסיכולוגי, יעוץ להפסקת עישון והערכה תזונתית.
התכנית מתבצעת בקבוצה ומשכה כ- 3 חודשים. היא עשויה לשפר במידה ניכרת את איכות חייו של המטופל.

משאפים מרחיבי סימפונות בעלי טווח טיפולי קצר

משאפים מסוג מרחיבי סימפונות לטווח הקצר משפיעים ישירות על הריאות וגורמים להרפייה של השרירים של
דרכי הנשימה
. ההרפיה משפרת את תנועת האוויר אל תוך הריאות והחוצה מהן.
קיימים שני סוגים של משאפים מרחיבי סימפונות לטווח הקצר:
  • משאפים מסוג אגוניסטים לבטא 2 כמו ונטולין (Salbutamol) ובריקלין (Terbutalin), שהשימוש בהם נפוץ למדי.
  • משאפים בעלי פעילות אנטיכולינרגית כמו אאירובנט או אפוונט
    (Ipratropium).
 
חלק מהחולים זקוקים לעתים למשאף מסוג אגוניסט לבטא 2 כדי להקל על הסימפטומים של מחלתם, בעוד שאחרים צריכים להשתמש בשני סוגי המשאפים 4 פעמים ביום.
תופעות הלוואי העיקריות של תרופות מסוג מרחיבי סימפונות כוללות רעד קל בידיים, חוסר שקט ועצבנות.

משאפים מרחיבי סימפונות בעלי טווח טיפולי ארוך

במידה שהשימוש במשאף מרחיב סימפונות לטווח הקצר אינו יעיל מספיק בהקלת הסימפטומים, יינתן משאף מרחיב סימפונות לטווח הארוך. למשאף מסוג זה פעילות דומה לזו של מרחיב סימפונות לטווח הקצר, אך משך השפעתו הוא לפחות 12 שעות ממתן המנה.
המשאפים הקיימים בשוק הינם:
  • משאפים אגוניסטים לבטא 2 כמו סרבנט (סאלמטרול) ופוראדיל (פורמוטרול).
  • משאפים בעלי פעילות אנטי כולינרגית דוגמת ספיריבה (טיוטרופיום). תרופה אנטיכולינרגית חדשה זו ניטלת בשאיפה פעם אחת ביום בלבד.
 
לתרופות אלו אין על פי רוב תופעות לוואי.

משאפים המכילים קורטיקוסטרואידים

משאפים המכילים קורטיקוסטרואידים (
הורמונים
סינטטיים שדומים בפעולתם לפעולת ההורמון
קורטיזול
אשר מיוצר בגופנו). אלו נועדו להפחית את
הדלקת
שבדרכי הנשימה.
משאפים אלה ניתנים לחולים במצב בינוני עד קשה, שהטיפול במשאפים מרחיבי סימפונות לטווח הקצר אינו יעיל דיו עבורם. הם ניתנים יחד עם משאף מרחיב סימפונות לטווח הארוך, למשך 4 שבועות. אם הטיפול איזן את תסמיני המחלה, אפשר שיוארך.
קיימות עדויות לכך שקורטיקוסטרואידים מונעים התלקחויות של המחלה בקרב חולים שתסמיני מחלתם קשים מאוד. לפיכך גם לחולים אלו יינתן הטיפול למשך פרק זמן ארוך.
עם המשאפים הקיימים נמנים:
  • בודיקורט (בודסוניד).
  • פליקסוטייד (פלותיקאסון).
 
למשאפים אלו תופעות לוואי מועטות בהשוואה לסטרואידים הניטלים דרך הפה, עקב שאיפת החומר הפעיל ישירות לריאות. את תופעת הלוואי של זיהומים פטרייתיים בפה ניתן למנוע על-ידי שטיפה יסודית של הפה במים או במי-פה, לאחר כל שימוש במשאף.

טבליות תיאופילין

התיאופילין (תיאוטרים) ניתן כאמצעי טיפולי משלים שעה שהשימוש במשאפים מרחיבי סימפונות אינו יעיל דיו. התרופה גורמת להרפיית השרירים של דרכי הנשימה ובכך מאפשרת כניסת אוויר יעילה יותר. כמו כן מחזק התיאופילין את הסרעפת (שריר גדול הנמצא בתחתית בית החזה ומסייע לתהליך הנשימה) ומזרז את הפרשת הליחה מהריאות.
על תופעות הלוואי כתוצאה מנטילת תיאופילין נמנות עליה בקצב הלב וכאבי ראש.
לפני הנטילה של תיאופילין יש לבצע בדיקת דם שבהתאם לתוצאותיה יקבע הרופא את המינון המתאים ויפחית בכך את הסיכון לפתח תופעות לוואי.

