25 יולי 2014כ"ז תמוז תשע"ד
גודל אות גדול בינוני קטן
חזור למחלות ומצבים
מעודכן לתאריך25.10.2009|באדיבות ה

סרטן הכליה

(Kidney Cancer)

הטיפול בסרטן הכליה

 

סוג ומהות הטיפול בסרטן הכליה יקבעו בהתאם לסוג המחלה, שלב המחלה ודרגתה. הטיפול נבחר באמצעות צוות רב- תחומי של רופאים, הכולל אורולוגים מומחים, אונקולוגים מומחים בטיפול בסרטן הכליה, וכן פתולוגים אשר עוברים על דוגמאות הביופסיה וקובעים את שלב ודרגת המחלה.

 

ניתוח

במקרים רבים, ניתוח הוא אמצעי הטיפול היחידי שידרש עבור סרטן הכליה. סוג הניתוח תלוי בהיקף הגידול, דרגת המחלה, השלב שלה ומידת התפשטות הגידול.

 

ניתוח להסרת הכליה (כריתת כליה, Nephrectomy)

זהו הניתוח הנפוץ ביותר לטיפול בסרטן הכליה. מטרת הניתוח היא הסרת הכליה הנגועה בתאי הסרטן. כמו כן תוסרנה בלוטות הלימפה הסמוכות כדי לוודא שהסרטן לא יתפשט.
ניתן לקיים שגרת חיים רגילה גם לאחר הסרת כליה אחת, מאחר שכליה יחידה המתפקדת היטב מסוגלת לענות על צרכי הגוף.

 

כיום קיימים ניתוחים חדשניים אחרים, אשר מהווים חלופה לניתוח כריתת הכליה, כגון ניתוח 'חור המנעול' (Key-Hole Surgery).

 

הסרה חלקית של הכליה (Partial Nephrectomy, Nephron-Sparing Surgery)

בניתוח זה מסיר המנתח את הגידול בלבד, לרבות האזור בכליה שסמוך לו. הניתוח ניתן לביצוע רק במקרה שגודל הגידול אינו עולה על 4 סנטימטרים.
כריתה חלקית תבוצע גם אצל חולים בעלי כליה יחידה, או אצל חולים הסובלים מסרטן כליה שעובר בתורשה, ולכן נמצאים בסיכון לפתח גידול גם בכליה השניה.

 

ניתוח כליה בשיטת 'חור-המנעול' (Key-Hole Surgery)

מדובר בניתוח זעיר-פולשני (לפרוסקופי), שמטרתו להסיר חלק מהכליה או את כולה.
יתרונו של ניתוח זה בכך שאינו מחייב פתיחה של הבטן. הוא מבוצע דרך חתכים קטנים בלבד, דרכם מוחדר לפרוסקופ, המאפשר התבוננות וטיפול כירורגי באברי הבטן הפנימיים. לרוב יבוצעו שלושה חתכים קטנים ואחד גדול יותר, קרוב לטבור, דרכו תוסר הכליה.

 

סיכויי ההחלמה מסרטן הכליה זהים לאחר ניתוח בשיטת 'חור-המנעול' או ניתוח בשיטות השמרניות.

 

ניתוח במקרה של גידול שהתפשט

אם המחלה התפשטה לאברי גוף נוספים כסרטן גרורתי או שניוני, עדיין יהיה צורך להסיר את הכליה עם הגידול הראשוני. בחלק מהמקרים יסייע ניתוח זה בהקלה על סימנים כמו דימום או כאב, ויאריך את משך חייו של החולה.
ניתוח להסרת גידולים שניוניים יתבצע רק לעיתים נדירות, במצבים בהם המחלה התפשטה לאזור מוגבל בגוף.

 

תסחוף (Embolisation)

תסחוף הוא הליך שבו נחסמת אספקת הדם לגידול. הליך זה מתבצע כאשר ניתוח להסרת הכליה אינו אפשרי (למשל כאשר מדובר בגידול גדול מדי, או בחולים שמצבם הבריאותי אינו מאפשר ניתוח). מטרת התסחוף לצמצם את היקפו של הגידול, על מנת להקל על סימפטומים כמו כאב או דימום.

 

תסחוף מבוצע באמצעות החדרת צנתר (קטטר) דרך כלי דם במפשעה, עד לעורק המוביל דם אל הכליה. החדרת הצנתר מתבצעת בעזרת הדמיה. כאשר הצנתר מגיע אל עורק הכליה, מוזרק דרכו חומר שחוסם את אספקת הדם לכליה, ועל ידי כך מפסיק את אספקת החמצן והמזון לגידול.

