21 יולי 2017 כ"ז תמוז תשע"ז
מעודכן לתאריך  09.11.2009 

הרפס סימפלקס (שלבקת) - מידע רפואי

Herpes

מבוא להרפס סימפלקס

הרפס (שלבקת) היא מחלת עור נפוצה, אשר נגרמת על-ידי נגיף ההרפס סימפלקס (HSV).
הנגיף יכול לגרום להופעת שלפוחיות ופצעים באזור הפה והאף (המכונים פצעי קור או פצעי חום) או על איברי המין והישבן. הסימפטומים של המחלה קלים בדרך כלל אם כי יכולים להיות מטרידים, כיוון שהפצעים עלולים לחזור פעמים רבות, להיות כואבים ולהפריע למראה החיצוני.
קיימים שני סוגים של הרפס סימפלקס:
  • הרפס סימפלקס סוג 1 (HSV-1) - רוב מקרי ההרפס באזור הפה נגרמים על ידי נגיף ההרפס סימפלקס סוג 1.
  • הרפס סימפלקס סוג 2 (HSV-2) - רוב מקרי ההרפס באיברי המין (הרפס גניטאלי) נגרמים על-ידי הרפס סימפלקס סוג 2. הדבקה בהרפס גניטאלי עלולה לגרום להופעת שלפוחיות על אברי המין או להיות נטולת סימפטומים.
 
משפחת נגיפי ההרפס כוללת חוץ מהרפס סימפלקס גם את נגיף האפשטיין-באר (EBV) אשר גורם למחלת הנשיקה ואת נגיף הווריצלה-זוסטר(VZV) שגורם לאבעבועות רוח ולשלבקת חוגרת.

כיצד נדבקים?

נגיף ההרפס מועבר במגע ישיר בין עור נגוע לעור של אדם בריא, באזור הפה או אברי המין. ברוב שטחי הגוף העור עבה דיו כדי למנוע את חדירת נגיף ההרפס, אולם באזור השפתיים ואיברי המין העור דק יותר, ולכן הנגיף עלול לחדור לגוף ביתר קלות דרך פגמים בעור באזורים אלו.
חדירת הנגיף מתאפשרת רק דרך פגם בעור, היינו פצע או שריטה, בעיקר באזור איבר המין, (הפין והפות) פי הטבעת, צוואר הרחם והפה.

הידבקות בהרפס מסוג 1

ברוב המקרים ההדבקה בהרפס סימפלקס סוג 1 (הגורם לפצעי קור) מתרחשת בגיל הילדות, אגב מגע קרוב עם חברים או בני משפחה אשר נושאים את הנגיף. הנגיף יכול לעבור בנשיקה, דרך סכו"ם, נרגילה או שפתון משותפים.

הידבקות בהרפס מסוג 2

ההדבקה נעשית בדרך כלל אגב מגע מיני עם אדם הנושא את הנגיף. הנגיף קיים אצל 20% מהמבוגרים הפעילים מינית.
נגיף ההרפס סימפלקס מסוג 1 אשר גורם בדרך כלל להרפס באזור השפתיים עלול לגרום גם להרפס באברי המין, והרפס סוג 2 הגורם לרוב להופעת פצעים באברי המין עלול לגרום גם להרפס השפתיים, בשני המקרים בעקבות קיום מין אוראלי.
ככל הידוע לא ניתן להידבק בהרפס של אברי המין (הרפס גניטאלי, סוג 2) כתוצאה ממגע עם חפצים כמו מושב האסלה, נייר טואלט, אמבטיות או מגבת. זאת מאחר שנגיף ההרפס רגיש מאד לתנאי הסביבה ואינו שורד מחוץ לגוף.

מה קורה לאחר שנגיף ההרפס חודר לגוף?

