23 ינואר 2017 כ"ה טבת תשע"ז
מעודכן לתאריך  03.06.2012  באדיבות ה 

סוכרת

Diabetes

סיבוכים של סוכרת

סוכרת שאינה מטופלת כיאות עלולה לגרום למגוון בעיות בריאותיות, כמו מחלת לב, נזק לעיניים, נזק לכלי דם ופגיעה עצבית. כל חריגה לאורך זמן מהרמה התקינה של
גלוקוז
בדם עלולה לגרום לנזק מצטבר. לפיכך חשוב לאזן את רמת הסוכר בדם הן באמצעים תרופתיים והן באמצעות שינויים באורח החיים, לרבות פעילות גופנית סדירה ושינויים תזונתיים.

היפוגליקמיה (רמת סוכר נמוכה בדם)

חולי סוכרת שמקבלים טיפול תרופתי עלולים לסבול מרמת סוכר נמוכה מידי. מצב זה, שמכונה היפוגליקמיה (בקיצור, 'היפו'), נגרם שעה שרמת האינסולין אינה מאוזנת, ועודף סוכר מועבר מזרם הדם לתאי הגוף.
היפוגליקמיה עלולה להתרחש במקרים הבאים:
  • כאשר מזריקים יותר מידי אינסולין.
  • כאשר נוטלים מינון גבוה מידי של תרופות לטיפול בסוכרת.
  • כשחולה סוכרתי מדלג על ארוחה.
  • כשחולה סוכרתי מבצע פעילות גופנית נמרצת מדי.
  • כשחולה סוכרתי שותה אלכוהול על קיבה ריקה.
 
סימפטומים אופייניים להיפוגליקמיה כוללים:
  • רעד וחוסר מנוחה.
  • הזעה.
  • עקצוץ בשפתיים.
  • חולשה
    .
  • רעב.
  • בחילה
    .
  • תחושת חולי.
 
מצב של היפוגליקמיה מפורש על ידי הגוף כמצב דחק (סטרס), ולכן בתגובה חלה
הפרשה
מוגברת של אדרנלין, שמצדו גורם לכבד להפריש גלוקוז לדם. עליה ברמת האדרנלין גורמת לתופעות נוספות כמו עצבנות ודופק מואץ.
חולה שמודע למצבו יוכל לאבחן את סימני ההיפוגליקמיה, ולטפל בה על ידי שתייה או אכילה של מוצרי מזון ושתייה שמכילים סוכר, כגון שתיית משקה קל (שאינו דיאטטי!), או אכילה של קוביית סוכר, או דבש, או צימוקים. בהמשך חשוב לאכול פחמימות כמו ביסקוויט או כריך, שלהם משך פעולה ארוך יותר.
במידה שההיפוגליקמיה מחריפה ורמת
הגלוקוז
בדם יורדת מתחת ל- 70 מ"ג לד"ל (מיליגרם לדציליטר, mg/dL), יופיעו הסימפטומים הבאים:
  • חיוורון.
  • חולשה.
  • בלבול.
  • קשיי ריכוז.
  • רעד.
  • פרכוסים ועוויתות.
  • שינויים במצב הרוח.
  • תחושת דגדוג סביב הפה.
  • דיבור לא ברור.
  • איבוד הכרה.
 
מצב זה הוא מצב חירום. קיימת סכנה של ממש שהחולה יאבד את ההכרה, והמצב אף עלול להידרדר למוות. הטיפול בהיפוגליקמיה חמורה הוא באמצעות הזרקה של
גלוקגון
. זהו
הורמון
שמעלה את רמת הסוכר בדם.
חלק מחולי הסוכרת אינם חשים בסימפטומים המוקדמים של היפוגליקמיה, ולכן אינם מודעים כלל למצבם עד שהוא מתדרדר. אצל חולים אלו מקובל לאזן את רמת הסוכר בדם לערכים שגבוהים מעט מהמקובל, על מנת להקטין את הסיכון להגיע למצב של היפוגליקמיה.

