26 יולי 2017 ג' אב תשע"ז
מעודכן לתאריך  22.10.2009 

לימפומה ע"ש בירקיט

(Burkitt's Lymphoma)

הטיפול בלימפומה ע"ש בירקיט

כימותרפיה

כימותרפיה הוא שם כולל לטיפול באמצעות תרופות כימיות, המכונות ציטוטוקסיות (ציטו=תא, טוקסי=רעיל). הכימותרפיה כוללת מספר רב של תרכובות כימיות אשר ביכולתן להגיע לכל חלקי הגוף ומטרתן להרוס תאים סרטניים. זהו הטיפול העיקרי עבור לימפומה זו.
הטיפול הכימותרפי יוזרק ברוב המקרים גם אל נוזל השדרה, מאחר שקיים סיכון גבוה לכך שהלימפומה ע"ש בירקיט תתפשט אל מערכת העצבים. טיפול כזה נקרא כימותרפיה אינטרה-טקלית (intrathecal).

כימותרפיה בשילוב השתלת מח עצם או עירוי תאי גזע

בחלק מהמקרים תינתן כימותרפיה במינון גבוה, בשילוב השתלת מח עצם או עירוי תאי גזע. זהו טיפול מרוכז מאד, בעל תופעות לוואי קשות, ולכן לעתים לא ייושם בקרב חולים מעל גיל 45-50 שאינם בעלי כושר גופני טוב.

השתלת מח עצם

כיוון שמינון גבוה של טיפול כימותרפי פוגע במח העצם, מהווה ההשתלה גלגל הצלה. מטרת ההשתלה היא ליצור מקור למח עצם בריא, על מנת שניתן יהיה לתת לחולה מינונים גבוהים מאד של תרופות כימותרפיות, ועל ידי כך להגביר את הסיכוי להשמדת תאי הסרטן והשגת ריפוי מוחלט.

עירוי תאי גזע

תאי הגזע הם תאי דם לא בשלים שיתפתחו בהמשך לתאי דם אדומים, תאי דם לבנים וטסיות. את תאי הגזע מקובל כיום לאסוף ישירות ממחזור הדם, באמצעות מכשיר הנקרא 'מפריד תאים'. במכשיר מסוחרר הדם במהירות גבוהה, שמאפשרת הפרדה של מרכיבי הדם השונים. התהליך אורך כ- 3-4 שעות.
תאי הגזע נאספים ומוקפאים עד למועד העירוי שלהם לגוף החולה. לאחר העירוי והיקלטות תאי הגזע, יבשילו התאים ויתפתחו לתאי דם תקינים, אדומים, לבנים וטסיות, בדמו של המטופל. עירוי של תאים מתורם זר (אדם אחר) נקראת השתלה אלוגנית, ואילו עירוי של תאים מהחולה עצמו (בדרך כלל מדובר בעירוי תאי גזע) נקראת השתלה אוטולוגית.

השתלה אלוגנית (מתורם זר)

בהשתלה אלוגנית, מח העצם או תאי הגזע נתרמים על ידי תורם זר, שנמצא מתאים בבדיקת התאמת רקמות. בחלק מהמקרים התורם המתאים יהיה קרוב משפחה, אולם ניתן להשתמש בתרומה גם מאדם שאינו קרוב משפחה, כל עוד קיימת התאמת רקמות.
השתל מוחדר באמצעות עירוי.
בחודשים שלאחר ההשתלה, חשוב להיות במעקב צמוד, על מנת לוודא שלא מתפתחת מחלת השתל נגד המאחסן. זוהי תגובת נגד של מח העצם המושתל, נגד רקמות גופו של החולה, והיא עלולה להופיע עד כשישה חודשים לאחר ההשתלה.
מחלת השתל נגד המאחסן עלולה להתבטא במגוון תופעות, שעשויות להיות קלות יחסית כגון שלשול או פריחה, אולם עלולות לכלול גם נזק לכבד. ניתן לשלוט בתופעות מחלת השתל נגד המאחסן באמצעות טיפול תרופתי, והופעת המחלה אינה מעידה על כישלון ההשתלה.

השתלה אוטולוגית

בהשתלה אוטולוגית תורם החולה לעצמו תאי גזע. הוצאת תאי גזע מדם החולה מתבצעת כאשר הוא נמצא בעת הפוגה מהטיפול הכימותרפי.
תאי הגזע נאספים מהחולה באמצעות עירוי מזרוע אחת. הדם המוצא מוזרם דרך 'מפריד תאים', ומוחזר ללא תאי הגזע (שיוקפאו עד למועד עירויים) ישירות לחולה באמצעות עירוי לזרוע השנייה.

סטרואידים

במקרים מסוימים, בנוסף לטיפול הכימותרפי, יינתן טיפול תומך בסטרואידים. סטרואידים מקלים על תחושת הבחילה, ועשויים לתרום להרגשה כללית טובה יותר.