29 מרץ 2017 ב' ניסן תשע"ז
מעודכן לתאריך  27.10.2009  באדיבות ה 

צהבת נגיפית מסוג B (הפטיטיס B)

Hepatitis B

הטיפול בהפטיטיס B

הפטיטיס B חריפה (אקוטית)

אין טיפול ייחודי להפטיטיס B חריפה. הטיפול מתמקד במתן נוזלים בשל החשש להתייבשות כתוצאה משלשול והקאה. כ-90% מהמבוגרים הבריאים שנדבקו בנגיף ההפטיטיס B יבריאו לחלוטין בתוך 6 חודשים ללא כל טיפול.

הפטיטיס B מתמשכת (כרונית)

הטיפול בהפטיטיס B מתמשכת (כרונית) כולל שימוש בתרופות אנטי נגיפיות, לרבות אינטרפרון.

תרופות אנטי-נגיפיות

אינטרפרון אלפא- 2b (אינטרון A)

הטיפול בהפטיטיס B כרונית בעזרת מתן אינטרפרון הוא המקובל מזה שנים רבות. אינטרפרון פועל הן באמצעות עצירת השכפול של הנגיף והן באמצעות חיזוק מערכת
החיסון
, כדי שתוכל להיאבק ביתר יעילות בזיהום.
מתן אינטרפרון הוא הבחירה הראשונה עבור חולים שעל סמך תוצאות בדיקות מעבדה יש סימנים לכך שצפויה החרפה במצב מחלתם. הוא מתאים למטופלים שיש להם רמות נמוכות יחסית של הנגיף, עם סימנים לפגיעה בכבד.
בדרך כלל אין התרופה ניתנת למטופלים שהנזק הכבדי שלהם בשלב מתקדם של צירוזיס (שחמת), משום שהטיפול עלול להחריף את הנזק.
משך הטיפול באינטרפרון קצר יחסית לטיפולים אחרים. הטיפול ניתן באמצעות סדרת זריקות. התרופות הוותיקות ממשפחה זו ניתנות 3 פעמים בשבוע או יותר. הגרסה החדשה, המכונה פג-אינטרון, משפיעה לפרק זמן ארוך יותר, כך שיש צורך לקבל אותה רק אחת לשבוע.

תופעות לוואי והערכת יעילות

לאינטרפרון תופעות לוואי שאינן נעימות עבור מטופלים רבים. תופעת הלוואי השכיחה היא תחושה דמוית שפעת מתמשכת. לעיתים תופעות הלוואי כה קשות עד שהמטופלים בוחרים שלא להמשיך בטיפול. בדיקות תפקודי
כבד
ונוכחות דנ"א (
החומר התורשתי
) של הנגיף בדם משמשות לצורך הערכת יעילות הטיפול. אצל 40% מהחולים עוצר אינטרפרון את הזיהום ואצלם הזיהום בדרך כלל אינו חוזר.

אנלוגים של נוקלאוזידים ושל נוקליאוטידים

דרך פעולתם של האנלוגים

נגיף ההפטיטיס B מתרבה באמצעות שכפול המטען
הגנטי
שלו אשר מורכב מנוקליאוטידים ומנוקלאוזידים. האנלוגים של נוקליאוטידים ונוקלאוזידים הם חומרים דומים מאד לנוקליאוטידים ולנוקלאוזידים, כך שבנוכחותם מתפתה הנגיף לשגות ולשלב אותם במבנה החומר התורשתי (דנ"א) שלו. כתוצאה מכך אין הנגיף מסוגל להשתכפל ולהתרבות. חומרים אלה אינם מונעים לחלוטין את התרבות הנגיף, אך מצמצמים באופן משמעותי את כמותו בגוף.

למי לא מומלץ להשתמש באנלוגים?

  • אנשים שחוו תגובה אלרגית בעת השימוש בתרופה.
  • נשים
    בהריון
    או בתקופת
    הנקה
    .
 

כיצד ניתן הטיפול?

אנלוגים של נוקליאוטידים ונוקלאוזידים ניתנים בכמוסות או בגלולות לבליעה. במקרים של פגיעה בתפקוד כיליתי יש להפחית את המינון.

