19 ספטמבר 2017 כ"ח אלול תשע"ז
מעודכן לתאריך  31.07.2011  באדיבות ה 

סוכרת סוג 1

Diabetes, type 1

עזרה עצמית

חולי סוכרת צריכים לשמור היטב על בריאותם. תזונה נכונה, פעילות גופנית סדירה ושמירה על משקל תקין יאפשרו אורח חיים תקין וסיכון קטן לפתח סיבוכים.

הקפדה על תזונה בריאה

בדומה להמלצות עבור כלל האוכלוסייה, יש להקפיד על תזונה בריאה ומאוזנת, דלת שומן, דלת סוכר ומלח, עשירה בפירות ובירקות טריים. שמירה על תזונה נכונה היא אבן היסוד של הטיפול בסוכרת.
חשוב לזכור שבמקביל לרשימת האיסורים, מצויים בשפע מזונות רצויים לצריכה.
קיימים מספר גורמים תזונתיים הידועים כמזיקים או כמועילים לחולי סוכרת:
  • עודפי מלח עלולים להעלות את לחץ הדם.
  • אצל חולי סוכרת עם פגיעה כלייתית יכולה דיאטה דלת חלבונים לשפר את תפקוד הכליות.
  • צריכת סיבים תזונתיים תתרום להפחתת העלייה ברמת הסוכר בדם.
 
מזונות שונים ישפיעו באופן שונה על רמת הגלוקוז בדם החולה. חשוב להתייעץ עם תזונאי מומחה בסוכרת, על מנת להתאים תוכנית תזונתית מאוזנת.

פעילות גופנית

פעילות גופנית חשובה במיוחד לחולי סוכרת. שילוב של פעילות גופנית, תזונה בריאה וטיפול תרופתי מתאים, מסייעים לאיזון רמות הסוכר בדם ומונעים סיבוכים ארוכי טווח, דוגמת מחלת לב. קיימים מחקרים רבים המראים שפעילות גופנית משפרת את השליטה בסוכרת.
הפעילות הגופנית המומלצת ביותר היא הליכה, שתדירותה ורמת הקושי שלה תיקבע בהתאם ליכולתו האישית של החולה. במקרה שאין ביכולת החולה לבצע הליכה כפעילות גופנית סדירה, יש להיוועץ ברופא המטפל כדי להתאים פעילות חלופית.
מאחר שפעילות גופנית משפיעה על רמת הגלוקוז בדם, חשוב לוודא עם אנשי מקצוע שרמת הפעילות משתלבת היטב עם הטיפול התרופתי והתוכנית התזונתית.
במכוני הפיזיותרפיה של מכבי ניתן לקבל יעוץ פרטני מיועץ לפעילות גופנית, שיתאים עבור המטופל תוכנית פעילות אישית.

אמצעי עזרה לעת חירום

  • זיהוי החולה. מומלץ לענוד צמיד זיהוי שמאפשר לאחרים לדעת על המחלה. צמיד זה נועד לוודא שאם יתעלף החולה, יידע מיידית הצוות הרפואי על כך שמדובר בחולה סוכרת.
  • מזרק גלוקגון. מומלץ לשאת לכול מקום מזרק גלוקגון (Glucagon) שמיועד לטיפול בהיפוגליקמיה. כדאי לוודא שבני המשפחה והקרובים ידעו כיצד להשתמש במזרק בשעת חירום.
 

עישון

חולי סוכרת נמצאים בסיכון מוגבר לפתח מחלות לב וכלי דם, התקף לב או אירוע מוחי. הסיכון עולה עוד יותר בקרב חולי סוכרת המעשנים. מומלץ להימנע מעישון. ניתן לפנות לרופא המשפחה או לסניפי מכבי על מנת לברר פרטים אודות קבוצות תמיכה ותוכניות לגמילה מעישון.

אלכוהול רק במידה סבירה

חשוב שחולי סוכרת יגבילו את שתיית האלכוהול, ובשום מקרה לא ישתו אלכוהול על קיבה ריקה. אלכוהול עלול מחד להעלות את רמת הסוכר ולגרום להיפרגליקמיה, או מאידך להוריד את רמת הסוכר ולגרום להיפוגליקמיה, כתלות בכמות שנצרכה.
שתיית אלכוהול עלולה גם לפגוע ביכולת התפקודית להזריק אינסולין או לנטר את רמת הגלוקוז בדם.

שמירה על כפות הרגליים

חולי סוכרת נמצאים בסיכון מוגבר לפתח בעיות בכפות הרגליים, כמו זיהומים וכיבים. כדי למנוע זאת מומלץ לשמור על ציפורני רגלים קצרות, ולשטוף מדי יום את כפות הרגליים במים חמים. יש לנעול נעליים מתאימות שאינן לוחצות.
כדאי לבדוק את מצב כפות הרגליים באופן תכוף, כדי לוודא שאין חתכים, שפשופים או שלפוחיות. חלק מחולי הסוכרת עלולים לסבול מנזק עצבי ברגליים, ולכן לא יחושו כלל פגיעה בכף הרגל.
מומלץ לפנות לרופא מומחה לבעיות כף הרגל על מנת לטפל בכל בעיה כבר בשלבים המוקדמים שלה. יש לפנות לרופא בכל מקרה של נזק לכפות הרגליים, קטן ככל שיהיה, במידה שזה אינו משתפר תוך מספר ימים.

בדיקת עיניים

על חולה סוכרת לעבור בדיקת עיניים אחת לשנה, כדי לבדוק אם הוא סובל מפגיעה ברשתית העין (רטינופתיה). זהו מצב שבו כלי הדם הקטנים בעין ניזוקים כתוצאה מרמה גבוהה, לאורך זמן, של גלוקוז בדם (היפרגליקמיה). נזק ברשתית שאינו מטופל עלול לגרום לפגיעה בראיה ולעיוורון.

טסים לחו"ל?

  • לפני טיסה לחו״ל כדאי לתרגם את כרטיס הזיהוי שמזהה אתכם כחולי סוכרת לשפה לועזית, רצוי לשפת ארץ היעד. בנוסף לכרטיס הזיהוי יש להצטייד בתרופות הכרחיות, בגלוקומטר וב"סטיקים". כדאי להיוועץ ברופא ולקבל את אישור חברת התעופה טרם רכישת הכרטיס.
  • עבור כל נסיעה לחו״ל יש לארוז שתי ערכות אינסולין ולפזרן בשני תיקים נפרדים, למקרה של אובדן או גניבה. חשוב להעלות את שני התיקים למטוס (מטען יד) ולא לשלוח אותם בבטן המטוס כיוון שבין השאר אין הטמפרטורה שם מבוקרת.
  • חשוב להצטייד במכתב באנגלית המסביר כי אתם חולי סוכרת שחייבים לשאת אינסולין, מחטים, דוקרנים או משאבה, שעלולים לצפצף במערכות הגלאים בשדות התעופה.