28 מרץ 2017 א' ניסן תשע"ז
מעודכן לתאריך  12.10.2009  באדיבות ה 

סוכרת סוג 2 - מידע רפואי

Diabetes, type 2

גורמים לסוכרת סוג 2

קיום פעילות תקינה של תאי הגוף מחייב אספקת אנרגיה זמינה. אנרגיה זו מגיעה בעיקר ממזונות שמכילים פחמימות או סוכרים, אשר מפורקים במערכת העיכול. אחד מתוצרי הפירוק הוא הסוכר
גלוקוז
, שמהווה מקור אנרגיה עיקרי וזמין עבור תאי הגוף.
ממערכת העיכול, נספג
הגלוקוז
לזרם הדם, ומובל על ידו לתאי הגוף. מעבר הגלוקוז מזרם הדם לתאים מתאפשר על ידי ההורמון אינסולין (Insulin). אינסולין מיוצר על ידי תאי לנגרהנס בלבלב (
Pancreas
), ומופרש ממנו בתגובה לעליה ברמת הגלוקוז בדם.
באמצעות זרם הדם, נישא האינסולין בגוף ונקשר לקולטנים (Receptors) שנמצאים על פני קרום התא. רק לאחר קישור תקין של אינסולין לקולטן יתאפשר מעבר של גלוקוז מזרם הדם לפנים התא, מקום שם ינוצל כמקור להפקת אנרגיה.
סוכרת
מסוג 2 נגרמת עקב כשל בקולטנים לאינסולין, ובהמשך, עקב ייצור בלתי מספק של ההורמון בתאי
הלבלב
. כשל בקולטנים פירושו שלמרות קישור האינסולין אליהם, לא מתרחשת כניסה מספקת של גלוקוז לתוך התאים. הכשל הזה מכונה 'תנגודת לאינסולין' והוא בעל שיעורים משתנים.
במצבים קדם סוכרתיים, מצליח הגוף להתגבר על הכשל של הקולטנים באמצעות
הפרשה
מוגברת של אינסולין. דרישת הגוף להפריש עוד ועוד אינסולין עלולה להוביל בסופו של דבר למצב שבו הלבלב אינו מסוגל עוד לייצר ולהפריש אינסולין כנדרש. כשהלבלב אינו מצליח לספק את הצורך המוגבר באינסולין, חלה התפרצות של סוכרת מסוג 2. זו מאופיינת ברמה גבוהה של אינסולין במקביל לרמה גבוהה של גלוקוז בדם.
רמת הגלוקוז בדם עולה, מאחר שהוא אינו חודר לתאים. במקביל משתבש מערך האנרגיה הזמינה בגוף.

גורמי סיכון
לפתח סוכרת מסוג 2

הגורמים המדויקים לסוכרת סוג 2 אינם ידועים. יחד עם זאת, ידועים מצבים רבים שמגבירים את הסיכון ללקות במחלה. ככל שקיימים אצל אדם יותר גורמי סיכון, כך עולה הסיכון לפתח את המחלה.

משקל יתר והשמנה

ברוב המקרים קשורה סוכרת סוג 2 לעודף שומן בגוף ומשקל יתר. אם אתם סובלים ממשקל יתר או מהשמנה, תאי הגוף שלכם הופכים פחות רגישים לאינסולין. כ- 80% מהחולים
בסוכרת
מסוג 2 הם בעלי משקל יתר או שמנים, בעלי היקף מותניים גדול, אשר אינם מבצעים כל פעילות גופנית.
  • אדם שמוריד 5% ממשקלו ומבצע פעילות גופנית באופן סדיר, מקטין את הסיכון לחלות בסוכרת ביותר מ- 50%.


הקף המותניים כאמד לסיכון

אחת הדרכים להעריך את הסיכון לסוכרת היא מדידת היקף המותניים. היקף המותניים הוא מדד להשמנה באזור הבטן, שהיא צורת ההשמנה המזוהה ביותר עם סיכון מוגבר לסוכרת סוג 2 ומחלות נוספות. הצטברות שומן באזור הבטן גורמת לשחרור חומרים שמשפיעים לרעה על הלב וכלי הדם, וכן על מערכות חילוף החומרים בגוף:
  • גבר בעל היקף מותניים של 94 סנטימטרים ומעלה נמצא בסיכון גבוה לפתח סוכרת סוג 2.
  • גבר שמוצאו מדרום אסיה נמצא בסיכון מוגבר כשהיקף המותניים שלו הוא 89 סנטימטרים ומעלה.
  • אצל נשים, היקף המותניים המסוכן הוא 80 סנטימטרים ומעלה.
 

מוצא אתני

אנשים שמוצאם מהמזרח התיכון, מדרום אסיה או אפריקאי-קריבי, נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח סוכרת מסוג 2. הסיבה לכך אינה ידועה. מדובר בסיכון גבוה פי 5 בהשוואה לאנשים ממוצא לבן.

גיל

הסיכון לפתח סוכרת מסוג 2 עולה עם הגיל. יתכן שהסיבה לכך קשורה לעליה במשקל שנוטה להתרחש עם העלייה בגיל (אנשים מבוגרים נוטים לבצע פחות פעילות גופנית).
הסיכון לפתח סוכרת מסוג 2 עולה לאחר גיל 25 בקרב אפריקאים ואסיאתים, ואצל אנשים ממוצא לבן לאחר גיל 40. קיימים דיווחים על מקרים נדירים של ילדים בני 7 שאובחנו כחולים בסוכרת מסוג 2.

גורמים תורשתיים (
גנטיים
)

קיים גם
גורם סיכון
גנטי
לסוכרת מסוג 2. הסיכון לפתח את המחלה עולה בקרב אנשים בעלי קרוב משפחה מדרגה ראשונה (הורה או אח) שחולה במחלה. לכ- 39% מחולי הסוכרת מסוג 2 יש לפחות הורה אחד שלוקה במחלה. הסבירות שילד להורה חולה יפתח את המחלה היא כ- 15%. כאשר שני ההורים חולים בסוכרת מסוג 2, הסבירות שילדם יהיה חולה אף הוא עומדת על כ- 70%.

מצבים קדם סוכרתיים

אדם נמצא בסיכון גבוה יותר לפתח סוכרת מסוג 2 בשני מצבים:
  • יש לו בעיה ברמת הגלוקוז בעת צום (Impaired fasting glycaemia- IFG).
  • קיימת אצלו בעיה של עמידות לגלוקוז (Impaired
    glucose
    tolerance- IGT).
 
מצבים אלו ידועים בשם מצבים קדם-סוכרתיים. משמעותם שרמת הגלוקוז בדם גבוהה מהרגיל אולם לא כה גבוהה כפי שהיא במצב של סוכרת. ללא צעדי מנע מתאימים, עלולים שני המצבים הללו להתפתח לסוכרת מסוג 2.