תופעות לוואי וסיבוכים

למרות שבדרך כלל התרופות נסבלות היטב, עלולות להופיע מספר תופעות לוואי. ביניהן:
  • תשישות
    .
  • חום
    .
  • בחילה
    .
  • כבד מוגדל.
  • חמצת לקטית (הצטברות של חומצה לקטית בדם).
  • דלקת
    בלבלב (אצל ילדים).
  • השמנה, לרבות הופעת שומן במקומות יוצאי דופן כמו בגב העליון.
  • בעיות בספירת דם.
 
על קבוצת התרופות האנלוגיות נמנות:
  • adefovir, שם מסחרי: הפסרה (Hepsera)
  • entecavir , שם מסחרי: באראקלוד (Baraclude)
  • lamivudine , שם מסחרי: אפיוויר (Epivir-HBV)
  • telbivudine , שם מסחרי: סביבו (Sebivo)
  • tenofovir , שם מסחרי: ויראד (Viread)
 

Lamivudine, שם מסחרי: אפיוויר (Epivir-HBV)

תרופה זו מהווה חלופה עבור מטופלים שאינם יכולים או אינם רוצים לקבל אינטרפרון. ניתן לרשום אותה גם עבור חולים בעלי מערכת
חיסון
מדוכאת.
התרופה מאטה את השכפול של נגיף ההפטיטיס B. היא ניתנת בגלולה הניטלת בבליעה. כמעט שאין לה תופעות לוואי. תופעות הלוואי שלה דומות לאלה של האינטרפרון, אך קלות בהרבה.

יעילות

התרופה מצליחה להפחית את מספר הנגיפים בדם כמעט אצל כל המטופלים. אצל כ-40% מהמטופלים יורד מספר הנגיפים אל מתחת לרמה הניתנת למדידה. אצל כמחצית מהמטופלים דלקת
הכבד
נעלמת (על פי בדיקת
רקמה
מהכבד). בשני שליש מהמקרים חוזרות תוצאות הבדיקות של תפקודי הכבד לטווח התקין. הטיפול יעיל יותר מאינטרפרון עבור אנשים עם פגיעה כבדית חמורה (שחמת).
לשם הערכת יעילות הטיפול משתמשים בבדיקות תפקודי כבד ובדיקת זיהוי דנ"א נגיפי.
אצל מרבית החולים מתרבה הנגיף שוב עם הפסקת נטילת התרופה. בשלב כלשהו במהלך הטיפול מפתח הנגיף עמידות לתרופה. כיום מתבצעים מחקרים הבוחנים אם קיימת יעילות טובה יותר לטיפול המשלב lamivudine עם אינטרפרון או עם תרופות אחרות.

adefovir, שם מסחרי: הפסרה (Hepsera)

תרופה אנטי-נגיפית זו מאושרת על ידי ה-FDA האמריקאי מאז שנת 2002. היא מאטה את השכפול של הנגיף. התרופה ניתנת בגלולה שיש צורך ליטול מידי יום. הנגיף חוזר לשכפל את עצמו ברגע שמפסיקים ליטול את התרופה. התרופה עלולה לפגוע בכליות, בעיקר אצל אנשים שהיו להם בעיות קודמות בכליות.

entecavir , שם מסחרי: באראקלוד (Baraclude)

מדובר בתרופה האנטי נגיפית החדשה ביותר שאושרה לטיפול בהפטיטיס B כרונית. היא מאטה את שכפול הנגיף. התרופה ניתנת כגלולה לנטילה דרך הפה או כתמיסה לשתייה. היא נרשמת לחולים שאצלם פיתח הנגיף עמידות לאפיוויר. עבור חולים עם ליקויים בתפקוד הכליות יש לבצע התאמת מינון ייחודית.

עמידות הנגיף לאנלוגים של נוקלאוזידים ושל נוקליאוטידים

לאורך זמן עלול נגיף ההפטיטיס B לפתח עמידות לתרופה מסוימת ממשפחה זו. כאשר מבחינים בהתפתחות עמידות (חלה עלייה בכמות הנגיפים בגוף) יחליף הרופא את התרופה.
התרופה Lamivudine (אפיוויר) נמצאת בשימוש מעל 10 שנים, יש לה פרופיל בטיחותי טוב, מעט תופעות לוואי, אך הנגיף מפתח עמידות כלפיה בתוך מספר חודשים או שנים. ההערכות מדברות על התפתחות עמידות בכ- 15%-30% מהמקרים בתוך שנת טיפול אחת ולמעלה מ-70% לאחר 5 שנות טיפול. אנלוגים חדשים דוגמת adefovir , entecavir ו- Telbivudine מועדים פחות להתפתחות עמידות נגדם.