20 יולי 2017 כ"ו תמוז תשע"ז
מעודכן לתאריך  31.03.2010  באדיבות ה 

דלקת שקדים

(Tonsillitis)

סיבוכים של דלקת שקדים

סיבוכים הנובעים מדלקת שקדים הנם נדירים.
הסיבוכים האפשריים הם:
  • אבצס (מורסה) שהיא דלקת מוגלתית של השקדים המופיעה ברקמות שמסביב לשקדים ומתאפיינת בקושי בפתיחת הפה. הטיפול המקובל כולל מתן אנטיביוטיקה אולם לעיתים יש צורך לנקז את המוגלה באמצעות ניתוח.
  • דלקת מכסה הגרון (איבר המכסה את מיתרי הקול בעת הבליעה ועל ידי כך מונע כניסה של מזון ונוזלים לדרכי הנשימה). זו גורמת לנפיחות ולחסימה של דרכי הנשימה ולקשיי נשימה. קושי מחריף בנשימה מחייב טיפול רפואי מיידי.
  • זיהום באוזן התיכונה שבעקבותיו מצטברים נוזלים בחלל האוזן התיכונה, באזור שבין עור התוף לאוזן הפנימית. לרוב הזיהום חולף מעצמו אולם לעיתים הנוזלים מזדהמים על ידי חיידקים.
  • אלח דם (ספסיס) המתרחש כאשר חיידק מגיע לזרם הדם ומצליח להתרבות בו ולשחרר רעלנים. הטיפול יכלול שימוש באנטיביוטיקה הניתנת דרך הפה או במתן תוך ורידי.
  • דלקת בפקעיות הכליה (גלומרולונפריטיס). זו נגרמת על ידי נוגדנים הנוצרים בתגובה לנוכחות חיידק הסטרפטוקוק. הם הפוגעים בפקעיות הכליה ועלולים לגרום לאי ספיקת כליות ובמקרים חמורים לצורך בדיאליזה. הטיפול המקובל כולל מתן אנטיביוטיקה ממשפחת הפניצילינים.
  • היווצרות מצב מתמשך (כרוני) של דלקת שקדים שבו השקדים גדולים עד שהם נושקים זה לזה. הדבר עלול לגרום לאירועי דום נשימה (obstructive sleep apnoea). מדובר במצב שבו לא מגיע מספיק חמצן למח והוא מוביל להפרעות שינה.
 
סיבוכים נדירים יותר כוללים:
  • קדחת השיגרון (Rheumatoic Fever). מצב שבו נוגדנים הנוצרים על ידי מערכת החיסון בתגובה לזיהום על ידי חיידק הסטרפטוקוק תוקפים בשוגג את מסתמי הלב, קרומי הלב והמפרקים של החולה. הפגיעה עלולה להתפשט לשריר הלב ולסכן חיים. טיפול באנטיביוטיקה הוא המקובל לשם מניעת הופעה חוזרת של קדחת השיגרון.
  • סינדרום למייר. מצב נדיר מאוד שבו החיידק מתפשט מהגרון לוורידים מרכזיים בצוואר. החיידקים נודדים בצברים דרך זרם הדם ומגיעים לריאות, למפרקים ולעצמות. הטיפול המקובל הוא על ידי מתן אנטיביוטיקה. אם מצב זה לא מאובחן בזמן הוא עלול להיות קטלני.