23 נובמבר 2014א' כסלו תשע"ה
גודל אות גדול בינוני קטן
חזור למחלות ומצבים
מעודכן לתאריך16.11.2009|באדיבות ה

סרטן המעי הגס וסרטן החלחולת (רקטום)

((Colo-Rectal Cancer (Bowel Cancer)

אבחון של סרטן המעי הגס וסרטן החלחולת

 

במידה שמתגלים סימנים האופייניים לסרטן המעי הגס או לסרטן החלחולת חשוב לדווח על כך בהקדם לרופא המשפחה.

 

בדיקת רופא

ניתן לזהות גידולים ברקטום (חלחולת) ובמעי הגס באמצעות בדיקה רקטלית, בה יחדיר הרופא את אצבעותיו אל פי הטבעת וימשש את האזור. הרופא גם יבדוק אם קיימת נפיחות חריגה באזור הרקטום, שעלולה להיות קשורה לנוכחות גידול סרטני. הבדיקה עלולה להיות כרוכה באי נוחות, אך היא חיונית. ייתכן שבעקבות הבדיקה יישלח הרופא את הנבדק לביצוע בדיקות נוספות.

 

בדיקת דם סמוי בצואה

זוהי בדיקת צואה לזיהוי נוכחות של דם סמוי (שלא ניתן לראותו בעין). בדיקה זו משמשת לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס ושל נגעים קדם-סרטניים (פוליפים).

 

לעתים קרובות דימום סמוי ממערכת העיכול הוא הסימן הראשון ולעתים גם היחיד לסרטן המעי הגס בשלביו הראשונים.

 

זיהוי נגעים קדם-סרטניים (פוליפים) במעי מאפשר לכרות את הנגע בשלמותו ולמנוע את התפתחותו לכדי סרטן. גילוי סרטן המעי הגס בשלביו הראשונים מעלה באופן ניכר את סיכויי הריפוי של המחלה ומכאן החשיבות הרבה של הגילוי המוקדם.

 

פרוקטוסקופיה או סיגמואידוסקופיה

זוהי בדיקה הבוחנת רק את החלק התחתון של המעי הגס והיא תבוצע במידה שהרופא חושד בנוכחות גידול באזור החלחולת (רקטום). הבדיקה מאפשרת לרופא לבחון את פנים החלחולת ואת החלק התחתון של המעי הגס.

 

טרם ביצוע הבדיקה יתבקש הנבדק לבצע חוקן ניקוי כדי שניתן יהיה לראות היטב את דופן המעי. בהמשך, יתבקש הנבדק לשכב מכורבל על צידו והרופא יחדיר בעדינות צינורית לתוך הרקטום. לצינורית מחוברת משאבה המאפשרת להחדיר אוויר לתוך המעי כדי לשפר את איכות האבחנה.

 

רקטוסקופ הוא צינורית קטנה המוחדרת לרקטום בלבד ואילו סיגמואידוסקופ הוא צינורית ארוכה יותר אותה ניתן להחדיר עמוק יותר לתוך המעי הגס. בעזרת אור העובר דרך הצינורית יכול הרופא לזהות בעיות שונות בדופן הפנימית של המעי. במידת הצורך ניתן לקחת בעת הבדיקה דגימת רקמה (ביופסיה) לשם בדיקה מיקרוסקופית וכן לכרות פוליפ, אם התגלה כזה.

 

הבדיקות עלולות להיות כרוכות באי נוחות, אך לרוב אינן כרוכות בכאב. הן מתבצעות במרפאות החוץ של בית חולים או במרפאת מומחים של קופת החולים. בדרך כלל יוכל הנבדק ללכת הביתה מיד עם תום הבדיקה.

 

קולונוסקופיה

זוהי בדיקה המאפשרת בחינה של המעי הגס לכל אורכו.

 

טרם ביצוע קולונוסקופיה יקבל הנבדק הוראות מפורטות בנושא תזונה וריקון של המעי לפני הבדיקה, מאחר שהמעי צריך להיות ריק לחלוטין בעת הבדיקה.

 

לפני הבדיקה יקבל הנבדק (דרך הווריד) חומר הרגעה שיעזור להרגיש רגוע ולישון בעת ביצוע הבדיקה. הנבדק יתבקש לשכב על צידו והרופא יחדיר בעדינות צינורית גמישה (הנקראת קולונוסקופ) לתוך הרקטום. כיוון שהצינורית עשויה מסיבים גמישים, ניתן להעביר אותה בקלות דרך פיתולי המעי וכך מתאפשרת בדיקה של המעי הגס לכל אורכו. דרך הצינורית מועבר אור המסייע לרופא להבחין בממצאים חריגים.

 

במהלך הבדיקה ניתן לבצע צילומים, לקחת דגימות מתאי המעי הגס (ביופסיה) ולכרות פוליפ, אם התגלה כזה. קולונוסקופיה עלולה להיות כרוכה באי נוחות, אך חומר ההרגעה מסייע לעבור אותה.

