20 ספטמבר 2017 כ"ט אלול תשע"ז
מעודכן לתאריך  12.10.2009  באדיבות ה 

סוכרת סוג 2 - מידע רפואי

Diabetes, type 2

סיבוכים בהריון עם סוכרת סוג 2

מרבית הנשים הלוקות בסוכרת תלדנה תינוקות בריאים. עם זאת העדר הקפדה על איזון רמת הסוכר בדם החל משלבי ההריון המוקדמים עלול להגביר את הסיכון להתפתחות סיבוכים רבים הן אצל האם והן אצל העובר. סיבוכים אפשריים כוללים:
  • סיכון מוגבר להפלה.
  • התפתחות מומים מולדים חמורים.
  • היפרדות השלייה. מצב המתרחש כהשליה מתנתקת מדפנות הרחם.
  • סיכון מוגבר לצורך בניתוח קיסרי.
  • סיכון מוגבר ללידת עובר מת.
 
מסיבות אלו נשים הלוקות בסוכרת יבצעו מעקב הריון במסגרת מרפאות להריון בסיכון גבוה. כחלק ממעקב ההריון תנוטר רמת הגלוקוז בדמן ומינון הטיפול התרופתי שהן נוטלות יווסת בהתאם לצורך.
מחקרים מעלים כי נשים המקפידות על איזון רמות הסוכר בדמן מפחיתות את הסיכונים הן שלהן והן של עובריהן ללקות בסיבוכים ולסבול מהשלכות הסוכרת בעתיד.

סיבוכים שעלולים לפגוע בעובר

עודף משקל

עודף גלוקוז בדם האם מעלה את מעבר הגלוקוז דרך השלייה אל העובר וגורם לייצור כמות גבוהה של אינסולין בלבלב של העובר. עודף אינסולין עלול להוביל לגדילה מואצת של העובר ולהשמנה כבר בינקות. מצב בו משקל העובר עולה על 4 קילוגרם (ק"ג) מכונה מקרוזומיה macrosomia)).
בין הסיכונים הנובעים מגדילה מוגברת זו ניתן למנות גם:
  • קשיים וסיבוכים בזמן הלידה.
  • פציעות בלידה.
  • עלייה בשכיחות ניתוחים קיסריים.
  • סיכון מתמשך להתפתחות אי-סבילות לגלוקוז.
 

נזק לשריר הלב

בכנס הסוכרת הבינלאומי שנערך בישראל בדצמבר 2009 הודגש כי עודף אינסולין אצל העובר עלול לגרום לנזק לשריר הלב, לאי סדירות בקצב הלב ולירידה ברמת הסידן בדם מתחת לרמה התקינה (היפוקלצמיה).

לידה מוקדמת ותסמונת נשימתית

רמת גלוקוז גבוהה בדם האם עלולה להגביר את הסיכון להתפתחות צירים מוקדמים וללידה מוקדמת (לפני השבוע ה- 37 להריון). אם משקל העובר גדול במיוחד עלול הרופא להמליץ על הקדמת הלידה.
תינוקות שנולדו לפני הזמן עלולים לפתח תסמונת נשימתית (respiratory distress syndrome) ולהזדקק להנשמה עד שראותיהם יבשילו, יתחזקו ויוכלו לספק את כמות החמצן הנחוצה לגופם.

כליאת כתפיים

עובר במשקל גבוה, ובפרט אם משקלו עולה על 4.5 קילוגרם, עלול להוביל למצב חירום מילדותי הנקרא כליאת כתפיים (shoulder dystocia). אף שראשו של העובר מסוגל לעבור דרך תעלת הלידה כתפיו יתקעו מאחורי עצמות האגן. זהו מצב מסוכן המקשה על יכולת הנשימה עקב הלחץ המופעל על בית החזה.

רמת גלוקוז נמוכה מדי בדם (היפוגליקמיה)

ילודים שאמהותיהן חולות סוכרת עלולים לפתח היפוגליקמיה (ירידה ברמות הסוכר בדם) סמוך לאחר הלידה מאחר שגופם ייצר כמויות גדולות של אינסולין. שינויים חדים ברמת הגלוקוז בדם עלולים לגרום לפרכוסים ואף לנזק עצבי בלתי הפיך.
ניתן להשיב את רמת הגלוקוז לטווח התקין באמצעות האכלה מהירה או על ידי עירוי תוך ורידי של תמיסת גלוקוז שתינתן ליילוד.

צהבת היילוד

צהבת היילוד תתבטא בגוון צהבהב בעור ובלחמית העין. צהבת מתפתחת כאשר הכבד של היילוד אינו מפותח דיו כדי לפרק בילירובין (bilirubin). זוהי תרכובת הנוצרת מהמוגלובין כשהגוף ממחזר כדוריות דם אדומות זקנות או פגומות. אף שאין מדובר במצב מסכן חיים ברוב המקרים אך יש צורך בקבל טיפול מתאים ובניטור קפדני של היילוד.

סיכון מוגבר לתמותה

העדר טיפול בסוכרת במהלך ההריון עלול להוביל ללידת עובר מת או לגרום למות התינוק סמוך ללידתו.

סיבוכי סוכרת אצל האם

יתר לחץ דם ורעלת הריון

סוכרת מעלה את הסיכון לפתח יתר לחץ דם במהלך ההריון וללקות ברעלת הריון . רעלת הריון נחשבת לאחד הסיבוכים החמורים ביותר שמסכנים הן את חיי האישה ההרה והן את חיי העובר.

היפוגליקמיה

היפוגליקמיה הוא מצב בו רמת הגלוקוז בדם יורדת מתחת לרמתה התקינה. נשים המקבלות טיפול תרופתי לאיזון מחלת הסוכרת עלולות להיות בסיכון מוגבר לפתח היפוגליקמיה.
מצב זה עלול לסכן חיים. סימפטומים אופייניים לירידה קיצונית ברמת הסוכר בדם כוללים:
  • תחושת רעב.
  • רעידות גוף.
  • הזעה.
  • חרדה או עצבנות.
  • חיוורון פתאומי.
 
ללא טיפול מתאים במועד עלול המצב להוביל לאובדן הכרה מאחר שחלה פגיעה בתפקודי המוח עקב הירידה באספקת הגלוקוז.
הטיפול המיידי בהיפוגליקמיה הוא באמצעות אכילה או שתיה של מזונות עתירי סוכר כגון טבליות גלוקוז או מיץ פרי. במקרים רבים ימליץ הרופא המטפל לשאת בתיק תמיסת גלוקוז מרוכזת כמענה ראשוני לטיפול בהיפוגליקמיה.
סיבוכים נוספים של מחלת הסוכרת שעלולים לסכן את בריאות האישה ההרה כוללים:
 

ניטור ומעקב אחר העובר

סוכרת עלולה להגדיל את הסיכון לסיבוכים אצל העובר. לכן אישה הרה הלוקה בסוכרת תזדקק לבדיקות נוספות ולמעקב אחר מצב העובר. בדיקות אלה תכלולנה:
  • סריקת אולטרה סאונד המכונה 'אקו לב'. סריקה זו מבוצעת בשבועות 18-20 להריון על מנת לבדוק את מבנה הלב של העובר ולאתר ליקויים תפקודיים או מומים מבניים.
  • מעקב באמצעות סריקות אולטרה סאונד בשבועות 28, 32 ו- 36 ובכל שבוע לאחר שבוע 38 להריון לצורך מעקב אחר גדילת העובר וכמות נוזל מי השפיר.
  • ניטור קצב לב העובר ומעקב קפדני אחר מצבו כל שבוע החל מהשבוע ה- 38 להריון.