30 אוגוסט 2014ד' אלול תשע"ד
גודל אות גדול בינוני קטן
חזור למחלות ומצבים
מעודכן לתאריך08.11.2009|באדיבות ה

סינוסיטיס

(Sinusitis)

הטיפול בסינוסיטיס

 

ברוב המקרים (כ-65%) המחלה חולפת מעצמה ללא צורך בטיפול. מאחר שמרבית מקרי הסינוסיטיס נגרמים על ידי זיהום נגיפי, מתגברת מערכת החיסון על הזיהום בתוך כשבוע.
אם הסימפטומים חמורים או מחמירים, ואינם חולפים בתוך שבוע, ייתכן שרופא המשפחה יחליט על מתן טיפול אנטיביוטי.

 

עזרה עצמית

טיפול עצמי בסינוסיטיס, עשוי לסייע בפתיחת הסינוסים ובייבושם.

 

שיפור הניקוז

  • לשתות הרבה נוזלים (עדיף תה חם ומים).
  • לשאוף אדים חמים 2-4 פעמים ביום. השימוש במפזר אדים חמים כאשר מגבת עוטפת את הראש (כדי למנוע בריחת אדים) הוא המומלץ ביותר. מומלץ לשאוף את האדים החמים במשך כ- 10 דקות. הוספת טיפות של שמן מנטה למים של מפזר האדים עשויה להיות יעילה יותר מאשר רק שאיפת האדים.
  • מקלחת חמה יכולה לסייע בפתיחת האף.

 

הפחתת צמיגות הנזלת

מכייחים הם תרופות המסייעות לשחרר את הליחה מהריאות ומדרכי הנשימה. הם גורמים לדילול הליחה ולזירוז ניקוז הסינוסים. מכייחים נפוצים הם גואפנסין (מצוי בסירופ רוביטוסין למשל) וקרבוציסטאין (מצוי במוקוליט). תכשירים אלה ודומיהם נמכרים בבתי המרקחת ללא צורך במרשם רופא.

 

משככי כאב ללא מרשם

ניתן להשתמש במשככי כאב ללא מרשם רופא, כגון פאראצטמול (אקמול, דקסמול), איבופרופן (נורופן, אדוויל), דיפירון (אופטלגין) או אספירין. תרופות אלו יכולות לסייע בהקלת כאב הראש, הורדת חום והפחתת הרגישות והכאב באזור הסינוסים הפגועים.

נטילת אספירין אינה מומלצת לילדים מתחת לגיל 16. איבופרופן אינו מומלץ לסובלים מאסטמה.

 

טיפות או תרסיס להקלה על גודש באף

טיפות או תרסיס להקלה על גודש באף יכולים להקל על סימפטומים של אף סתום ולהקלה על הנשימה. תרופות אלו אינן מקצרות את משך המחלה. אין להשתמש בהן ברציפות למעלה מ- 5-7 ימים.


טיפול רפואי

יש לפנות לרופא במידה שהסימפטומים אינם משתפרים בתוך שבוע, או במקרים של חזרות תכופות של המחלה. רופא המשפחה יכול להמליץ על טיפול תרופתי או להפנות את המטופל לרופא אף- אוזן-גרון.

 

הטיפול התרופתי בסינוסיטיס

מטרות הטיפול התרופתי:

  • הפחתת הנפיחות והדלקת בדרכי הנשימה ובסינוסים.
  • חיסול הזיהום.
  • שיפור הניקוז מהסינוסים ושמירתם פתוחים.

 

הפחתת גודש

חומרים מפחיתי גודש פותחים את דרכי האוויר שנחסמו על ידי ליחה. יש להם חשיבות בהקלת הסימפטומים.

 

תרסיסים וטיפות לאף

התרסיסים כמו אוטריווין, אלרין, פרואף ודומיהם פועלים במהירות ומשפיעים תוך דקה אחת עד שלוש. שימוש רציף מעל ל-3 ימים בתכשירים אלו אינו מומלץ, בגלל ששימוש ממושך גורם לירידה ביעילותם ואז נדרשים יותר טיפולים כדי להשיג את התוצאה של נשימה חופשית.

 

ניתן לצמצם תופעה זו המכונה "אפקט הריבאונד", על-ידי שימוש מופחת ומוגבל בתרופה והתזה כול פעם לנחיר אחר לסירוגין. שימוש ממושך במפחיתי גודש עלול לגרום להתפתחות תלות בתרופה.

 

התגברות על תלות מצריכה טיפול בתרופות מפחיתות גודש הניטלות בבליעה, שטיפות אף בסליין (מי מלח) ותרסיסי סטרואידים.

 

במקרים של סינוסיטיס כרונית ניתן להשתמש בתרסיס לאף המכיל סטרואידים. התרסיס מסייע להפחית את הדלקת והנפיחות בסינוסים. הוא ניתן רק במרשם רופא.