 

הבדיקה מתבצעת במרפאות החוץ של בית חולים או במרפאת מומחים של קופת החולים.
רוב הנבדקים מסוגלים ללכת הביתה כשעה לאחר הבדיקה. יחד עם זאת, מאחר שחומר ההרגעה אינו מאפשר לנהוג במשך מספר שעות לאחריה, כדאי לארגן מראש איסוף או הסעה ממקום הבדיקה.

 

קולונוסקופיה וירטואלית

לאחרונה הוכנסה לשימוש קולונוסקופיה וירטואלית, שהיא בדיקה לא פולשנית של המעי, תוך שימוש במכשיר C.T. בדיקה זו אינה מחייבת טשטוש אך עדיין מחייבת הכנת המעי (ריקון) בדומה להליך הנדרש עבור בדיקת קולונוסקופיה. בבדיקה זו מוחדר אוויר דרך צינורית לפי הטבעת לשם קבלת אבחון טוב יותר.

 

השיטה נמצאת בישראל בשלבי בחינה שמטרתם להעריך את יעילותה בהשוואה לאמצעים אחרים. זוהי בדיקה אבחנתית בלבד, היינו, לא ניתן במהלכה לקחת דגימת רקמה (ביופסיה) או לכרות פוליפ שהתגלה. כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל באשר לסוג הבדיקה הנדרשת.

 

בדיקות נוספות

לאחר האבחנה, אם התגלה גידול, ייתכן שתידרשנה בדיקות נוספות על מנת לאמוד את גודל הגידול, מיקומו המדויק ומידת התפשטותו. הליך זה נקרא דירוג והוא יכול להימשך זמן מה. התוצאות תסייענה לרופא המטפל להחליט מהו הטיפול המתאים הטוב ביותר עבור החולה.

 

בדיקות דם

בנוסף לבדיקות הדם הכלליות (להערכת המצב הבריאותי) תבוצע בדיקת דם ייחודית לרמת CEA. CEA (carcino embryonic antigen) שייך לקבוצת הסמנים המטבוליים. זוהי קבוצה רב גונית של חומרים ביוכימיים המיוצרים על ידי תאי סרטן או על ידי תאים בריאים בתגובה לתהליך סרטני.

 

בשלבים מוקדמים של הגידול לא ניתן על פי רוב לצפות עליה ברמת הסמן בדם. רמה גבוהה של הסמן נצפית בדרך כלל במצב בו הגידול מתקדם מקומית או במצב של מחלה מפושטת.

 

הבדיקה משמשת למעקב אחר מטופלים עם סרטן המעי הגס וסרטן החלחולת.

 

בדיקת CEA כמו מרבית הסמנים הקיימים אינה בעלת רגישות וסגוליות גבוהה לגילוי מוקדם של תהליך סרטני. מסיבה זו הבדיקה אינה משמשת כבדיקת סקר באוכלוסייה הכללית.

 

צילום רנטגן ו- CT של החזה

צילומי רנטגן מתבצעים כדי לעקוב אחר מצב הלב והריאות. בנוסף תידרש סריקת CT .
computerized tomography) CT) הוא סוג של צילום רנטגן מתקדם. הסריקה נמשכת זמן רב יותר מצילום רנטגן רגיל (בין 10 ל- 30 דקות), אך עושה שימוש בכמות קטנה מאד של קרינה. לפני ביצוע הבדיקה אין לאכול או לשתות במשך לפחות ארבע שעות.

 

סריקת אולטראסאונד של הבטן

סריקת אולטראסאונד עושה שימוש בגלי קול על מנת לבחון את האיברים הפנימיים דוגמת הכבד ופנים הבטן. בדרך כלל אין לאכול או לשתות לפחות שש שעות לפני הבדיקה.
הבדיקה מתבצעת אגב שכיבה על הגב. הבודק ימרח ג'ל על אזור הבטן ויעביר מכשיר קטן דמוי מיקרופון, המפיק גלי קול, על פני דופן הבטן. גלי הקול יומרו לתמונות באמצעות תוכנת מחשב. הבדיקה נמשכת מספר דקות בלבד. בנוסף לסריקה זו תידרש סריקת CT בטן ואגן.

 

סריקת אולטראסאונד של החלחולת (רקטום)

כאשר קיימות עדויות לקיומו של גידול סרטני בחלחולת (רקטום), תהא חשיבות רבה לביצוע בדיקה זו לשם הערכת התפשטותו של הגידול וגודלו. הבדיקה מבוצעת בעזרת צינורית אשר מוחדרת פנימה לתוך הרקטום. לראש הצינורית מחובר מכשיר קטן דמוי מיקרופון, המפיק גלי קול. גלי הקול מעובדים לתמונה באמצעות תוכנת מחשב.

