27 מאי 2017 ב' סיון תשע"ז
מעודכן לתאריך  27.10.2009  באדיבות ה 

צהבת נגיפית מסוג B (הפטיטיס B)

Hepatitis B

אבחון של הפטיטיס B

כיצד מאבחנים הפטיטיס B?

תקופת
הדגירה
של המחלה (משך הזמן החולף מההדבקה עד להתפרצות המחלה) היא כ-90 יום בממוצע, אך יכולה לנוע בטווח שבין 30 ל-180 יום. ניתן לזהות את נוכחות הנגיף בבדיקת דם שתתבצע 30 עד 60 יום לאחר ההדבקה.
מדובר בבדיקת דם ייחודית המזהה נוכחות אנטיגנים של הנגיף ונוגדנים שנוצרו על ידי מערכת
החיסון
כנגד הנגיף.
בנוסף, ובהתאם לתוצאות בדיקת הדם, תבוצענה בדיקות תפקודי
כבד
ובמידת הצורך נטילת דגימה של רקמת
הכבד
(
ביופסיה
) כדי לאמוד נזק לכבד.
במהלך הביופסיה מוחדרת מחט ארוכה ודקה לתוך הכבד ובאמצעותה נלקחת
דגימת רקמה
. הדגימה נבדקת על ידי מומחה באמצעות מיקרוסקופ. על סמך תוצאות הבדיקה ניתן להעריך את מידת הנזק לכבד, לרבות השגת מידע אודות התפתחות
דלקת
ואם קיים חשש להתפתחות שחמת.

בדיקות תפקודי כבד

בדיקות דם אלו מזהות נוכחותם של
אנזימים
וחלבונים מסוימים בדם ומודדות את רמתם. כאשר מתקבלים בבדיקות ערכים גבוהים מהתקינים, מתחזקת ההשערה שמדובר במחלת כבד.

אלו אנזימים נבחנים בבדיקת תפקודי כבד?

אלאנין טראנסאמינאז (ALT)

ALT הוא
אנזים
הנמצא ברובו בתאי הכבד ובחלקו הקטן גם בתאי
הכליה
, הלב ובשריר השלד. אנזים זה חיוני לתהליכים מטבוליים, היינו תהליכים בהם מזון הופך לאנרגיה זמינה עבור הגוף. כל מחלה או פגיעה בתאים המכילים את האנזים תלווה בשחרורו למחזור הדם ביחס ישר לכמות התאים הנפגעים. היות שחלקו העיקרי של האנזים נמצא ברקמת הכבד, רמת ALT גבוהה בדם היא סמן בעל ספציפיות גבוהה לפגיעה בכבד.
רמת ALT בדם עולה בצורה חדה בעת מחלת כבד חריפה כגון הפטיטיס נגיפית או הרעלה (למשל כתוצאה משימוש יתר בפרצטאמול).

אספרטאט טראנסאמינאז (AST)

בבדיקה זו נמדדת רמת האנזים AST בדם. בדיקה זו נעשית כחלק מבירור הפרעות בתפקוד הכבד בשילוב בדיקות נוספות כגון ALT. אנזים זה נמצא בריכוז גבוה בתאי הכבד, תאי שריר הלב ושריר השלד. האנזים נמצא גם בתאי הכליה,
הלבלב
ובתאי דם אדומים, אך בריכוז נמוך יותר. פגיעה בתאים המכילים AST תגרום לשחרורו מהתא ולעליית רמתו בדם ביחס ישר לכמות התאים הנפגעים.
בדיקה זו אינה ייחודית לבעיות כבד והיא נערכת לשם שלילת מצבים אחרים.

פוספאטזה בסיסית (Alkaline phosphatase (ALP

אנזים זה נמצא בכל
רקמות
הגוף ובריכוז הגבוה ביותר בתאי הכבד, המרה ובתאי עצם. אנזים זה מעורב בתהליכי ייצור אנרגיה. שמו נגזר מן העובדה שתפקודו עולה בסביבה בסיסית. מחלה או פגיעה בתאים המכילים את האנזים יגרמו לשחרורו למחזור הדם.