היפרגליקמיה
(
רמת סוכר גבוהה בדם
)

מצב שבו רמת הסוכר בדם גבוהה באופן חריג מעל הרמה התקינה מכונה היפרגליקמיה (בקיצור, 'היפר'). הסימפטומים של היפרגליקמיה דומים לסימפטומים העיקריים של סוכרת, אולם הם עלולים להיות פתאומיים וחמורים יותר. סימפטומים אופייניים כוללים:
  • תחושת צמא קשה.
  • יובש בפה.
  • טשטוש ראיה.
  • ישנוניות.
  • השתנה מרובה.
 
היפרגליקמיה עלולה להתרחש עקב סיבות כמו:
  • אכילה מופרזת.
  • מחלה.
  • טיפול לא מספק.
  • אי נטילה של הטיפול.
 

מחלת לב ואירוע מוחי

רמה גבוהה של גלוקוז בדם לאורך זמן מגבירה את הסיכון לטרשת עורקים (אתרוסקלרוזיס), שמאופיינת בהיצרות של כלי הדם, ירידה באספקת הדם ללב ומחלת לב איסכמית. במקרה של חסימה מוחלטת של כלי דם בלב או במוח, יגרם
התקף לב
או אירוע מוחי (שבץ).

פגיעה בעיניים

הפגיעה בעיניים מתחילה בשינויים קטנים שעלולים בהמשך לגרום לעיוורון. הפגיעה השכיחה ביותר נגרמת
ברשתית העין
, ומכונה
רטינופתיה סוכרתית
. במצב זה, קיימת הפרעה במבנה התקין של כלי הדם ברשתית העין. ככל שהפגיעה הופכת נרחבת יותר, ההפרעה לראיה ולבריאות העין גוברת.

בעיות ברגליים

רמת סוכר גבוהה בדם פוגעת באספקת דם תקינה לעצבים, ולכן משבשת את תהליכי ההעברה של מסרים עצביים בין המוח והגפיים. הפגיעה העצבית גורמת לתחושות עקצוץ ונמלול שמתפשטות מקצות האצבעות והבהונות לכיוון הידיים והרגליים.
נזק לעצבים ברגליים משמעו ששריטות או חתכים אינם מורגשים, ועלולים להזדהם בקלות ולהתפתח לכיבים ברגליים. כ 10% מחולי הסוכרת סובלים מכיבים ברגליים ומזיהומים קשים. חשוב שחולי סוכרת יהיו ערים לכל נפיחות, פצע או חתך שאינם נרפאים לאורך זמן.

נזק לכליה

נזק כלייתי עקב סוכרת מאופיין בהתדרדרות איטית וממושכת של תפקודי
הכליה
. הביטוי הראשון לנזק כלייתי הוא הפרשה של החלבון אלבומין בשתן. לכן חשוב שכל חולה סוכרת יעבור בדיקה לגילוי חלבון בשתן לפחות אחת לשנה. אבחון וטיפול בחולה בסמוך להתרחשות הנזק הכלייתי יכולים להאט ואף למנוע את המשך התקדמות הנזק והחמרת הפגיעה בכליה.
פגיעה מתמשכת בכליה עלולה להתדרדר עד כדי אי ספיקת
כליות
.

סחרחורת

ההשתנה המרובה שנגרמת בשל העלייה ברמת הסוכר בדם עלולה לגרום להתייבשות וסחרחורת, כמו גם לאובדן היכולת לווסת את לחץ הדם. חוסר היכולת לווסת את לחץ הדם עלול לגרום לסחרחורת בעת שינויי תנוחה פתאומיים, כגון קימה מהירה משכיבה לעמידה.

הפרעות במערכת העיכול

סוכרת עלולה לגרום להפרעות במערכת העיכול, ובעיקר לעצירות שנובעת מפגיעה בגירוי העצבי שאחראי על תנועתיות שרירי המעי. חלק מחולי הסוכרת סובלים משלשול שנגרם כתוצאה משילוב של מספר גורמים: הפרשה מועטה של אנזימי עיכול מהלבלב, נזק עצבי במעי, ושימוש בתרופות שגורמות
שלשול
, כמו מלחי מגנזיום או מטפורמין.

