צהבת נגיפית מסוג C (הפטיטיס C) - מידע רפואי

מה זה הפטיטיס?

משמעות המונח הפטיטיס היא דלקת של הכבד. דלקת בכבד יכולה לנבוע ממספר גורמים כגון:

• רעלנים.
• תרופות מסוימות.
• שתייה מופרזת של אלכוהול.
• זיהום בחיידק או נגיף.

הפטיטיס הוא גם שמה של קבוצת נגיפים הפוגעת בכבד. הסוגים השכיחים של נגיפים אלה הם הפטיטיס A, הפטיטיס B והפטיטיס C.

מה ההבדל בין הפטיטיס A, הפטיטיס B והפטיטיס C?

הפטיטיס A, הפטיטיס B והפטיטיס C הן מחלות זיהומיות הנגרמות על ידי שלושה סוגי נגיפים שונים. למרות שכולם עלולים לגרום לסימפטומים דומים, הם מועברים בצורה שונה ומשפיעים על הכבד בצורה שונה.

הפטיטיס A מופיעה רק בצורת מחלה חריפה (אקוטית) ולא הופכת למחלה מתמשכת (כרונית). אנשים הסובלים מהפטיטיס A בדרך כלל מחלימים ללא טיפול. הפטיטיס B ו-C מתחילות אף הן כזיהום חריף, אך אצל חלק מהאנשים נשאר הנגיף בגוף וגורם למחלה כרונית ולבעיות בכבד לטווח ארוך. קיים חיסון להפטיטיס A ו-B אך לא להפטיטיס C.

הפטיטיס C

הפטיטיס C היא מחלת כבד מדבקת אשר יכולה להתבטא באופן קל כמחלה חריפה (אקוטית) הנמשכת מספר שבועות, או באופן קשה כמחלה כרונית המתמשכת חיים שלמים ועלולה לגרום נזק קטלני לכבד. המחלה נגרמת בשל הדבקה בנגיף הפטיטיס C (HCV) המועבר בעיקר באמצעות מגע עם דמו של נשא של המחלה.

הפטיטיס C חריפה - מחלה הנמשכת פרק זמן קצר, כ-6 חודשים לאחר החשיפה לנגיף הפטיטיסC . אצל מרבית החולים המחלה החריפה מובילה למחלה כרונית.

הפטיטיס C כרונית - מחלה חמורה המתמשכת על פני פרק זמן ארוך ומתרחשת כאשר נגיף ההפטיטיס נותר בגוף החולה. הפטיטיס C עלולה להמשך כל החיים ולגרום לבעיות חמורות בכבד לרבות צירוזיס (הצטלקות של הכבד) או סרטן הכבד.

כ-75%-85% מאלו שנדבקים בהפטיטיס C יהפכו לחולים כרוניים.

הסיכון להידבקות בהפטיטיס C

גם בתקופה שבה אין המחלה גורמת להופעת סימפטומים כלשהם עלולים האנשים הנושאים את הנגיף להדביק אחרים, למשל בעת שימוש משותף במחטים או בעת קיום יחסי מין לא מוגנים. אנשים רבים נדבקו בנגיף ההפטיטיס C ואינם מודעים לכך כיוון שהם לא נראים או לא מרגישים חולים.

תפוצת המחלה

הנגיף שכיח למדי ברוב המדינות העולם, ולפי ההערכות יותר מ-170 מיליון בני אדם נגועים בו. מידי שנה נדבקים במחלה 3 עד 4 מיליון בני אדם נוספים. לפי הסטטיסטיקה כ-60 אלף אנשים בישראל הם נשאים של הפטיטיס C כרוני, רובם לא מודעים לכך ואינם מקבלים שום טיפול.

שכיחות המחלה במדינות מזרח אירופה ומדינות ברה"מ לשעבר גבוהה יחסית בהשוואה למדינות המערב, עקב כך שבמזרח אירופה לא הקפידו על שימוש במחטים סטריליות, השתמשו בדם ומוצריו הרבה מעבר למקובל במערב והחלו להשתמש בכלי רפואה חד פעמיים באיחור. גם במדינות צפון אפריקה והמזרח הרחוק גבוהה שכיחות המחלה.