 

טיפול קרינתי (רדיותרפיה) בסרטן הכליה

טיפול קרינתי שמטרתו להשמיד את תאי הגידול מבוסס על שימוש בקרני רנטגן (קרני X). יש בטיפול זה כדי לצמצם את היקף הגידול על מנת להקל על כאב, או לטפל בגידול שהתפשט למוח או לעצמות.
בדרך כלל אורך הטיפול מספר דקות והוא ניתן על בסיס יומי במשך מספר ימים. תופעות הלוואי כוללות חולשה כללית, בחילה והקאה, אך התופעות חולפות עם סיום הטיפול.

 

טיפולים ביולוגיים בסרטן הכליה

טיפולים ביולוגיים פועלים באמצעות תגבור של מערכת החיסון, כך שזו תתקוף את תאי הסרטן ביעילות. בדרך זו ניתן לצמצם את היקפו של גידול גדול, ולהאט את המשך התפתחותו והתפשטותו.

 

אינטרפרון אלפא-2 (Interferon Alpha2)

אינטרפרון הוא חלבון המיוצר בגוף, ומסייע למערכת החיסון לטפל בזיהומים. כיום ניתן להפיק אותו בתנאי מעבדה.
אינטרפרון אלפא-2 ניתן בזריקה תת עורית, שלוש פעמים בשבוע. במרבית המקרים, לומד החולה להזריק לעצמו את החומר בביתו. תופעות הלוואי של אינטרפרון הן דמויות שפעת, וכוללות חום, חולשה, כאב ראש, כאב שרירים וצמרמורת. תופעות הלוואי נחלשות עם המשכות הטיפול.

 

אינטרלוקין-2 (Interleukin-2, IL-2)

אינטרלוקין-2 הוא חלבון המיוצר בגוף, ומסייע לתאי מערכת הדם לטפל בזיהום. כיום ניתן להפיק אותו בתנאי מעבדה. טיפול זה מועיל לחולים אצלם התפשט הגידול והופיעו גרורות בריאה.
אינטרלוקין-2 ניתן כזריקה תת-עורית או באמצעות עירוי תוך ורידי. תופעות הלוואי כוללות חום גבוה, בחילה והקאה, כאב ראש, עלייה במשקל, לחץ דם נמוך, גרד ופריחה בעור, ירידה בתאבון ושלשול. תופעות לוואי אלו חולפות עם סיום הטיפול.

 

טיפולים מכווני מטרה נגד סרטן הכליה

כיום מוצעים טיפולים חדשניים מכווני מטרה, שעשויים לסייע לחולים שלקו בסרטן כליה מקומי מתקדם או סרטן כליה גרורתי בשלבים 3 ו- 4, גם לאחר שהטיפול הביולוגי נכשל. טיפולים אלו הפכו לטיפולי הבחירה במצבים אלו. הם מסייעים בצמצום היקף הגידול והאטת קצב צמיחתו.

 

הטיפולים כוללים את התרופות סוניטיניב (sunitinib), תשלובת של אווסטין
(Avastin) ואינטרפרון, סוראפניב (sorafenib), טוריסל (Torisel) ואוורולימוס
(Everolimus).

 

סוניטיניב

התרופה סוניטיניב ניתנת כטיפול לחולי סרטן כליה מתקדם מקומי (שלב 3) או סרטן כליה שהתפשט לאזורי גוף נוספים (שלב 4). תרופה זו היא ממשפחת מעכבי קינאזות רב-מטרות (multi-targeted kinase inhibitor) המאטה את קצב גידול כלי הדם בגידול, וכן את קצב הגדילה של הגידול עצמו. תרופה זו נמצאה כמאריכת חיים בצורה משמעותית.

 

תופעות לוואי שכיחות הנגרמות בעקבות טיפול בסוניטיניב כוללות פריחה בעור, נשירת שיער, לחץ דם גבוה, עייפות ופגיעה בתפקוד הלב.

 

סורפאניב

סורפאניב ניתנת לחולי סרטן כליה בשלב 3 או 4, שאינם מגיבים עוד לטיפול באינטרפרון או באינטרלוקין 2. תרופה זו היא ממשפחת מעכבי קינאזות מרובות (multikinase inhibitor). התרופה מסייעת בעצירת ההתפתחות של תאי הגידול, ומונעת יצירת כלי דם חדשים בגידול.
תופעות לוואי שכיחות של תרופה זו כוללות שלשול, פריחה בעור ועייפות.

 

בווציזומאב (אווסטין)

זהו נוגדן חד שבטי הניתן בעירוי תוך ורידי. הוא ניתן לחולי סרטן הכליה בשלבים 3 או 4, בשילוב עם אינטרפרון. טיפול זה חוסם יצירה של כלי דם חדשים בגידול, ולכן מסייע בהאטת צמיחת הגידול הסרטני.