אין-אונות (אימפוטנציה) בגבר

נזק לעצבים ולכלי דם עלול לגרום לקושי בהשגת זקפה. אין אונות שכיחה יותר בקרב גברים סוכרתיים מעשנים. הבעיה ניתנת לטיפול תרופתי יעיל.

חמצת סוכרתית (Diabetic ketoacidosis - DKA)

היפרגליקמיה שאינה מטופלת עלולה לגרום לחמצת סוכרתית, אבדן הכרה ואפילו למוות.
חמצת סוכרתית אופיינית יותר
להיפרגליקמיה
המתרחשת אצל חולי
סוכרת סוג 1
שחסרים את האינסולין אשר נדרש לצורך הכנסת הגלוקוז לתאים, ולכן סובלים מרמת סוכר גבוהה בדם.
חמצת סוכרתית נגרמת במצבי דחק, כמו מחלת
חום
. מצבי דחק גורמים לשחרור מוגבר של
קורטיזול
, גלוקגון ואדרנלין, שמעלים את ייצור הגלוקוז בכבד ומאיצים את פירוק
רקמות
השומן בגוף. הפירוק המהיר והניכר של חומצות השומן גורם ליצירת גופי קטו, שהם חומצות חזקות. גופי הקטו גורמים להתפתחות החמצת (עליה ברמת החומציות).
על מנת להיפטר מעודפי הסוכר, חלה הפרשת
שתן
מוגברת, שעלולה לגרום להתייבשות ולשינויים קיצוניים במאזן המלחים בגוף. רמות
האשלגן
בדם עולות, וקיימת סכנה לשיתוק הפעילות של שריר הלב. למעשה, חלה החמרה נוספת במצב הדחק. בתגובה, חל שחרור נוסף של הורמוני הדחק (אדרנלין, קורטיזול, וגלוקגון), שמצידם תורמים להחמרה נוספת ברמת הסוכר בדם.
הסימפטומים של חמצת סוכרתית כוללים:
  • צמא.
  • הטלת שתן מוגברת.
  • בחילה.
  • הקאה
    .
  • תשישות
    .
  • רעב.
 
חמצת סוכרתית היא מצב מסכן חיים שמחייב טיפול דחוף באמצעות מתן נוזלים, אינסולין, ומלחים, במטרה לאזן את רמות המלחים בגוף ולשבור את מעגל הדחק.

תרדמת היפראוסמוטית (Hyperosmotic coma)

אצל חולי
סוכרת סוג 2
, היפרגליקמיה שאינה מטופלת עלולה לגרום לתרדמת היפראוסמוטית. אצל חולים אלו אין יצירה של גופי קטו מאחר שיש מספיק אינסולין כדי לדכא את ייצור הסוכר בכבד ופירוק רקמת השומן.
במקרה זה, הגם שיש אינסולין, רמתו עדיין אינה מספקת כדי להביא לספיגה של הסוכר בתאים, ובתאים נוצר חוסר בגלוקוז. בתגובה חלה הפרשה מוגברת של הורמוני הדחק, שגורמים לייצור סוכר בכבד ולעלייה נוספת ברמת הסוכר בדם. העלייה המהירה ברמת הסוכר בדם גורמת לשינויים במאזן המלחים בגוף, ועלולה לגרום לתרדמת (Coma).
תרדמת היפראוסמוטית היא מצב מסכן חיים שמחייב טיפול מהיר באינסולין ואיזון של מאזן המלחים בגוף.
  • במידה שאתם חולי סוכרת הסובלים מהסימפטומים הבאים, פנו בדחיפות לקבלת עזרה רפואית:
  • אובדן תאבון.
  • בחילה.
  • הקאה.
  • תחושת חולי.
  • חום גבוה.
  • כאב
    בטן.
  • ריח פה שמזכיר ריח של לק לציפורניים.