סימפטומים של הפטיטיס C חריפה

מרבית האנשים הנדבקים בנגיף אינם סובלים בשלבים הראשונים מסימפטומים ייחודיים. סימפטומים דמויי שפעת אשר עלולים להופיע בשלבים הראשונים כוללים:

• עייפות.
• איבוד תיאבון.
• כאבי שרירים.
• בחילה.

סימפטומים אלו מופיעים מספר שבועות לאחר ההדבקה, ובממוצע 6-7 שבועות לאחר החשיפה לנגיף. הם יכולים גם להופיע שבועיים עד 6 חודשים לאחר החשיפה. יחד עם זאת יצוין שמרבית האנשים שנחשפו לנגיף לא יפתחו כלל סימפטומים.

גם כאשר ההדבקה אינה מלווה בסימפטומים, עלול האדם הנושא את הנגיף להפיץ את המחלה.

סימפטומים של הפטיטיס C כרונית

אצל 1 מתוך 5 חולים שנדבקו בהפטיטיס C תפנה מערכת החיסון את הנגיף מהגוף בתוך 6 חודשים. אצל השאר נותר הנגיף פעיל והמחלה הופכת למחלה כרונית.

אצל מרבית החולים בהפטיטיס C כרונית יופיעו סימפטומים רק לאחר שנים של מחלה, כאשר קיים כבר נזק משמעותי לכבד. על פי רוב מאובחנת הפטיטיס C אצל חולים נטולי סימפטומים בבדיקות דם אקראיות לבחינת תפקודי כבד ובדיקת רמות אנזימי כבד בדם.

גם בתקופה שבה אין המחלה גורמת להופעת סימפטומים כלשהם עלולים האנשים הנושאים את הנגיף להדביק אחרים, למשל בעת שימוש משותף במחטים או בעת קיום יחסי מין לא מוגנים.

חלק מהנשאים של הנגיף יפתחו סימפטומים אופייניים, כגון:

• איבוד משקל.
• כאבי שרירים.
• עייפות.
• בחילות.
• כאב באזור הכבד.
• צהבת המתבטאת בהופעת גוון צהוב בעור ובעיניים.
• שתן כהה.
• צואה בהירה.

בתוך 20 עד 30 שנה ממועד ההדבקה תתפתח אצל 1 מתוך 5 חולים כרוניים שחמת הכבד (הצטלקות של הכבד) ואצל חלק מאלו יתפתח סרטן הכבד או אי ספיקת כבד.

כיצד מועברת מחלת הפטיטיס C מאדם לאדם?

המחלה מועברת כאשר דם של אדם נגוע בנגיף הפטיטיס C חודר לגופו של אדם לא נגוע, באמצעות פגם (פצע או שריטה) בעור או דרך הריריות.

די בכמות קטנה מאוד מדמו של הנשא כדי להעביר את המחלה. כמות דם מזערית שכזו עלולה להימצא במחט בה נדקר חולה, על מברשת שיניים, סכין גילוח או כלי לטיפוח הציפורניים.

מרבית החולים נדבקים באמצעות שימוש משותף במחטים לא סטריליות בעת הזרקת סמים. עד שנת 1992 (אז החלו בבדיקות סדירות של תרומות דם) הועבר הנגיף גם דרך מנות דם נגועות.

קבוצות סיכון

הנמנים על האוכלוסיות הבאות נמצאים בקבוצות סיכון להידבק בהפטיטיס C:

• אוכלוסיית מזריקי הסמים (זו דרך ההדבקה השכיחה ביותר)
• אנשים שקיבלו תרומות דם, מוצרי דם, או אנשים שעברו השתלת איברים לפני שנת 1992 - מועד בו הוחל לבצע בדיקות שגרתיות של כל תרומות הדם
• חולים באי ספיקת כליות המטופלים בדיאליזה
• אנשים שעשו על גופם קעקועים או פירסינג באמצעות מכשירים שלא עוקרו כראוי
• עובדי מערכת הבריאות שנדקרו ממחט שנגעה בדמו של חולה
• נשאים וחולי איידס
• ילדים שנולדו לאמהות חולות או נשאיות של הפטיטיס C
• אנשים שקיימו יחסי מין עם חולה בהפטיטיס C
• אנשים המתחלקים בכלי רחצה, לרבות סכיני גילוח ומברשות שיניים, עם חולה בהפטיטיס C

ניתן להידבק בנגיף במהלך פעולות כגון:

שימוש משותף במחטים ובמזרקים להזרקת סמים

במהלך טיפול רפואי, כאשר רופאים ואחיות נפצעים ממחטים המכילות דם של חולים

במהלך לידה, כאשר הצוות מיילד אם שחולה בהפטיטיס C

דרכי הדבקה נפוצות פחות

• שימוש משותף (עם אדם חולה בהפטיטיס C) בכלי רחצה אישיים, סכיני גילוח או מברשת שיניים.
• קיום יחסי מין בלתי מוגנים עם אדם חולה בהפטיטיס C.

