24 ינואר 2017 כ"ו טבת תשע"ז
מעודכן לתאריך  31.03.2010  באדיבות ה 

דלקת שקדים

(Tonsillitis)

הטיפול בדלקת שקדים

בין אם
דלקת
השקדים נגרמת ממקור חיידקי ובין אם ממקור נגיפי, קיימת סבירות גבוהה שמערכת
החיסון
תצליח להתגבר עליה ללא סיוע רפואי, בתוך מספר ימים. הטיפול בדלקת שקדים הוא בעיקרו טיפול תומך הכולל מנוחה, שתייה (על מנת למנוע התייבשות) ואכילה סדירה (גם אם הדבר כרוך בכאב
גרון
).

טיפול בדלקת שקדים ממקור נגיפי

רוב המקרים של דלקת שקדים נובעים ממקור נגיפי.
הדלקת
תחלוף תוך מספר ימים גם ללא טיפול רפואי. הטיפול בסימפטומים כולל:
  • להקלת כאבי ראש והורדת
    חום
    ניתן ליטול אקמול, דקסמול (פרצטמול), אדוויל, ארטופן או נורופן (איבופרופן).
  • להקלת כאבי גרון ניתן ליטול לכסניות מציצה או תרסיסים.
  • להפחתת הנפיחות בגרון ניתן לגרגר תכשיר חיטוי דוגמת תמיסת גרגול, או תמיסת מלח (כפית מלח בכוס מים פושרים). מספר מחקרים טוענים שהיעילות של התכשירים לגרגור מוגבלת.
 

אזהרות

  • אין לתת אספירין לילדים מתחת לגיל 16 מחשש לתסמונת ריי (מחלה הפוגעת בכבד ובמח אשר מופיעה בעיקר בקרב ילדים בגילאי 6 עד 14 שנים) ולנשים במהלך הטרימסטר השלישי של
    ההריון
    .
  • אנשים עם היסטוריה של
    כיב
    קיבה ,
    אסתמה
    או מחלת
    כליות
    צריכים להימנע מליטול תכשיר המכיל איבופרופן.
  • אין ליטול איבופרופן במהלך הטרימסטר הראשון והשלישי של ההריון, אלא אם כן הטיפול ניתן תחת השגחה רפואית.
  • לא מומלץ לשלב מתן פרצטמול ואיבופרופן אצל ילדים מחשש לתופעות לוואי.
  • לגבי כול תרופה שמתעתדים לתת לילדים, יש לעיין בעלון לצרכן המתלווה אליה, או לוודא עם הרוקח שהתרופה מתאימה לשימוש עבור ילדים.


דלקת שקדים ממקור חיידקי

לטיפול בדלקת בשקדים ממקור חיידקי, למשל זיהום הנגרם על ידי
חיידק
הסטרפטוקוק, דרוש טיפול אנטיביוטי. הטיפול המקובל הוא מתן אנטיביוטיקה ממשפחת הפניצילינים, דוגמת מוקסיפן או ראפאפן, למשך 10 ימים.
מחקרים מצביעים על כך שיעילות השימוש באנטיביוטיקה לשם טיפול בסימפטומים של
כאב גרון
הינה מוגבלת. האנטיביוטיקה מקצרת את משך המחלה ביום אחד בלבד והשפעתה ניכרת ביום השלישי לטיפול. הסיבה העיקרית לשימוש באנטיביוטיקה היא מניעת סיבוכים העלולים לנבוע מדלקת שקדים.

ניתוח להסרת השקדים (tonsillectomy)

במקרים של סימפטומים קשים מאוד ומופעים חוזרים של דלקות שקדים, יש לשקול ניתוח להסרת השקדים המכונה טונסילקטומי. אדם שסובל מדלקות שקדים חוזרות, לפחות 5 דלקות בשנה אחת, או שהדלקות קשות עד כדי הפרעה לחיי היום יום, יוצע לו לעבור ניתוח להסרת השקדים. ניתוח לכריתת השקדים מומלץ גם במידה שהשקדים המוגדלים גורמים לחסימה של דרכי האוויר ולאירועים של דום נשימתי (OSA) בזמן השינה ופוגמים באיכות השינה.
מדובר בניתוח קל, שעל פי רוב הוא נטול סיכונים. הסיכון העיקרי הוא של דימום מוגבר. יש לזכור שהניתוח אינו ערובה לכך שלא יהיו בעתיד זיהומים נוספים בגרון.