 

תרופות להקלת גודש באף הניטלות דרך הפה

תרופות להפחתת גודש מכילות בדרך כלל את החומרים הפעילים פסואודואפדרין או פנילאפרין ומשווקות בסירופ או בטבלייה. תכשירים אלו פועלים באופן איטי יחסית לטיפות או לתרסיס לאף. בדרך כלל מורגשת השפעתם בתוך 15-30 דקות ממועד הנטילה. כמו בתרסיסים לאף, היעילות של התרופות פוחתת אגב שימוש ממושך. גם כאן קיים "אפקט הריבאונד" אולם באופן קל יותר בהשוואה לטיפות ולתרסיסים.

 

תופעות לוואי

לחומרים מפחיתי גודש, הן אלו הניטלים בטיפות אף והן אלו הניטלים דרך הפה, יש תופעות לוואי העלולות לכלול עלייה בלחץ הדם, עלייה בדופק, גרימה לחוסר בשעות שינה, עצבנות, חרדה, רעד, יובש בפה, טשטוש בראייה וכאב ראש. כמו כן עלולות להיגרם בעיות בתדירות מתן שתן. אנשים בעלי היסטוריה של מחלות לב, לחץ דם גבוה, חרדה, או בעיה במתן שתן צריכים להתייעץ עם רופא לפני השימוש בתרופות.

 

טיפול אנטיביוטי

במקרים בהם יש זיהום חיידקי של הסינוסים, ניתן טיפול אנטיביוטי במטרה לחסל את החיידקים בסינוס. טיפול זה מאפשר למנוע סיבוכים, להקל על הסימפטומים ולהפחית את הסיכון להתפתחות סינוסיטיס כרוני.

 

  • במקרים אקוטיים ולא מסובכים, משתמשים בדרך כלל באנטיביוטיקה ממשפחת הפניצילין הסינתטי כמו אמוקסיצילין (מוקסיפן או מוקסיוויט). אנטיביוטיקה זו מפגינה יעילות טובה נגד החיידקים הנפוצים אשר גורמים לסינוסיטיס. תופעת הלוואי העיקרית של אמוקסיצילין כוללת תגובה אלרגית וכאבי בטן.
  • בעקבות שימוש ממושך באמוקסיצילין, עלולה להתפתח אצל חולים שסבלו ממספר אירועים של סינוסיטיס אקוטי, או אלה הסובלים מסינוסיטיס כרוני, עמידות של החיידקים לאנטיביוטיקה הזאת. לחולים אלו ניתן לתת אוגמנטין או צפורל שהן אנטיביוטיקות יעילות.

 

שימוש מופרז או חלקי באנטיביוטיקה מכל סוג, עלול להוביל להתפתחות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. לכן יש ליטול את האנטיביוטיקה שנרשמה עד לסיום הטיפול, על פי הנחיות הרופא. הכלל אומר שיש ליטול את האנטיביוטיקה עד להעלמות הסימפטומים ואז להמשיך שבוע נוסף.

 

אנטי היסטמינים

כאשר הגורם לסינוסיטיס הוא אלרגיה, הרי הוספת טיפול תרופתי באנטי היסטמינים יכול לסייע בהפחתת הנפיחות ברירית הסינוסים.

 

חומרים מסוימים המכונים אלרגנים, מעוררים תאי דם לבנים הנמצאים בדם וברקמות להפריש היסטמין. חומר זה אחראי לחלק גדול מהתופעות שאנו מזהים כאלרגיה.
אחת מתופעות האלרגיה היא הצטברות נוזלים ברקמות רירית האף אשר גורמת לסימפטומים של גודש.

 

חלק מהתרופות נוגדות ההיסטמין אינן מומלצות מכיוון שהן גורמות לעיבוי הרירית ולהחמרה בגודש באף. במרבית המקרים יועדף השימוש בתרופות אנטי היסטמיניות כמו פקסופנדין (Allegra) או לורטדין (Lorastine).


ניתוח לטיפול בסינוסיטיס כרונית

במקרים של סינוסיטיס כרונית שאינה משתפרת בשום טיפול, כולל טיפול באנטיביוטיקה וסטרואידים, וגורמת לקושי בתפקוד היומיומי, נשקלת התערבות ניתוחית.

 

בהליך המכונה (functional endoscopic sinus surgery (FESS, מחדיר המנתח אנדוסקופ (מכשיר המאפשר לצפות באמצעות סיב אופטי בהגדלה של החלק הפנימי של האף והסינוסים) לתוך האף. כך יכול המנתח לבחון את פתחי הניקוז של הסינוסים ולסלק משם את הרקמה אשר סותמת אותם. פעולה זו תשפר את הניקוז מהסינוס ותאפשר לסינוס לפעול כראוי.