לאחר שהנגיף חודר לגוף ותופס בו אחיזה, הוא מתחיל להשתכפל. בתגובה מתגייסת מערכת החיסון לפעולה נגדו. כדי לחמוק ממערכת החיסון נסוג הנגיף ו"תופס מחסה" בשורשי העצבים הנקראים גנגליונים, שם הוא נשאר במצב רדום ולא-פעיל (לטנטי) לפרק זמן לא מוגדר.
למרבה הצער, מצבים שונים יכולים "להעיר" את הנגיף ואז הוא מתחיל לנוע לאורך העצב אל העור, מקום בו הוא גורם לסימפטומים האופייניים כמו פצעי קור. הנגיף יכול לחזור לפעילות גם בלי לגרום לסימפטומים.

הרפס סימפלקס סוג 1

זיהום בנגיף ההרפס סימפלקס סוג 1 גורם להופעת שלפוחיות קטנות שקופות ומלאות נוזל. השלפוחיות המכונות גם פצעי קור או פצעי חום מופיעות בדרך כלל באזור הפנים. לעיתים נדירות גורם נגיף ההרפס סוג 1 לפצעונים באיברי המין.
בהדבקה הראשונית בנגיף יופיעו פצעים רק אצל כ-10% מהחולים, כעבור 2-20 יום לאחר המגע עם האדם המדביק. יכולים להופיע מספר פצעים או פצע אחד. לפני הופעת הפצעון יופיעו סימנים מקדימים כמו גירוד, צריבה, או דגדוג בעור.
הפצעון יכול להתפוצץ כתוצאה ממכה או שריטה ולפלוט החוצה את הנוזל שבתוכו. לאחר שהפצע יגליד, יישאר עליו קרום שמתייבש ונופל. משך הזמן עד להחלמה הוא כ- 10 ימים. בתום ההחלמה העור נותר בדרך כלל ללא צלקות.
גם לאחר שהפצע הראשוני מתרפא הנגיף נשאר בגוף. הוא חודר לתאי העצב ונותר שם במצב לא פעיל עד להערתו על ידי שורה של מצבים. כול "התעוררות" עלולה להביא להופעת שלפוחית באותו מקום או בסמוך לו.

הרפס סימפלקס סוג 2

זיהום ראשוני בנגיף ההרפס סימפלקס סוג 2 מתבטא בדרך כלל בהופעת שלפוחיות על פני איברי המין, הישבן או צוואר הרחם, 2-20 יום לאחר מגע עם אדם הנושא את הנגיף.
נגיף ההרפס סוג 2 יכול לגרום להופעת סימפטומים גם במקומות אחרים, אך בדרך כלל הוא תוקף מתחת למותניים.
התפרצות חוזרת של הנגיף יכולה לגרום לגירודים, פצעונים כואבים, חום, כאבי שרירים ותחושת צריבה בעת מתן שתן.

מה יכול לעורר את הנגיף?

התעוררות הנגיף, שעלולה להביא להתפרצות חוזרת של הסימפטומים, יכולה לנבוע משורה של מצבים. למשל:
  • מחלה.
  • חום גבוה.
  • חשיפה לשמש.
  • המחזור החודשי.
  • פציעה.
  • ניתוח.
  • לחץ נפשי.
 
בשני הסוגים של הרפס סימפלקס, תכיפות ומיקום הפצעונים החוזרים יכולים להשתנות. הפצעים עלולים להתפזר במקומות שונים בגוף עקב מגע ידני עם אזור נגוע ומיד לאחר מכן מגע של אותה היד עם אזור לא נגוע אך רגיש.

עד כמה שכיחה מחלת ההרפס?

  • בין 50%-80% מאוכלוסיית המבוגרים בעולם סובלים מפצעי קור באזור הפה כתוצאה מהרפס סימפלקס.
  • עד גיל 50 כ-90% מהאוכלוסייה יחשפו לנגיף.
  • כ-20% מהאוכלוסייה נדבקו בהרפס באברי המין אך מרביתם אינם מודעים לכך.