טמסירולימוס (טוריסל)

תרופה זו חוסמת את פעילות החלבון mTOR, שיש לו תפקיד בוויסות גדילת תאי הגידול ובהישרדותם. התרופה ניתנת בעירוי תוך ורידי לחולי סרטן כליה במצב מתקדם, שלמחלתם סיכון גבוה להתפשט במהירות.

 

אוורולימוס

אף תרופה זו חוסמת את פעילות החלבון mTOR . היא מוגדרת כתרופת קו שני, הניתנת לאחר כישלון הטיפול בתרופות סוניטיניב או אווסטין. התרופה ניתנת כטבלייה לבליעה.

 

כימותרפיה

כימותרפיה הוא שם כולל לטיפול באמצעות תרופות כימיות, המכונות ציטוטוקסיות (ציטו=תא, טוקסי=רעיל). הכימותרפיה כוללת מספר רב של תרכובות כימיות אשר יכולות להגיע לכל חלקי הגוף ומטרתן להרוס תאים סרטניים.

 

כימותרפיה אינה הטיפול המועדף לטיפול בסרטן הכליה, ולכן בדרך כלל תשולב עם טיפול ביולוגי. התרופה הכימותרפית 5-פלוארו-אורציל נפוצה בשילוב עם טיפול באינטרפרון אלפא-2 או אינטרלוקין-2.

 

טיפול הורמונלי

באמצעות ההורמון פרוגסטרון ניתן לטפל בחלק קטן מהחולים, אשר מחלתם נמצאת בשלב מתקדם. זאת במטרה להאט את קצב הגידול של התאים הסרטניים.
הטיפול ניתן כטבלייה לנטילה יומית. תופעות לוואי אפשריות של טיפול זה כוללות תאבון מוגבר, עלייה במשקל, ירידה בדחף המיני, בצקת ואגירת נוזלים ונפחיות בקרסוליים וברגליים. ניתן להקל על הבצקת באמצעות טיפול תרופתי מתאים.

 

אימונותרפיה

מדובר בטיפול חדשני הניתן במסגרת ניסויים קליניים. מטרתו לעורר את מערכת החיסון כך שזו תתקוף ותשמיד את תאי הגידול הסרטני. טרובקס
(TroVax) הוא טיפול אימוני (חיסוני) שכזה, המוצע כטיפול לסרטן כליה מתקדם, בשילוב עם אינטרפרון, אינטרלוקין וסוניטיניב.

 

מחקרים וניסויים קליניים

כל העת נערכים מחקרים לאיתור דרכים חדשות לטיפול בסרטן הכליה. לעתים מוצע למטופל טיפול חדשני הנמצא בתהליכי ניסוי ובדיקה. במקרה כזה חשוב לקבל מידע מפורט לגבי תהליך הטיפול, השלכותיו ומשמעויותיו, יתרונות מול סיכונים וחסרונות. השתתפות בניסוי קליני מסייעת לקידום הרפואה ומשפרת את סיכוייהם של חולים לקבל בעתיד טיפול יעיל יותר.


כאשר מחקרים מצביעים על כך שטיפול חדש עשוי להיות יעיל יותר מהטיפול המקובל, מבצעים הרופאים ניסויים להשוואה בין הטיפול החדש והטיפולים המקובלים הטובים ביותר שבנמצא. ניסוי כזה נקרא ניסוי קליני מבוקר. הוא מהווה את הדרך האמינה היחידה לבחינת טיפול חדש. לעתים קרובות משתתפים בניסויים אלה מספר בתי חולים בארץ ולעתים גם מטופלים בבתי חולים במדינות אחרות.


כדי שתתאפשר השוואה מדויקת בין הטיפולים, נקבע באופן אקראי סוג הטיפול שיינתן לכול חולה המשתתף בניסוי, בדרך כלל באמצעות מחשב, ולא על ידי הרופא המטפל. מחקרים הוכיחו שאם הרופא בוחר את הטיפול למטופל, או מציע לחולה אפשרות בחירה, הוא עלול להטות את תוצאות הניסוי.


בניסוי מקבלים חלק מהחולים את הטיפול המקובל הטוב ביותר, בעוד שאחרים מקבלים את הטיפול החדש, אשר עשוי להתגלות כטוב יותר מהטיפול המקובל. טיפול מסוים מוגדר כטוב יותר אם פעולתו נגד הגידול יעילה יותר מהטיפול המקובל, או אם הוא יעיל באותה המידה כמו הטיפול המקובל, אך גורם לפחות תופעות לוואי בלתי רצויות.