 

סריקת CT

computerized tomography) CT) הוא סוג של צילום רנטגן מתקדם. הסריקה נמשכת זמן רב יותר מצילום רנטגן רגיל (בין 10 ל- 30 דקות), אך עושה שימוש בכמות קטנה מאד של קרינה. לפני ביצוע הבדיקה אין לאכול או לשתות במשך לפחות ארבע שעות.

 

סריקת ה- CT אינה מכאיבה, אך כרוכה בשכיבה ללא תזוזה במשך 10-30 דקות. במקרים מסוימים יינתן משקה או זריקה של חומר בעל צבע (חומר ניגוד) שיאפשר להדגים אזורים מסוימים באופן ברור יותר. הדבר יכול לגרום לתחושה של גל חום בכל הגוף למשך מספר דקות.

 

אם ידועה אלרגיה ליוד, או שלנבדק יש אסתמה, תיתכן תגובה חמורה יותר מהרגיל לזריקת חומר הניגוד. על כן חשוב ליידע על כך את הרופא טרם הבדיקה.

 

ממש לפני ביצוע הסריקה, מוחדר נוזל לרקטום באמצעות צינורית קטנה. הדבר חיוני לשם קבלת תמונה טובה ככול האפשר. הפעולה כרוכה באי נעימות עבור הנבדק. עם תום הבדיקה, ניתן ללכת הביתה.

 

הדמיית תהודה מגנטית (סריקת MRI )

במקרים מסוימים חיונית בדיקה זו לשם הערכת גידולים בחלחולת (רקטום). הבדיקה דומה לסריקת CT , אך עושה שימוש בשדה מגנטי במקום בקרני רנטגן, כדי לבנות תמונות חתך רוחביות של הגוף. חלק מהאנשים מקבלים זריקת צבע מיוחד לתוך הוריד בזרוע על מנת לשפר את איכות ההדמיה.

 

במהלך הבדיקה יתבקש הנבדק לשכב ללא תזוזה, על מיטה בתוך גליל גדול, למשך כ- 30 דקות. אם הנבדק חושש מחללים סגורים, כדאי ליידע על כך את הטכנאי. תהליך סריקת ה- MRI מרעיש ביותר, ולכן יקבל הנבדק אטמי אוזניים או אוזניות.

 

כיוון שהגליל הוא מגנט חזק ביותר, יש להסיר לפני הכניסה לחדר את כל חפצי המתכת שעל הנבדק (תכשיטים, שעונים). אנשים שבגופם מושתל קוצב לב או תותבים כירורגיים לא יכולים לעבור סריקת MRI בשל השדות המגנטיים.
תוצאות הבדיקה תהיינה מוכנות בתוך מספר ימים ממועד ביצוע הבדיקה.

 

בדיקת PET CT (פליטת פוזיטרונים טומוגרפית)

זוהי בדיקה חדישה המשלבת מיפוי ובדיקת CT. הבדיקה נדרשת רק במידה שבדיקת CT רגילה העלתה חשד להימצאות גרורות של הגידול הסרטני.
לנבדק ניתנת מנה קטנה של סוכר רדיואקטיבי שלאחר קליטתה בגוף תאפשר מדידת פעילות של התאים בחלקים שונים שלו. אזורים נגועים בסרטן יהיו פעילים יותר משאר הרקמות הסובבות אותם ולכן ייראו בבירור על גבי הסורק.

 

קביעת השלב של סרטן המעי הגס וסרטן החלחולת

המונח 'שלב הסרטן' מתאר את מידת התפשטותו של הגידול הסרטני מעבר למיקומו הראשוני בגוף. קביעה זו משפיעה על דרכי הטיפול. ברוב המקרים, השלב המדויק של סרטן המעי הגס או סרטן החלחולת יקבע רק לאחר הסרת הגידול בניתוח.

 

שיטת דיוקס

בעבר השתמשו לשם קביעת השלב בשיטה הקרויה על שם הפתולוג דיוקס
(Dukes):
שלב 1 - הגידול נמצא בתוך דופן המעי.
שלב 2 - הגידול התפשט דרך שריר דופן המעי, אך בלוטות הלימפה אינן נגועות.
שלב 3 - הגידול התפשט לאחת מבלוטות הלימפה הסמוכות או לכמה מהן.
שלב 4 - הגידול התפשט לחלק אחר בגוף (סרטן שניוני).

 

שיטת TNM לדירוג שלבי המחלה

שיטת דיוקס הוחלפה בשיטת T.N.M אשר מושתתת על מאפייני הגידול, מידת התפשטותו לבלוטות הלימפה ועל מידת הימצאותן של גרורות. השיטה מורכבת יותר אך מסוגלת להעניק מידע מדויק יותר על שלב הגידול מאשר שיטת דיוקס.

 

T - מתאר את גודל הגידול ואת מידת התפשטותו לתוך המעי הגס והרקטום.
N - מתאר את התפשטות הגידול לבלוטות הלימפה.
M - מתאר את מידת התפשטותו של הגידול לחלקים אחרים בגוף, למשל הכבד או הריאות. (גידול במצב זה נקרא גידול גרורתי או משני).