נגיף הפטיטיס C אינו מועבר במקרים הבאים:

שימוש משותף בכלי מטבח, הנקה, חיבוק, נשיקה, החזקת ידיים, שיעול או התעטשות. כמו-כן אין הוא מועבר באמצעות מזון או מים.

האם ניתן להידבק בהפטיטיס C בעת קיום יחסי מין?

בעיקרון כן. הסיכון להידבקות בעת קיום יחסי מין עולה במקרים הבאים:

• קיום יחסי מין עם אנשים המקיימים יחסי מין לא מוגנים עם מספר מרובה של אנשים
• קיום יחסי מין עם אנשים הסובלים ממחלות מין
• קיום יחסי מין אלימים עם אנשים שמצב בריאותם אינו וודאי
• קיום יחסי מין עם נשאי איידס

האם ניתן להידבק בהפטיטיס C במהלך ביצוע קעקוע או פירסינג?

כאשר מבצעים קעקוע או פירסינג במקום שאינו מקפיד הקפדה יתירה על היגיינה, לרבות שימוש בציוד סטרילי חד-פעמי, תתכן הדבקה בהפטיטיס C ובמחלות זיהומיות נוספות.

מה הסיכון של עובר לקבל את הנגיף מאם חולה בהפטיטיס C?

הדבקה של עובר בהפטיטיס C מאם חולה היא נדירה. כ-4% מהתינוקות שנולדים לאמהות עם הפטיטיס C נדבקים בנגיף. הסיכון עולה בצורה משמעותית במקרים שהאם נשאית איידס בנוסף להפטיטיס C.

האם ניתן להידבק בהפטיטיס C על ידי עקיצת יתוש?

לא ידוע על העברה בדרך של עקיצת יתוש או חרק אחר.

האם נשא של הפטיטיס C יכול לתרום דם, איבר או זרע?

לא. מי שנמצא חיובי (נשא או חולה) להפטיטיס C אסור לו לתרום דם, זרע או תרומת איברים, משום שתרומה זו עלולה להדביק את המקבל.

מספר בדיקות דם משמשות לאבחון הפטיטיס C. הרופא יבקש ביצוע אחת מהן או יותר.

בדיקות דם לנוכחות נוגדנים להפטיטיס C

הבדיקה מאתרת נוכחות נוגדנים נגד נגיף ההפטיטיס C בדמו של הנבדק (Hepatitis C Ab). נוגדן הוא חלבון המצוי בדם, אשר מיוצר על ידי מערכת החיסון בתגובה לנוכחות נגיף או זיהום אחר.

תוצאה חיובית בבדיקה זו מעידה על הדבקות בנגיף שאירעה בשלב כלשהו בעבר. הבדיקה תראה תוצאה חיובית רק מספר חודשים לאחר ההדבקה, מאחר שלוקח לגוף זמן עד שהוא מתחיל לייצר נוגדנים.

הבדיקה תראה תוצאה חיובית גם אם הגוף התגבר על המחלה והשמיד את כל הנגיפים, מאחר שהנוגדנים נשארים בדם.

לאחר זיהוי הנוגדנים הרופא עשוי לשקול המשך בירור, הכולל:

• בדיקת עומס נגפי (כמה גיפים יש במיליליטר דם) - Hepatitis C PCR Viral Load
• בדיקות דם נוספות כגון בדיקות תפקודי כבד, ובדיקת FIB 4 המיועדת להערכת פיברוזיס בכבד
• בדיקת על-קול (אולטרה סאונד) בטן להערכת הכבד

בדיקות תפקודי כבד

בדיקות דם אלו מודדות את רמתם של אנזימים מסוימים (סוג של חלבונים) המיוצרים בכבד. האנזימים הללו לא אמורים להיות נוכחים בדם כאשר הכול תקין. הימצאותם בדם מעידה על פגיעה בתאי הכבד.