סוגי הניתוח

בשיטה הנפוצה ביותר עושים שימוש בסכין מנתחים להסרת השקדים. הניתוח מבוצע בהרדמה מלאה כאשר במהלכו הפה של המנותח נשאר פתוח. לרוב מופיע במהלך הניתוח דימום קל אשר מסתיים לפני ההתעוררות מהניתוח. משך ההחלמה מניתוח המבוצע בשיטה זו עומד על 5-7 ימים בממוצע. כיום עושים גם שימוש באולטרסאונד, לייזר והקפאה לשם הסרת השקדים.
לפני הניתוח אין לאכול או לשתות. יש לדווח לרופא המטפל על אלרגיות כלשהן ועל תרופות או תוספי תזונה אותם נוטל המועמד לניתוח. יש להביא תיעוד רפואי הקשור לאשפוזים ולניתוחים קודמים.

בתום הניתוח

לאחר הניתוח עלול המנותח לחוש מנומנם ומבולבל עקב השפעתו של חומר
ההרדמה
. הוא יצטרך להישאר במקרה זה להשגחה בבית החולים למשך לילה. כאשר המנותח מתחיל לאכול ולשתות באופן מספק ואין עלייה חריגה בחום גופו הוא ישוחרר לביתו.
לאחר הסרת השקדים
הגרון
נראה לבן ורקמה חדשה נוצרת מתחת לשכבה הלבנה. התהליך אורך כשבועיים ובמהלכו נעלמת בהדרגה השכבה הלבנה.
ניתן להניח שיחלפו מספר ימים עד שהמנותח יתחיל לאכול ולשתות באופן רגיל, היות שהגרון רגיש וכואב. משך כשבועיים עלולה להיות תחושה של אי נוחות בגרון. אין זה נדיר לראות החמרה במצבו של המנותח במהלך השבוע הראשון שלאחר הניתוח אולם מצבו ישתפר במהלך השבוע השני. פעמים רבות יתלונן המנותח לאחר הניתוח על
כאב
אוזניים.
הכאב
אינו נגרם כתוצאה מזיהום באוזן ואין צורך להיות מוטרדים בשל כך.

המלצות להחלמה מהירה

  • יש להתעקש על אכילת מזון מוצק למרות חוסר הנוחות הכרוכה בכך. הדבר מזרז את ריפוי הגרון.
  • יש להקפיד על שתייה מרובה של נוזלים. אין לשתות משקאות חומציים דוגמת מיץ תפוזים או לימונדה אשר גורמים לצריבה בגרון.
  • חשוב להקפיד על צחצוח שיניים. הצחצוח מסייע להילחם בזיהומים בפה.
  • ניתן להשתמש במשככי כאבים. אין כול תועלת בסבל מכאב.
 
כאשר המנותח הוא ילד, מומלץ להשאירו בבית ולא להחזירו לבית הספר או לגן הילדים במשך שבועיים. הסיבה לכך היא מניעה אפשרית של הדבקת הילד בזיהום במהלך ההחלמה.
כשבועיים לאחר הניתוח יש לחזור לביקורת בבית החולים.

מהם הסיכונים של הניתוח?

סיבוכים הנובעים מניתוח זה הינם נדירים. הסיבוכים האפשריים כוללים זיהום (למניעתו ניתן טיפול אנטיביוטי), דימומים כבדים וסיכונים הנובעים מההרדמה של המטופל.
ב- 3% - 2% מהמקרים יופיע דימום קל לאחר הניתוח, שעה שהמנותח כבר נמצא בביתו. במידה שהדימום משמעותי יש לפנות לרופא. דימום
כבד
המתרחש אחרי הניתוח הוא נדיר ובמקרה זה יש לפנות מיידית לקבלת טיפול רפואי.
הסיכונים הנובעים מהליך ההרדמה הכללית כוללים ירידה פתאומית בלחץ הדם ובמקרים נדירים תגובה אלרגית לחומרי ההרדמה.