24 יולי 2017 א' אב תשע"ז
מעודכן לתאריך  31.07.2011  באדיבות ה 

סוכרת סוג 1

Diabetes, type 1

הטיפול באינסולין בהריון

חשוב להתאים את תוכנית הטיפול באינסולין (כמויות, סוגים ומועדי הזרקה) אצל חולות סוכרת מסוג 1 לשינויים המתרחשים בהריון על פי הנתונים האישיים. מטרת הטיפול באינסולין במהלך ההריון היא לשמור על רמות הגלוקוז בדם בטווח שאופייני לנשים הרות שאינן חולות סוכרת.
עם התקדמות ההריון עולה גם הסיכון ללקות בהיפוגליקמיה עקב הסיבות הבאות:
  • עלייה בצורך בגלוקוז לשם התפתחות העובר.
  • ירידה מתמשכת ברמות הסוכר בצום ובין הארוחות.
  • העלאת המינון של האינסולין קצר-הטווח כדי לווסת את עליית הגלוקוז אחרי הארוחות עלולה להחמיר את הנטייה לירידה חדה ברמות הגלוקוז בין הארוחות.
 
לפיכך מחייב הטיפול באינסולין בזמן ההריון שילובי מינונים, שינויים במועדי ההזרקה ושימוש בסוגים שונים של אינסולין מאלו שהיו נהוגים טרם ההריון. הרופא המטפל צפוי לשנות את תוכנית הטיפול עם התקדמות ההריון התאם לשיקולים הבאים:
  • משקל האישה ההרה.
  • גיל ההריון בשבועות.
  • עלייה ברמות הורמוני השליה במהלך השליש השני והשלישי של ההריון.
  • עלייה בתנגודת לאינסולין.
 
חשוב לנסות לצפות מראש מתי תחול עליה בצורך באינסולין ולהגדיל את המנה המוזרקת כדי למנוע היפוגליקמיה.
ערכי הגלוקוז הבאים בדם נחשבים לתקינים וחריגה מהם מצריכה התאמת טיפול שמטרתו שמירה על רמת הגלוקוז בגבולות הטווח התקין:
  • רמת גלוקוז בצום – בין 66 מ"ג/ד"ל לבין 90-99 מיליגרם לדציליטר (מ"ג/ד"ל).
  • רמת גלוקוז שעה לאחר תחילת הארוחה – לא יותר מ- 140 מ"ג/ד"ל.
  • רמת גלוקוז שעתיים לאחר הארוחה – בין 90 מ"ג/ד"ל לבין 120-127 מ"ג/ד"ל.
 
מחקרים מעלים כי ערכי גלוקוז בדם העולים על 105 מיליגרם לדציליטר (מ"ג/ד"ל) בצום או גבוהים מ- 140 מיליגרם לדציליטר (מ"ג/ד"ל) מגבירים את הסיכון ללידת תינוק מת. כמו כן נמצא שערכי גלוקוז מעל 90 מיליגרם לדציליטר (מ"ג/ד"ל) בצום ומעל 120 מיליגרם לדציליטר (מ"ג/ד"ל) לאחר הארוחה קשורים לעלייה מוגזמת ברקמת השומן ובמשקל העובר.

ירידה ברמות הגלוקוז בדם (היפוגליקמיה)

שכיחות מצבי ההיפוגליקמיה עלולה לעלות בתקופת ההריון ובפרט בשליש הראשון שלו. הקאות ושינויים תזונתיים עקב בחילות ההריון מגבירים את הסיכון ללנפילות ברמות הסוכר בדם. במדיה שאכילה אינה משיגה הקלה על חומרת בחילות הבוקר בהריון רצוי להיוועץ ברופא המטפל ולקבל תרופה מתאימה.