הבדיקה הייחודית להימצאות אנזימי כבד בדם היא הבדיקה לאיתור האנזים אלנין אמינוטרנספרזה (ALT). רמות גבוהות של אנזים זה בדם מצביעות על דלקת בכבד.

האם תוצאות הבדיקות לאנזימי כבד יכולות להיות תקינות למרות שהנבדק חולה?

כן. אצל חולי צהבת נגיפית C כרונית שכיחה תנודתיות בערכים של אנזימי הכבד בדם. תוצאות הבדיקות לאנזימי הכבד יכולות להיות בבדיקה אחת גבוהות מהתקין ובבדיקה אחרת יתגלו ערכים תקינים, או קרובים לתקינים.

אצל חלק מהחולים יכולים הערכים של אנזימי הכבד בדם להיות תקינים במשך שנה ויותר, למרות שיש להם מחלת כבד כרונית. לפיכך, אם מתגלה בבדיקה שרמות אנזימי הכבד תקינות, יש צורך בביצוע מספר בדיקות חוזרות במהלך 6-12 חודשים. כאשר רמות האנזימים נותרות תקינות במהלך תקופה זו, מומלץ לבדוק אותן בתדירות נמוכה יותר, למשל פעם בשנה.

ביופסיה (דגימת רקמה) של הכבד

ניתן לעמוד על רמת הפגיעה בכבד על ידי נטילת דגימה מרקמת הכבד. התהליך שנקרא ביופסייה או ניקור של הכבד . בדיקה זו כרוכה בהחדרת מחט חלולה דקה דרך העור לתוך הכבד. בעזרת בדיקה מעבדתית של פיסת הרקמה שהוצאה ניתן להעריך את מידת הנזק לכבד, לרבות השגת מידע אודות התפתחות דלקת ושחמת (צירוזיס).

בדיקת סקר לזיהוי הדבקה בנגיף הצהבת מסוג C מומלצת לאוכלוסיות הבאות:

• אנשים שהזריקו או שמזריקים סמים.
• חולים ונשאים של איידס.
• חולי המופיליה אשר קיבלו פקטורי קרישה לפני שנת 1987.
• חולים המטופלים בדיאליזה.
• מי שקיבל דם ומוצריו לפני 1992.
• חולה שעבר השתלת איברים לפני 1992.
• עובדי מערכת הבריאות שנדקרו במחט החשודה כמזוהמת בנגיף צהבת מסוג C.
• אנשים שנולדו או חיו באזורים שבהם שכיחות צהבת נגיפית מסוג C גבוהה.
• מי שנולד לאם שלוקה בזיהום בצהבת נגיפית מסוג .C
• אנשים המקיימים יחסי מין עם בני/בנות זוג שלוקים בזיהום בצהבת נגיפית מסוג C.

האם נשים הרות צריכות להיבדק להפטיטיס C?

כן, מומלץ לנשים הרות להיבדקת לצהבת נגיפית C.

בדיקה זו היא חלק מבדיקות השגרה בהריון, וגם חלק מטיפולי הפריה חוץ גופית.

בשנים האחרונות חלה פריצת דרך בטיפול בהפטיטיס C. הטיפול בטוח, קצר יחסית ומצליח להביא לריפוי של כ-95% מהמקרים.

כיצד מטפלים בהפטיטיס C?

ישנן תרופות שונות לטיפול. חלקן עובדות רק על צורות מסוימות של הנגיף. במרבית המקרים ניתנות 2 תרופות או יותר בנפרד או כגלולה משולבת אחת. הטיפול נמשך בדרך כלל 8-12 שבועות.

אם אתם מטופלים בהפטיטיס C חשוב מאוד להקפיד לקחת את התרופות בדיוק לפי המלצת הרופא. אין לדלג על מינונים ואין להפסיק את התרופות אלא בהוראת רופא.

דילוג על מינונים או נטילה לא מסודרת של התרופות יכולים להביא להתפתחות עמידות של הנגיף לתרופות.

האם התרופות לטיפול בהפטיטיס C גורמות לתופעות לוואי?