תכשירים מכייחים

כמוסות המכילות קרבוציסטאין (מוקוליט) מקלות על מצבם של חולים בדרגות בינוניות וקשות של מחלת ריאות חסימתית כרונית. התרופות המכייחות גורמות לליחה להיות פחות סמיכה ומאפשרות לה לצאת ביתר קלות מהגוף. בכך הן מונעות התלקחויות שמאפיינות דרגות חומרה בינוניות וקשות של המחלה.
תופעות הלוואי כוללות
שלשול
וכאב ראש. הן חולפות בדרך כלל תוך פרק זמן קצר.

טבליות המכילות סטרואידים

טבליות המכילות סטרואידים יכולות להוות טיפול לטווח קצר של שבוע עד שבועיים, בעת התלקחות של הסימפטומים. הן יעילות במיוחד כאשר ניטלות מייד עם תחילת ההתלקחות.
סטרואידים הניטלים דרך הפה מהווים סיכון רק אם ניטלו במשך יותר משלושה חודשים ברציפות, או כאשר הם ניטלים לעיתים קרובות (שלושה או ארבעה מחזורי טיפול בשנה).
עם תופעות הלוואי שלהם נמנות
אוסטיאופורוזיס
,
יתר לחץ דם
,
סוכרת
,
גלאוקומה
וקטרקט.

אנטיביוטיקה

טיפול אנטיביוטי יינתן במידה שהחולה במחלת ריאה חסימתית כרונית לוקה במחלה זיהומית בבית החזה.

נבולייזר

נבולייזר הוא מתקן למתן תרופה בתרסיס. הפעלת המכשיר גורמת להפיכת התרופה שנמצאת במצב נוזלי לתרסיס עדין, שמועבר לדרכי הנשימה של המטופל באמצעות מסיכה או פיה. על ידי כך מתאפשר מתן מנה גדולה מהתרופה. ניתן להשתמש בנבולייזר במצבים חמורים של מחלת ריאה חסימתית כרונית.

טיפול ארוך טווח בחמצן

במקרים קשים של מחלת ריאה חסימתית כרונית, כשרמות החמצן בדם החולה נמוכות מאוד, הוא עשוי לקבל הזרמת חמצן לדרכי הנשימה במשך 15 שעות ויותר ביממה.
אספקת החמצן מתבצעת באמצעות החדרת צינורות פלסטיים לנחיריים או באמצעות מסכה. החיבור לאף מאפשר לחולה לאכול ולדבר במהלך הטיפול. אורך הצינורות מאפשר לו לנוע בחופשיות בבית. חל איסור מוחלט לעשן בקרבת מכשיר החמצן עקב סכנת התלקחות.

אשפוז

במקרים נדירים נדרש אשפוז, בעיקר במהלך התלקחויות חמורות של המחלה. הטיפול בבית החולים יכלול מתן חמצן וטיפול תרופתי. האשפוז מאפשר מעקב רפואי צמוד ולכן במקרים חמורים הוא עדיף על המנוחה והטיפול בבית.

השתלת ריאה

השתלת ריאה נשקלת כאשר תוחלת החיים של החולה אינה עולה על שנתיים וכאשר כל הטיפולים האחרים כשלו. במקרים רבים, בעקבות השתלת ריאות, יהא על המטופל ליטול תרופות המונעות את דחיית הריאה המושתלת במשך כול חיו. לתרופות אלו תופעות לוואי הכוללות עלייה בלחץ בדם וכאבי ראש.

ניתוח להפחתת נפח הריאה LVRS Lung volume reduction surgery

בניתוח זה מסירים את החלקים הפגועים של הריאה, על מנת לשפר את תפקודה. הניתוח אינו מתאים למצב בו המחלה פגעה בחלקים נרחבים של הריאה.
אנשים העוברים ניתוח זה מצויים בסיכון גבוה לחלות בדלקת ריאות או לסבול מדליפות של אוויר במקומות בהם הריאה נותחה ונאטמה.