29 מרץ 2017 ב' ניסן תשע"ז
מעודכן לתאריך  30.11.2009  באדיבות ה 

אפילפסיה (כפיון)

Epilepsy

גורמים לאפילפסיה

אפילפסיה לכשעצמה אינה מחלה, אלא סימפטום המלווה מחלות אחרות שפוגעות במוח.
המוח מורכב מתאי עצב ופועל באמצעות
גירויים
חשמליים והשפעות של מתווכים עצביים. הוא מהווה מחשב חי. כל נזק שקורה למחשב הזה עלול לגרום להפרעה בפעילות המוח ולהוביל להתקפים.
לאפילפסיה יכולים להיות מספר גורמים, למשל נזק מוחי בשל פציעה או זיהום, שבץ, שיתוק מוחי,
גידול
או בעיות במהלך
הלידה
. בשליש ממקרי האפילפסיה לא ניתן לזהות את הסיבה להתפתחותה. מקרים אלו מכונים אפילפסיה אידיופתית.
מצבים שיכולים להוביל לאפילפסיה כוללים:
  • שבץ.
  • גידולים במוח.
  • מחלות הפוגעות במבנה המוח, כמו שיתוק מוחי.
  • שימוש באלכוהול ובסמים.
  • מומים מולדים.
  • בעיות במהלך הלידה הגורמות למצוקת חמצן אצל התינוק.
  • מחלות זיהומיות שעלולות לגרום לנזק מוחי, כמו
    דלקת
    קרום המוח (מנינגיטיס).
  • פציעות ראש.
 

אפילפסיה על רקע
גנטי

"תעלות יונים" הם חלבונים המסייעים להעביר גירויים חשמליים בין תא עצב אחד למשנהו. בקרב אנשים מסוימים האפילפסיה יכולה לנבוע מבעיה גנטית (שיבוש בגנים מסוימים) אשר גורמת ליצירת "תעלות יונים" בעלות תפקוד לקוי.
קיימת סברה כי תפקוד לקוי של תעלות היונים עלול לגרום להפרעה במעבר הגירויים החשמליים במוח ולהוביל להתפתחות של התקף אפילפטי. נדרשים מחקרים נוסף על מנת לקבוע אלו גנים מעורבים בהתפתחות התופעה, מי נמצא בסיכון וכיצד לטפל בבעיה.

גורמי סיכון

אנשים רבים הלוקים באפילפסיה מוצאים כי נסיבות מסוימות או שימוש בחומרים מסוימים עלולים לגרום להתקף. גורמי הסיכון כוללים את המצבים הבאים:
  • סטרס (מצבי לחץ ומתח).
  • חוסר שינה.
  • אלכוהול, במיוחד אם שותים כמות גדולה בפרק זמן קצר.
  • שימוש בסמים. (קוקאין, אמפטאמינים, אקסטזי, הרואין, מתדון או קודאין).
  • מחלות שגורמות לעליית
    חום
    הגוף.
  • אורות מהבהבים או מרצדים. זהו גורם נדיר יחסית המשפיע רק על 5% מהאנשים הלוקים באפילפסיה.
 
חלק מהנשים החוות התקפים אפילפטיים נוטות לפתח יותר התקפים בסמוך להופעת
המחזור החודשי
. הדבר נובע מכך שההורמונים שהגוף מייצר בתקופה זו עלולים לשנות את האיזון העדין של המתווכים העצביים במוח ולגרום להתפתחות התקף אפילפטי בקלות רבה יותר.
אף השינויים במצב הרוח, שחלק מהנשים חוות לפני הופעת הדימום הווסתי (תסמונת קדם-ווסתית), עלולים לגרום לתחושות של לחץ וחרדה שיובילו לעליית הסיכון להתפתחות התקפים אפילפטיים.