24 יולי 2017 א' אב תשע"ז
מעודכן לתאריך  09.11.2009 

הרפס סימפלקס (שלבקת) - מידע רפואי

Herpes

הטיפול בהרפס סימפלקס

כיום אין טיפול המרפא לחלוטין הרפס סימפלקס על ידי הכחדת הנגיף שפלש לגוף. כול הטיפולים, מקומיים או מערכתיים (סיסטמיים, כאלו הניטלים באמצעות בליעה), מטפלים בסימפטומים הקיימים או בהפחתת ההתפרצויות.

טיפול מקומי בעזרת קרמים אנטי-נגיפיים – הרפס מסוג 1

קרמים לטיפול בפצעי קור, המכילים חומר אנטי-נגיפי כמו אציקלוויר (השמות המסחריים: זובירקס או ציקלומד) יכולים להיות יעילים מאוד בהאצת קצב הריפוי. ניתן לרכוש את הקרמים הללו בבית מרקחת ללא צורך במרשם רופא.
יעילותם של הקרמים האנטי-נגיפיים עולה ככל שמשתמשים בהם בשלב מוקדם יותר של הופעת הפצע או הגרד. יש למרוח את הקרם ברגע שמופיעים הסימנים הראשונים להופעת פצעי הקור. בשלבים מאוחרים יותר יעילות התכשירים אינה גבוהה.
כדאי למרוח את הקרם ברגע שחשים את תחושת העקצוץ המקדימה את הופעת הפצעון. יש למרוח אותו עד חמש פעמים ביום, במשך ארבעה עד חמישה ימים. מריחת הקרם מטפלת רק בפצעי קור קיימים אך אינה מונעת הופעה של פצעי קור חדשים ואינה משמידה לחלוטין את הנגיף שגורם להם.

קרמים להקלה על יובש וכאב

ניתן להשתמש גם בקרמים שאינם מכילים חומרים אנטי נגיפיים, אלא מסייעים לטפל ביובש ובכאב המקומי. בעת מריחת הקרם יש להקפיד שלא לשפשף את המקום כדי לא להדביק את האזורים הסמוכים לפצע.
דוגמאות לקרמים להקלה על יובש: שפתונים של מורז או בליסטקס וקרמים להקלה על כאב כמו בונג'ילה.

דרך השימוש בקרמים

לפני ואחרי מריחת הקרם יש לרחוץ היטב את הידיים במים ובסבון וכן יש להימנע ממגע ידיים ישיר עם הפצע. למרבית התכשירים אמצעי מריחה המאפשר מריחה ללא מגע יד. אין לחלוק עם אחרים קרמים מחשש להדבקה נוספת.

משככי כאבים

ניתן לטפל בכאב הנגרם כתוצאה מפצעי הקור באמצעות משככי כאבים כגון איבופרופן (אדוויל, נורופן) או פאראצטמול (אקמול, דקסמול).

אזהרות

לא מומלץ להשתמש באיבופרופן לסובלים מאסטמה או לסובלים מכיב קיבה.
לא מומלץ להשתמש באספירין לילדים מתחת לגיל 16.
נשים בהריון צריכות להתייעץ עם רופא לגבי הטיפול האפשרי בהרפס סימפלקס.

טיפול מקומי – הרפס מסוג 2

המשחות והקרמים הנמכרים ללא מרשם רופא אינם מומלצים לטיפול בהרפס של איברי המין, מאחר שהם עלולים לעכב את תהליך הריפוי. בהרפס של אברי המין יש צורך לשמור על האזור נקי, יבש ומאוורר ככל האפשר. רצוי לאפשר חשיפה של האזור לאוויר, דבר שעשוי לסייע לתהליך הריפוי של הפצעים.

תרופות אנטי נגיפיות - טיפול מערכתי (סיסטמי)

קיימות מספר תרופות אנטי נגיפיות הניטלות בבליעה, אשר מסוגלות לטפל באופן יעיל בזיהומים שמקורם בנגיף ההרפס סימפלקס. מדובר בתרופות החייבות מרשם רופא. משתמשים בתרופות אלה לטיפול בהתפרצות נגיפית, או על ידי נטילה קבועה שלהן כאמצעי מניעה וצמצום של התפרצויות חוזרות.
התרופות האנטי - נגיפיות המשמשות לטיפול בהרפס הן:
  • אציקלוויר (acyclovir) - שם מסחרי זובירקס Zovirax®
  • פאמציקלוויר (famciclovir) - שם מסחרי פאמוויר Famvir®
  • וואלצילוויר (valacyclovir) - שם מסחרי ולטרקס Valtrex®.
 
שלושת התרופות פועלות באמצעות שיבוש היכולת של הנגיף לשכפל את עצמו.
כל אחת מהן ניתנת לשימוש במהלך התפרצות של הסימפטומים, במטרה להאיץ את תהליך הריפוי. התרופות מאושרות גם לשימוש מתמשך כטיפול מונע, לשם הפחתת ההישנות של הסימפטומים.
התרופה Zovirax קיימת הן כטבלייה לבליעה אשר חייבת מרשם רופא, והן כקרם ללא מרשם, לשימוש חיצוני. בטיפול בהרפס גניטאלי יעילה רק התרופה הנלקחת באמצעות הפה.

מניעת הדבקה של בני הזוג

כאשר התרופה Valtrex ניטלת כאמצעי מניעה (של התפרצויות) על בסיס יומי, היא מסייעת להפחית את הסיכון של הדבקת בן הזוג בהרפס גניטאלי.
תופעות הלוואי השכיחות כתוצאה משימוש בתרופות אלה הן בחילה וכאב ראש. מעבר לכך התרופות נחשבות בטוחות לשימוש לטווח הארוך, ללא תופעות לוואי משמעותיות.
לרוב אין צורך בטיפול תרופתי בהרפס גניטאלי ותמיד מומלץ להתייעץ עם הרופא לגבי הטיפול הנדרש.