גאמא גלוטאמיל טרנספפטידאז (GGT)

GGT הוא אנזים הנמצא בעיקר בכבד ובדרכי המרה. בריכוזים נמוכים יותר ניתן למצאו גם בכליה, בלבלב ובמוח. ברקמות אלו הוא מסייע בתהליך חילוף החומרים. הבדיקה רגישה אך בעלת ספציפיות נמוכה. כלומר, גם נזק קטן לרקמות המכילות את האנזים יגרום לעלייה ברמת האנזים בדם, אך אין בכך כדי לקבוע את מקור הפגיעה היות שהאנזים קיים במספר רקמות בגוף.
כאשר אנזימי כבד אחרים מוגברים, אין לתוצאת ה-GGT ערך מוסף; מאידך גיסא עלייה ברמת GGT שאינה מלווה בעליית אנזימי כבד נוספים (באדם ללא מחלת כבד ידועה וללא
גורמי סיכון
) בדרך כלל אינה מעידה על מחלת כבד ואינה מצריכה טיפול.

אלו חלבונים נבחנים בבדיקות?

בילירובין

תאי הדם האדומים מתפרקים עקב "הזדקנותם" לאחר שמלאו להם בממוצע 120 יום, או עקב פגם. אחד מתוצרי הפירוק הוא בילירובין. תוצר זה נובע מהתפרקותה של מולקולת
ההמוגלובין
, היא המולקולה אשר קושרת חמצן בתאי הדם האדומים.
במצב תקין עובר בילירובין לכבד, שם נקשר לחומר המכונה גלוקורוניד, ובסופו של דבר מופרש מהגוף באמצעות הצואה. במצבים בהם אין הכבד מתפקד באופן תקין, מצטבר בילירובין בדם ורמתו שם עולה.
אחת ההשלכות של הצטברות הבילירובין בדם היא הופעת גוון צהבהב של העור המכונה
צהבת
, שאופייני למחלות כבד.
הבדיקה נערכת לשם איתור עדות למחלת כבד, דרכי מרה או דם. הבדיקה מודדת את הרמה הכללית של בילירובין בדם (בילירובין כולל) ואת רמת הבילירובין הקשור לגלוקורוניד. בילירובין קשור מכונה בילירובין ישיר ואילו בילירובין שאינו קשור לגלוקורוניד מכונה בילירובין לא ישיר.

אלבומין וחלבון כללי בדם

חלבונים המיוצרים בכבד חיוניים עבור תהליכים רבים אשר מתרחשים בגוף, לרבות בנייה ותחזוקה של שרירים, עצמות ואיברים אחרים. בעיות שונות בכבד פוגעות ביכולתו לייצר חלבונים אלו ורמתם בדם יורדת. אלבומין הוא חלבון המיוצר בכבד שחלק מתפקידו למנוע "בריחת" נוזלים מכלי הדם החוצה. בדיקת תפקודי כבד כוללת בדרך כלל בדיקה של רמת האלבומין בדם.

בדיקת תפקודי קרישה

אחד מתפקידיו החשובים של הכבד הוא יצור חלבונים אשר נוטלים חלק בתהליך קרישת הדם. במחלות כבד שונות הנמצאות בשלב מתקדם, נפגעת יכולתו של הכבד לייצר חלבונים אלה. בעקבות זאת חלה ירידה ביכולתו של הגוף לעצור דימומים. כל פגיעה בכלי דם, בין אם פנימית ובין אם חיצונית עלולה להביא לדימום בלתי נשלט שיכול להיות קטלני.
בדיקת תפקודי הקרישה כוללת שלושה מדדים:
  • International Normalized Ratio) INR) - בדיקת זמן פרותרומבין מתוקננת.
  • Prothrombin Time) PT) - בדיקת זמן פרותרומבין.
  • Partial Prothrombin Time) PTT) -בדיקת זמן פרותרומבין חלקי.
 
בבדיקה זו מודדים את פרק הזמן שלוקח לדגימת דם להיקרש. תוצאה החורגת מערכים תקינים עלולה להצביע על החמרה במחלת כבד, עד כדי צורך בהשתלה.