ככל תרופה, גם התרופות להפטיטיס C יכולות לגרום לתופעות לוואי אך רובן אינן חמורות. תופעות לוואי שכיחות יותר הן כאבי בטן, עייפות וכאבי ראש. יש ליידע את הרופא בכל מקרה של התפתחות תופעות לוואי אלו או אחרות. גם אם אתם חווים תופעות לוואי קלות, חשוב לזכור שהטיפול ניתן לזמן קצר ויכול להביא לאחוזי ריפוי גבוהים ביותר.

האם ניתן להחלים מהפטיטיס C?

הטיפול הקיים היום מביא לריפוי מלא ב-95% מהמקרים. לאנשים שנכשלו בטיפול קודם או שחלו בשחמת יש סיכויי ריפוי מעט יותר נמוכים.

לפחות 3-6 חודשים לאחר סיום הטיפול יש לבצע בדיקת דם כדי לעקוב אחר הריפוי. במקרה של כשלון בריפוי בטיפול הראשון יוצע לך טיפול חוזר או המתנה לתרופות חדשות שייצאו לשוק.

גם אם מחלימים מהפטיטיס C, הדבר אינו מגן מהדבקה חוזרת ועל כן יש להקפיד על כל כללי המניעה המפורטים כאן.

מה יכול לעשות חולה בהפטיטיס C על מנת לשמור על הכבד?

• להיבדק באופן תדיר על ידי רופא מומחה
• להימנע משתיית אלכוהול
• לשמור על משקל בריא
• להתייעץ עם רופא לגבי קבלת חיסון נגד הפטיטיס A ו-B
• להתייעץ עם רופא או רוקח לפני שימוש בכל תרופה או תוסף מזון העלולים לפגוע בכבד
• להימנע משימוש במריחואנה

האם קיים חיסון שביכולתו למנוע הידבקות בהפטיטיס C?

טרם פותח חיסון להפטיטיס C. המחקר לפיתוח חיסון כזה נמצא בעיצומו.

כיצד ניתן להפחית את הסיכון להידבק בהפטיטיס C?

• מזריקי סמים - הם המצויים בסיכון הגדול ביותר להידבקות. עבור אנשים אלה מומלץ שלא לחלוק ציוד הזרקה דוגמת מזרקים, מחטים, כפיות ופילטרים.
• לא לחלוק סכיני גילוח, מברשות שיניים או מגבות שעלולים להיות מזוהמים בדם של נשא או חולה.
• להקפיד על קיום יחסי מין מוגנים. למרות שלכאורה הסיכון להידבק בנגיף הפטיטיס C כתוצאה מקיום יחסי מין עם בן זוג חולה הוא נמוך, כדאי להשתמש בקונדום ולהיבדק באופן סדיר.

האם חולה בהפטיטיס C צריך להימנע מלעבוד בעבודה מסוימת?

לא קיימת המלצה לחולי הפטיטיס C להימנע מעבודה, לימודים, משחקים, טיפול בילדים או הוראה. אין עדויות לכך שהדבקה בנגיף אפשרית אגב מגע רגיל בין אנשים או דרך מזון, כל עוד אין מגע של דם בדם. לכן יכולים החולים להמשיך בשגרת אורח חיים תקין.

כמה זמן יכול נגיף ההפטיטיס C לשרוד מחוץ לגוף?

נגיף ההפטיטיס C יכול לשרוד מחוץ לגוף בטמפרטורת החדר בין 16 שעות ל-4 ימים.

כיצד לנקות משטחים המזוהמים בדם נגוע בנגיף?

יש לנקות כל שיירי דם לרבות דם שיבש. הניקוי מתבצע באמצעות תמיסה המכילה אקונומיקה במיהול של 1:10 במים. יש לעטות כפפות בעת הניקוי.

עיקר הסיבוכים של הפטיטיס C יבואו לידי ביטוי בטווח הארוך.

75%-85% מהחולים שנדבקו בנגיף יפתחו הפטיטיס C כרונית .

5%-20% מהחולים יפתחו שחמת הכבד במהלך 20-30 השנים שלאחר ההדבקה. שחמת (צירוזיס) היא מצב בו הכבד פגוע בצורה שאינה מאפשרת תפקוד תקין שלו.

שחמת עלולה להוביל לאי ספיקת כבד, שהטיפול היחידי בה הוא השתלת כבד.

אצל חולי הפטיטיס C צריכת אלכוהול מרובה מגבירה את הסיכון להגיע למצב של אי ספיקת כבד.